|
08.02.10
|
|
|
ספר חדש: 100 מקומות שמורים
|
|
|
|
עדי כץ
|
|
מערכת מוטק'ה
|
|
|
|
הקריאה בספר "100 מקומות שמורים" היא מסע נוסטלגי ותרבותי אל אתרים שמהווים ציוני דרך בתולדות התרבות הבנויה של ארץ ישראל, ועדות לסיפורי גבורה וחלוציות לצד מפעלים ארכיטקטוניים
|
|
|
באירופה אפשר לראות בכל פינה את המבנים ההיסטוריים, המתוחזקים והמשופצים, שריד לעבר מפואר ולארכיטקטורה בת מאות שנים שאיש אינו מעז להזניח. בישראל הכירו בצורך לשמר מבנים ואתרים רק לפני 25 שנה. עד אז עמדו רבים מהם בשיממונם, נרקבים ומתפוררים. חלקם שופצו ללא התחשבות בסגנון שבו נבנו, או פשוט נהרסו לטובת בנייה חדשה יותר.
קו פרשת המים היה הריסת המבנה ההיסטורי של גימנסיה הרצליה בתל אביב ב-1959 לטובת גורד השחקים הציוני הראשון, מגדל שלום. רק לאחר מעשה, כשהתברר שמדובר היה בטעות טראגית, נולדה תנופת השימור שאנחנו עדים לה כיום.
הספר "100 מקומות שמורים" שכתבו מרדכי נאור ועופר רגב, חוקרי תולדות ארץ ישראל (צילם אלכס ליבק), שיצא בימים אלה בהוצאת כרטא, סוקר את מפעל השימור. הקריאה בו היא מסע נוסטלגי ותרבותי אל אתרים שמהווים ציוני דרך בתולדות התרבות הבנויה של ארץ ישראל ועדות לסיפורי גבורה וחלוציות לצד מפעלים ארכיטקטוניים.
100 האתרים שבספר, מיישובים שלמים ועד מבנים או חוות התיישבותיות, עברו או מיועדים לעבור תהליך של שימור. האתר ה-101, שבו לא תוכלו לבקר, הוא אותו מבנה של גימנסיה הרצליה ההיסטורית, שנהרס משיקולים כלכליים ומקוצר ראות. המודעות הציבורית לנושא השימור, כפי שכותב בהקדמה לספר נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומבוגרי הגימנסיה, שלמה הלל, התעוררה בעקבות ההלם התרבותי שהביאה הריסת המבנה.
| | 
| | הארמון בשכונת הבוכרים בירושלים |
אבל רק כעבור שנים, ב-1984, החליטה הכנסת על הקמת המועצה לשימור אתרים שפעלה עד 2008 בשיתוף החברה להגנת הטבע והיום נקראת "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל". "השימור הוא חלק מהזיכרון של העם, חלק מתרבותו וחלק מתדמיתו", כותב הלל בהמשך. לדבריו, גם מעבר לחשיבות הלאומית יש לשימור משמעות, כיוון שהתופעה החד פעמית של תחילת ההתיישבות, המאבק לעצמאות והתמודדות עם תנאי חיים יוצאי דופן יצרו כאן צורות חיים, מבנים ושיטות עבודה שהיה להם ביטוי אדריכלי מיוחד הראוי למחקר ולתיעוד.
המועצה שוקדת כיום, לצד גופים אחרים, על קידום השימור בישראל באמצעות פעילות ציבורית, חינוכית, משפטית והנדסית, והאתרים המופיעים בספר מייצגים את הפעילות המתבצעת בכל חלקי הארץ. לצד הצילומים של לפני ואחרי מתוארים תולדותיו של כל אתר, העשייה לשימורו ופרטי ההגעה אליו.
הספר מחולק לכמה שערים. שער ירושלים, שער צפון, שער מרכז, שער דרום ושער תל אביב. בשער ירושלים אפשר למצוא למשל את בית עגנון בשכונת תלפיות, הבית הדו קומתי הצנוע שבו התגורר ויצר הסופר וחתן פרס הנובל, את בית החולים שערי צדק (שהיום משמש כבית רשות השידור), מבנה אבן שהוקם ב-1902 והיווה ציון דרך בתולדות הרפואה בירושלים ובארץ ישראל כולה, וגם את שכונת הבוכרים הציורית, שנבנתה ב-1891 עבור סוחרים עשירים מבוכרה וכוללת ארמון שנבנה לכבוד משיח בן דוד על ידי מהנדס איטלקי.
בשער צפון תמצאו את חצר כנרת, המעבדה הגדולה של העלייה השנייה שבה התגוררו ועבדו א.ד. גורדון, ברל כצנלסון וטבנקין, ואת התחנה המשוחזרת של רכבת העמק בכפר יהושע. גם בית הספר כדורי המשוקם והסליק ביגור ששוחזר לא נפקדים, לצד בתי הבאוהאוס של תל אביב או היכל העצמאות בשדרות רוטשילד בתל אביב, שנבנה על ידי מאיר דיזנגוף ועדיין לא עבר שימור למרות חשיבותו ההיסטורית כאתר שבו הוכרז על הקמת מדינת ישראל.
| |  |
| 100 מקומות שמורים. פנורמה של אתרים בשלבי שימור שונים |
"היוזמה לכתיבת הספר הייתה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שמציינת 25 שנה", מספר מרדכי נאור. "לקחנו כ-200 אתרים בארץ וצמצמנו אותם ל-100, ממקומות גדולים כמו העיר ראשון לציון על אתריה ההיסטוריים או מחנה המעפילים בעתלית, ועד למבנים בודדים כמו בית הסופרים בנווה צדק.
"מה שיצרנו הוא פנורמה של אתרים חשובים שנמצאים בשלבים שונים של שימור. משימור מצוין, כמו בתחנת רכבת העמק בכפר יהושע , חצר תל חי, פרדס מינקוב ברחובות או בית אבשלום פיינברג בחדרה, ועד מקומות שסובלים מהזנחה טוטאלית, כמו מחנה הפועלים בסדום שהוקם ב-1930 בצפון ים המלח להפקת אשלג וברום והיה ממפעלי היצוא החשובים של ארץ ישראל, והיום המבנים בו זועקים לשיקום. יש גם מקומות כמו המושבה זיכרון יעקב, למשל, מקום עם רמת שימור מצוינת, שאפשר למצוא בתחומיה אתר כמו בית לנגה, בית אחוזה בסגנון בריטי מתחילת המאה ה-20, שעדיין עומד נטוש ומתפורר.
"לא התמקדנו רק באתרים שהמועצה שיקמה. את בית ביאליק, למשל, שיקמה עיריית תל אביב, ואת בית רוקח בנווה צדק שיפצו צאצאי המשפחה. אין ספק שפעולות שימור עולות הרבה כסף, אבל צריך לעשות מאמץ להשיג אותו. חשוב להחזיר למקומות האלה את צורתם המקורית ולהפוך אותם לאתרי תיירות היסטוריים וחינוכיים. האפקט של ביקור באתר היסטורי גדול בהרבה מקריאת ספר היסטוריה. אחרי הכול, אין כמו מראה עיניים".
"100 מקומות שמורים", מאת מרדכי נאור ועופר רגב, צילומים: אלכס ליבק, הוצאת כרטא
עוד על אתרי שימור ומורשת:
מחנה המעפילים עתלית
רכבת העמק ההיסטורית בכפר יהושע
מכון איילון - השראה לעם ישראל על דורותיו
מקוה ישראל - בית הספר החקלאי הראשון
בית המשורר הלאומי - חיים נחמן ביאליק
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
דירוג גולשים
|
|
|
|
תנו ציון לכתבה וצפו בתוצאות
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגיות
|
|
100 מקומות שמורים שימור אתרים מרדכי נאור עופר רגב ספר
|
|
|
|
|
|
בניין הטכניון הישן, היום מוזיאון המדע, חיפה
|
|
|
|
|
|
 |
חיפוש עבודה והתנדבות |
 |
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הכרויות במוטק'ה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|