ועדת סל התרופות: "במקום תרופות - תירוצים"

בשבוע שעבר כינס הפורום הציבורי לעדכון סל שירותי הבריאות, שמכונה גם "הוועדה האלטרנטיבית לסל הבריאות", מסיבת עיתונאים שבה פורסמה רשימת התרופות שלדעת חברי הפורום צריכות להיכנס השנה לסל. לצד רשימת התרופות פירסם הפורום דו"ח הכולל ביקורת על תהליך הרחבת הסל. הביקורת המרכזית היא על כך שהסכומים המועברים לקופות עבור רכישת התרופות שנכנסות לסל אינם מנוהלים על פי כללי תקציב ציבורי ולמעשה מרגע שהם מועברים לקופות אין עליהם כל פיקוח. "סל הבריאות מבוסס על אומדנים של מחיר לתרופה ומספר החולים - אך המציאות יכולה להיות שונה", אמרה במסיבת העיתונאים יו"ר הפורום, השופטת בדימוס דליה דורנר. בפורום מסבירים כי לאחר שהקופות מקבלות את חלקן בתוספת השנתית לסל, אין מערכת מסודרת של מעקב אחר רכישת התרופות. מערכת כזאת אמורה לחלק את הכסף לפי אוכלוסיות זכאיות בהתחשב במחירי התרופות. הקופות אינן מחויבות לדווח על כמות התרופות שרכשו וסיפקו לחולים בפועל לעומת התקציב שהוקצה לכך, וכן הן אינן מחויבות לדווח באיזה מחיר רכשו את התרופות. התוצאה היא שבהחלט ייתכן מצב שבו לגבי תרופות מסוימות הקופות מקבלות תקציבים העולים בהרבה על ההוצאות שלהן בפועל על אותה תרופה. בעיה נוספת היא שהקופות אינן חושפות את מחירי הרכש שלהן בטענה שמדובר בסוד מסחרי, ואילו התקציב שהן מקבלות עבור כל תרופה נקבע לפי מחירון משרד הבריאות - שהסכומים בו גבוהים משמעותית ממחיר הרכישה בפועל. יתרה מכך, גם לאחר שנכנסת לסל תרופה גנרית הזולה בהרבה מהתרופה המקורית שנקבעה בסל, וההוצאה של הקופה יורדת משמעותית - הן ממשיכות לקבל תשלום לפי התעריף המקורי.
קופות החולים: לנו זה עולה יותר
בקופות החולים טוענים כי העמימות וחוסר הבקרה התקציבית אינן משחקות לטובתן: בכיר במכבי אומר כי לפי בדיקה כלכלית שערכו, הקופה מוציאה על תרופות וטכנולוגיות 10%-20% יותר מהתקציב שהיא מקבלת עבורן מהמדינה. הסיבה היא שלצד תרופות שכבר כמעט לא נמצאות בשימוש אך הקופה ממשיכה לקבל עבורן תקציב, יש לא מעט תרופות שהשימוש בהן נרחב בהרבה מזה שתומחר מראש. "נוצרה סיטואציה מרובת עיוותים, ובמקום לתקן אותה ולשבור את מעגל הקסמים - מחפשים את האיזון בין העיוותים השונים", אומר הכלכלן דוד בעז, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, שהיה חבר בפורום. "אמנם הרבה פעמים מטילים על הקופות לבצע משימות מבלי שמשריינים מקורות נאותים, אך מצד שני שיפורים טכנולוגים לא יוצרים רק צורך להרחיב את הסל. "יש תנאי חממה לאי הבנות ולפרשנויות שונות, כל אחד בטוח שהוא צודק והתוצאה הסופית בשטח היא שגם כשמחליטים על תרופה מסוימת החולים לא תמיד מקבלים אותה. במקום התרופה נותנים להם תירוצים" אומר בועז. "השיטה לא מושלמת", מודה בכיר במשרד הבריאות. "הדבר הנכון לעשות היה לפתוח את כל הספרים משנת 98' שבה התחילו לעדכן את הסל, ולבדוק עבור כל תרופה וטכנולוגיה האם המחיר שנקבע לה ומספר החולים שנקבע לה עדיין רלוונטיים, והיכן שצריך - לתקן". במשרדי הבריאות והאוצר אכן מתכננים לעשות זאת, וכבר ביקשו מקופות החולים את הנתונים הכלכליים המלאים על התרופות, כולל מחירי הרכש האמיתיים, שיועברו לרואה חשבון חיצוני שיבדוק את התפתחות הרכש מאז כניסת התרופות לסל. בנוסף לכך מתייחס הדו"ח לבעיות נוספות בתהליך עדכון הסל כמו: "ליקויים בשקיפות ובנראות של החלטות הוועדה": העובדה שהוועדה אינה מפרסמת פרוטוקולים על בסיס תמלול, ו"חמור מכך, אינה מנמקת את החלטותיה, כך שאין כל אפשרות לציבור להבין מדוע הוחלט כי טכנולוגיה מסוימת כלולה או לא כלולה בסל".
מה ממליץ הפורום?
לצד הביקורת, משרטט הדו"ח המלצות לשיפור המצב הקיים. הנה כמה מהן: 1. יש לקבוע עדכון קבוע של התקציב השנתי לסל כדי לאפשר תכנון ארוך טווח. 2. יש לערוך בקרה של עלויות התרופות והטכנולוגיות מדי שנה או בכל מספר שנים קבוע. 3. יש להקים ועדת חריגים שתהיה מוסמכת לאשר מימון לטיפול במקרים שלא עומדים בקריטריונים הקיימים. 4. יש לחזק את מנגנון קבילות הציבור במשרד הבריאות. 5. יש להקים מנגנון מיוחד להכללת תרופות למחלות נדירות ("מחלות יתומות") בסל. 6. יש לקצר את תקופת רישום התרופות הקבועה בחוק וכן למצוא פתרון למקרים שבהם קיימת תרופה שלא נרשמה מסיבות שאינן רפואיות.
(דה מרקר - מאת רוני לינדר-גנץ)



[u]
על 98 התרופות והטכנולוגיות שגיבש הפורום הציבורי לעדכון סל התרופות
[/u] הפורום הציבורי לעדכון סל התרופות סיים בשבוע שעבר את דיוניו וגיבש רשימה בת 98 תרופות וטכנולוגיות אותן הוא ממליץ להוסיף לסל התרופות. החולים שמצפים בכיליון עיניים להכנסת תרופות עבורם לסל הציבורי עדיין לא יכולים למהר ולשמוח, משום שהפורום הוקם במטרה לייעץ ולהשפיע בהחלטותיו על ועדת הסל הממלכתית ולהמלצותיו אין תוקף חוקי. "אין לנו כוח שלטוני במאומה, אבל במדינה דמוקרטית לפורום כזה צריכה להיות השפעה. משרד הבריאות צריך לברך על כך", אמרה יושבת ראש הפורום, שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, בהתייחס לסמכויות הפורום. המלצות הפורום הציבורי ישלחו לחברי ועדת הסל ולמשרד הבריאות, מתוך כוונה לסייע בתהליכי קבלת ההחלטות. התקציב המיועד להגדלת סל התרופות עומד השנה על 450 מיליון שקל, אולם חברי הפורום הציבורי, שאינם מחוייבים למסגרת תקציבית כלשהי, הציגו היום דו"ח ביניים בתקציב של 506 מיליון שקלים, כאשר תקציב זה צפוי לגדול לאחר שיתקבלו תימחורים מדוייקים יותר בדו"ח הסופי.
עוד כתבות בנוגע לתרופות שאינן בסל

[u]
להשיג בהנחה: תרופות שאינן בסל
[/u]

[u]
תרופות שאינן בסל - בהנחה של אלפי שקלים
[/u]

[u]
המדריך לגיוס מימון לתרופות
[/u]

[u]
על בדיקת הקולונסקופיה ומדוע איננה בסל
[/u]

[u]
תרופות לסרטן השד במחיר עלות
[/u]
למרות שוועדת הסל הממלכתית עדיין לא סיימה לגבש את רשימת התרופות נראה כי יש מתאם גבוה בין התרופות שמדורגות כחיוניות על ידי ועדת הסל ובין התרופות שמופיעות ברשימת הפורום הציבורי. עם זאת, בין התרופות שהפורום הציבורי ממליץ להכניסן לסל ואילו הוועדה הממלכתית כבר החליטה שלא להכניסן נמצאות התרופות ריטלין וקונסרטה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים, התרופה טקסוטר לסרטן הקיבה, התרופה אקלסטה למחלת peget, תרופות אורולוגיות לטיפול בחסימה בבלוטת הערמונית ועוד. בנוגע לתרופה ארביטוקס לחולי סרטן המעי הגס, לגביה מתלבטים חברי ועדת הסל, מצאו חברי הפורום פתרון ביניים והחליטו לתת אותה ל-150 חולים בלבד (לעומת תחשיב של 300 חולים, המונח לפני ועדת הסל) בעלות נמוכה בהרבה מהעלות המשוערת לפי ועדת הסל. חברי הפורום הציבורי, בהם רופאים, עובדים סוציאליים, רבנים ונציגי ציבור, התבססו על תחשיבים של משרד הבריאות, המשמשים גם את חברי ועדת הסל ועל חוות דעת של רופאים מומחים, המייעצים גם לוועדת הסל. בניגוד לוועדת הסל, בפני הפורום הציבורי הופיעו גם החולים עצמם. בפורום הציבורי ביקשו להתריע כי העיכוב בגיבוש רשימת התרפות מצד ועדת הסל הממלכתית גורם לבזבוז תקציב הסל. בכל חודש שעובר "מפסידים" החולים כ-38 מיליון שקלים, משום שתקציב הסל ניתן בפריסה שנתית. ד"ר יורם בלשר, יושב ראש ההסתדרות הרפואית ציין, "כל עיכוב בסיום עבודת ועדת הסל הממשלתית זה תקציב שהולך לאיבוד ולא יחזור". בפורום הציבורי ממליצים כי ועדת הסל תתכנס לאורך כל השנה וכך תוכל לקבל החלטה כבר בתחילת שנת התקציב, ללא עיכובים, ולנצל את התקציב במלואו.


במהלך עבודתם הצביעו חברי הפורום על ליקויים בתהליך עידכון הסל והמליצו על שיפורים. בין ההמלצות: הקמת ועדת חריגים שתהיה מוסמכת לאשר לחולים מימון לטיפול גם אם אינם עומדים בהתווייה הנדרשת. קיום פיקוח ובקרה על היקף התרופות שנצרכו ועל מחיריהן, כדי למנוע מצב שבו הקופות מבקשות לכלול תרופה עבור חולים רבים ובפועל מספר המקבלים אותה נמוך בהרבה או מצב שבו חברת התרופות נותנת תימחור נמוך לתרופה, כשבפועל הוצאות הקופות על אותה תרופה גדולות יותר. על משרד הבריאות לפרסם בצורה ברורה את הזכאות לתרופות שבסל ולחזק את הסמכויות המוקנות לנציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות, על מנת שתוכל לאכוף על הקופות לתת למבוטחים תרופות, אם מצא משרד הבריאות שקבילתם מוצקדת. החברים ב"ועדה המתחרה", ועדת סל התרופות הממלכתית, שנכנסת בימים אלו לשלב הסופי לקראת סיום עבודתה, הביעו סקרנות באשר להמלצות הפורום הציבורי. "אנחנו נסתכל על ההמלצות האלו כמו שאנחנו שומעים כל מודעה מומחה שממליץ על משהו", אמר אחד מחברי הוועדה, "ממילא אני פונה לאותם מומחים שמייעצים גם להם, אז אני לא צריך את חברי הפורום כפרשנים. איך זה ישפיע עלינו? אני לא יודע". חבר אחר בוועדה אמר: "אני סקרן לראות את הרשימה. מעניין מה הם החליטו שם. אני בטוח שנדבר על זה בישיבה הקרובה ביום חמישי. אני לא חושב שיש ערך ממשי לרשימה הזו. הוועדה שלנו לא צריכה עזרה מהפורום המכובד הזה". מוועדת סל שירותי הבריאות נמסר כי: "עבודת הוועדה נמשכת כסדרה".