|
31.01.06
|
|
|
בתי אבות ממין אחר
|
|
|
|
מערכת מוטק'ה
|
|
נקודת מפגש לצעירים ברוחם
|
|
|
|
אפשר לחיות אחרת גם בבתי דיור מוגן. כמה מהמוסדות היותר מיוחדים ומתקדמים בעולם – ברשימה שלפניכם. לא היה מזיק לישראלים (כולל משרד הבריאות) לאמץ כמה מהמודלים הללו
|
|
|
ריי קרופט (77) נע בזריזות על כיסא הגלגלים הממונע שלו סביב הגנים שבאוטפילד אסטייט, בפורטלנד, אורגון. אוטפילד הינה סביבת דיור מוגן תומכת-קהילה, ולפני שהגיע אליה קרופט מעולם לא עסק בגננות. עכשיו, לעומת זאת, הוא מטפח מדי יום את חממות הפרחים וערוגות הירקות שלו המקיפות את ביתו החדש.
"לפני שהבת שלי מצאה לי את המקום הזה," מספר קרופט, "הייתי בשלושה בתי אבות אחרים – האחד נורא, השני רע, והשלישי סתם גרוע. המקום הזה, לעומתם וגם בלי השוואה אליהם, הוא פשוט גן עדן. ולא רק משום הנוף המדהים של ההרים הנשקף מכל חלון, או הגנים המרהיבים. זהו האתוס של אוטפילד – מקום בו התושבים יכולים לקבוע בעצמם את הדרך בה יתנהלו חייהם, החל מתפריטי הסעודות וכלה בבילוי הזמן הפנוי.
הגם שבתי דיור מוגן פורחים יותר ויותר, רק מעטים מהם תומכים בעצמאות, החזרת נעוריהם או תקוותם של דייריהם. "בניגוד למוסדות אחרים, כאן המקום הוא יותר בית ופחות מוסד, וזה מה שאנשים רוצים, גם כאלה שזקוקים לטיפול רפואי צמוד", אומרת קארן לאב, מאיגוד הצרכנים של בתי הדיור המוגן האמריקני.
דרכים להעשרת מוסדות הקשישים הקרים
מי שעוד עומד מאחורי מיזמים נוסח זה הוא ביל תומס, גרנטולוג שהקים תנועה בשם "עדן אלטרנטיב" ואשר מחפשת דרכים להעשיר ולהחיות את מוסדות הקשישים הקרים, דמויי בתי-החולים. "חייבים לייצר שינוי אמיתי בכל הנוגע למוסדות אלה," הוא אומר ומתייחס לשורה של בתי דיור מוגן ההולכים ומתרבים ברחבי ארצות הברית ומאפשרים לדייריהם לחיות לצד נכדיהם, כלביהם, חתוליהם, ציפוריהם וצמחיהם. אחד מהם, בפנסילבניה, מאפשר לדייריו חולי האלצהיימר ללכת מדי יום למרכז יום טיפולי ולשחק עם נכדיהם. שני, בווירג'יניה, מפורסם בזכות היינות תוצרת בית שמייצרים דייריו ואשר זכו כבר בפרסים רבים. סוג הבית משתנה ממקום למקום – החל מבית משפחה שבו שלושה דיירים וכלה בבתי קומות עם מאה דיירים. השירותים יכולים להיות מינמליים או מתוחכמים, עם אחיות מיומנות וגם השגחת הוספיס.
האחוזות התומכות הללו הופכים לבתי הדיור המוגן החדשים, והביקוש הולך וגדל. כך, באחוזת "מאין מנור" שבווירג'יניה, הדיירים יוצאים בימים השמשיים של ספטמבר לכרם הסמוך, ובעודם מבוססים בבוץ הם קוטפים את אשכולות הענבים הטובים ביותר.
"עד שהגעתי לכאן נהגתי כל היום לרקום," אומרת מארי פיידמונט (89), "אבל כנראה שהחיים מלאי הפתעות גם בגיל הזה."
כשאינם בוצרים ענבים, נהנים 130 הדיירים מנשפי ריקודים, מתפריט אותו הם יכולים לבשל בעצמם וממפגשים קבועים של גבינה-ויין. כשלפני שש שנים החליטו כמה דיירים כי יצור יין יכול להיות מעניין, נרתם לצורך הדרכתם יינן חובב, המציע את שירותיו בהתנדבות. ומאז הם בוצרים במו ידיהם, סוחטים אותם ידנית, מבקבקים אותם ואפילו מעצבים את תוויות הבקבוקים בעצמם. שניים מהיינות שהם מייצרים אף זכו בפרסים בתחרויות חובבים בינלאומיות.
סושי, סדנאות איקו ואיקבנה וכמה גלידה שרוצים
"ניקיי מנור" שבסיאטל מייצג זן אחר של אחוזות תומכות – כאלה שבהן מתגוררים אנשים הרוצים לראות לצידם כאלה החולקים אותם מינהגים, תרבות ומסורת. במקרה של ניקיי מנור המדובר בעיקר באמריקנים ממוצא יפני וסיני.
הארוחות בהתאם – הרבה סושי, וגם סדנאות האיקו (קרמיקה) ואיקבנה (סידור פרחים). בזמן הפנוי הם צופים בתחרויות סומו מיפן. גם צוות העובדים מסוגל לתמוך בדיירים בשפת אימם.
"מדוולארק הילס", לעומת זאת, מאפשר לדייריו בחירה חופשית, גם אם היא עלולה להזיק לבריאותם. כך, למשל, חולה סוכרת יכול לבחור לאכול קערת גלידה אם בא לו. ההנהלה מסבירה, כמובן, לקליינטים שלה ולבני משפחותיהם מה הסיכונים הניצבים בפניהם, אולם רצונם – כבודם.
ג'ויס אייקין (73) הגיעה למקום הזה – שהחל את דרכו כמוסד סיעודי - כשהיא סובלת משברי לחץ בגבה. כאן הדירות מקובצות למשקי-בית, כשההנהלה דואגת לארגון והדיירים מתכננים את הארוחות והפעילויות שלהם. אנשי הצוות מסייעים לדיירים לקנות כל מה שהם רוצים.
"וודסייד פלייס" שבאוקמונט, פנסילבניה, הפך מאז הקמתו ב-1991 למודל עולמי בכל הנוגע לטיפול בחולי אלצהיימר. המקום הקטן, שבו 36 דיירים בלבד, בנוי כך שהכל בנוי בו בצורה מעגלית – המסדרונות מובילים לשבילי הגן שמוליכים חזרה למבנה, כאשר לדיירים שפע מקום לטיולים והתרגעות. הם מתלבשים כרצונם ועושים כרצונם, והצוות עומד לרשותם 24 שעות ביממה (כולל ארוחות סביב השעון). מעון יום סמוך מאפשר להם לבלות גם עם המשפחות.
"הפרט תמיד במרכז העניינים כאן, ואנו מאפשרים סביבה המקדמת את עצמאות השוהים" אומרת אחרת המנהלות. "אנחנו מתאימים עצמנו לדיירים, ולא דורשים מהם להתאים עצמם אלינו."
מחקר אקדמאי שנערך במוסד זה מצא כי הדיירים השוהים כאן, בממוצע גיל של 85, הרבה יותר ידידותיים, ומצליחים להאכיל, לרחוץ ולהלביש עצמם פרק זמן ארוך יותר מאשר חולי אלצהיימר במוסדות סיעודיים.
גולף, כלבים וחתולים ופעילויות לסובלים מאלצהיימר
חולי האלצהיימר ימצאו בית שונה גם ב"סילברדו סניור ליבינג סנטר" שבאסקונדידו, קליפורניה. שם הם יכולים לגדל פרחים בגן, לשחק עם כלבים וחתולים, או לשחק גולף במגרש שחוריו מוגדלים במיוחד. מתברר, כי כ-70% מאלה שהגיעו לכאן על תרופות פסיכוטרפיות – נגמלו מהן לגמרי מאז כניסתם.
הדיירים הנהנים מיתר חופש, יכולים להאכיל את בעלי החיים ולהשתתף בחוגי מוסיקה, התעמלות ואמנות. הגברים יכולים לצפות במשחקי בייסבול, או לצבוע עבודות עץ. בגן המקיף את המקום יש שפע ארנבות ומגרש משחקים לנכדים.
אפילו הרחצה – המהווה לעתים בעיה עבור פציינטים הסובלים משכחה – היא כאן חוויית ספא המצוייד בג'אקוזי ומוסיקת-רקע מרגיעה.
*
אבל לא רק אלה שיכולים להרשות לעצמם בתי דיור מוגן יוקרתיים נהנים מהלוקסוס הייחודי. פיי רייט (82), למשל, לא יכלה להרשות לעצמה דיור מוגן, והיתה נאלצת להסתפק במיטה במוסד סיעודי, אלמלא באה לעזרתה קרן פילנטרופית שכל יעודה סיוע למעוטי אמצעים. היום היא חיה באוסקר טראס שבארקנסו.
כאן יכולים הדיירים לעצב את דירותיהם, לטפל בבעלי חיים ולזכות בשירותי אחיות סביב השעון – והכל במחיר של פחות ממיטה במוסד סיעודי עלוב. כוונת הקרן התומכת, שכבר הקימה בתי דיור מוגן כאלה בשלושים מדינות, להרחיב את המספר ולהוות דוגמא לארצות רבות אחרות. התשלום עבור המקום נעשה ע"י הביטוח הלאומי, או הביטוח הרפואי.
*
באן ארבור, מישיגן, מציעה האוניברסיטה המקומית תוכנית המשלב את הקשישים דיירי בית הדיור המוגן הסמוך בתוכניות הלימודים של הסטודנטים הרגילים. הקשישים והסטודנטים מבצעים יחד פרוייקטים ולומדים יחד. ההרצאות מגוונות, ונעות בין טיפול רפואי למוסיקה של לואי ארמסטרונג.
מועדון קמפינג כבית אבות
המוסד המעניין מכולם שוכן בליווינגסטון שמזרח טקסס. כאן הדיירים חיים ברכבי-שיקום משלהם, מעין מועדון קמפינג לטווח ארוך הנהנה משירותים מתקדמים תמורת סכום סמלי בלבד. תמורתו הוא זוכה בארוחות מלאות, כביסה, עזרה בעבודות הבית, הסעות, פעילויות ושירותי אחיות. מדי בוקר מגיעים הדיירים למרכז כדי לקבל את תרופותיהם, לעשות מקלחת, לאכול ולהתלבש.
היום מונה המועדון הזה 34 אלף משפחות, הנהנות משך היום מחוגי טאי-צ'י, עבודות יד, או סתם מצפייה בטלוויזיה במועדון המרכזי. עם ערב חוזרים הדיירים לקרוואנים שלהם.
"מנורה פארק סנטר" הוא המקום היחיד שבו יש מרכז מחקר משלו בו נבדקות טכניקות חדשניות לטיפול בחולי אלצהיימר וכן הושגו פריצות-דרך משמעותיות בחקר הגריאטריה. לרשות הדיירים ספרים מיוחדים, עם אותיות גדולות במיוחד, המסייעים להם לקחת חלק בדיונים והרצאות לצד חוג דרמה וקומדי-קלאב.
"אם אתה נותן לאנשים סיבה לצאת מהמיטה, פעילויות שמושכות אותם וגורמות להם להרגיש מצליחנים – הם ירגישו נהדר," אומרת פסיכולוגית העורכת מחקר במקום זה. היות שלא כל הדיירים סובלים מדמנסיה (שיטיון), במקום ניתן למצוא גם בריכת שחייה עם רצפה מתרוממת המאפשרת תרגילי התעמלות שונים, וכן קורסים וכיתות להשכלת מבוגרים. חלק מהדיירים אף מתנדב לסייע במעון היום הסמוך לילדי העובדים, שבו הם עוזרים לילדים לאכול או בהקראת ספרים.
בית הדיור המוגן הראשון בעולם הממוחשב במלואו
"אוטפילד אסטייטס" שבפורטלנד, אורגון, בנוי מעשרה בתים בני שתי קומות מוקפי גנים. הוא מוכר בעולם כמקום הראשון הממוחשב באופן טוטאלי ומאפשר מעקב מלא בכל רגע אחר הדיירים. פיתוח זה מאפשר למטפלים מעקב טוב יותר אחר הדיירים, ולדיירים – הנאה מחופש רב יותר במעשיהם, מבלי לוותר על בטיחותם.
כל דייר נושא על צווארו משדר קטנטן המאותת למחשב המרכזי היכן הוא נמצא בכל רגע, עם מי, ועד כמה הוא פעיל חברתית. במידה והדייר מסכים, קרובי משפחתו יכולים גם הם לעקוב אחר מעשיו משך היום ואחר שנתו בלילה. מבחינת ההנהלה, זהו כלי מצויין לדעת גם מהו זמן התגובה של כל אחד מהמטפלים לקריאת הסיוע של הדיירים.
לדברי בנה של אחת הדיירות, ההמצאה הזו נהדרת, שכן היא מאפשרת למטפלית לדעת בכל רגע נתון מה קורה עם הדיירים, מבלי להזדקק לאותות גופניים או פיזיים אחרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
דירוג גולשים
|
|
|
|
תנו ציון לכתבה וצפו בתוצאות
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגיות
|
|
גיל הזהב מבוגר בוגר קשיש קהילה מבוגרת בוגרת התנדבות עבודה הכרויות שיחות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
חיפוש עבודה והתנדבות |
 |
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הכרויות במוטק'ה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|