פרשת השבוע - "וארא"

בס"ד
ארבע לשונות הגאולה
לאחר הכישלון הראשון של משה ואהרון מול פרעה מלך מצרים, רבים מעם ישראל כעסו על משה ואהרון שמאז פגישתם עם פרעה, המצב רק הורע . משה העביר לה' את התלונות של העם וה' ענה לו כי ישנם ארבעה שלבים בגאולה- "ארבע לשונות של גאולה": "והוצאתי אתכם מתחת סיבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם". ארבעה לשונות אלו מסמלים דרך ברורה ומדויקת של ה' לגאול את ישראל ואין זה מקרה שפרעה המלך מקשה את ליבו. ארבעה לשונות אלו נותנות תקווה גדולה לעם, הן באותו הדור, הן בכל הדורות הבאים וגם בדורנו- בכל שנה ושנה בליל הסדר אנו מזכירים אותן ואף שותים ארבע כוסות יין לכבודן.
ניסיון שני
ה' הטיל על משה ואהרון ללכת בשנית אל פרעה ולדרוש את שחרורם של ישראל ושילוחם ממצרים. אולם הוא גילה מראש למשה כי פרעה יקשה את ליבו. משה ואהרון בצעו את שליחות ה' והלכו בשנית אל פרעה, אך הפעם התחילו בעשיית המופתים: אהרן השליך את מטהו לפני פרעה והמטה הפך לתנין (לפי חז"ל: נחש). חרטומי מצרים הראו גם הם את כוחם והפכו את מטותיהם לתנינים. אהרן אינו נשאר חייב והוכיח את עליונות מטהו בכך שמטהו בלע את מטותיהם של החרטומים. אך פרעה אינו מתרגש מכל הבלגן וממאן לשלח את העם.
מכות מצרים
לאחר סירובו השני של פרעה לשלח את עם ישראל, ה' מתחיל להביא על מצרים את עשרת המכות בשלבים, מהמכה הקלה ביותר עד המכה הקשה ביותר. בפרשת השבוע מסופר על שבע מתוך עשר המכות והן: מכת דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד. מכת דם[/u] ?במכה זו הכה אהרן במטהו את היאור "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם". הצרים לא יכלו למצוא מי שתייה נקיים, דגי היאור מתו וסרחונם מתפשט במצרים. הפרשנים מסבירים שדווקא אהרון הוא המכה על היאור ולא משה, ללמדנו מהו הערך של הכרת הטוב: כאשר משה היה תינוק, אימו שמה אותו בתוך תיבה ביאור ומי היאור הגנו עליו עד אשר בת פרעה משתה אותו מהמים. בעקבות כך משה לא מכה את היאור, אלא אהרון אחיו. מכת צפרדע[/u] ?שוב אהרן הוא זה שמכה במטהו על מימי מצרים "ותכס הצפרדע את ארץ מצרים". הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדרי משכבם, בתנורים ובבצקים ובכל מקום אפשרי. במכה זו נראה היה כי פרעה מתחיל להיכנע - הוא קורא מהר למשה ואהרון ומפציר בהם לבטל את המכה תמורת הסכמתו לשלוח את העם לזבוח זבח לה'. ואכן משה ואהרון התפללו לה' להפסקת מכת הצפרדעים, אך כאשר המכה הסתיימה, שוב הקשה פרעה את ליבו... מכת כינים[/u] ? מכת הכינים התפשטה בכל מצרים, באדם ובבהמה. במכה זו אהרן הכה את עפר הארץ וגם הפעם אהרון הוא המכה בכדי ללמדנו את ערך הכרת הטוב: כאשר משה היה נער ויצא בפעם הראשונה אל אחיו לפני שנים רבות, ראה הוא איש מצרי מכה איש עברי. משה כעס מאד על הנעשה והכה את המצרי למוות. בכדי להסתיר את הדבר, קבר משה את המצרי בחול. עפר הארץ הגן בכך על משה ונתן לו זמן לברוח לארץ מדין, לפני היוודע הדבר לפרעה. לכן, שנים רבות אחרי, משה אינו מכה את עפר הארץ אלא אהרון אחיו. מכת ערוב [/u]? ערוב כבד הגיע למצרים. לפי חז"ל, היתה זה ערבוביה של חיות רעות, נחשים ועקרבים אשר השחיתו את מצרים. גם במכה זו נראה היה שפרעה מתחיל להתרכך ? הוא בא בהצעה למשה להתיר לישראל לעבוד את אלוהיהם בתוך הארץ, מבלי לעזבה. משה מסרב להצעה, פרעה ממשיך במשא ומתן ולבסוף מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב לחלוטין. אך כאשר המכה הסתיימה, פרעה שוב מפר את הבטחתו. מכת דבר [/u]? מגפת דבר התפשטה בבקרם ובצאנם של המצרים שהיו בשדה, "וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד". מכת שחין[/u]? במכה זו משה ואהרן לקחו מלוא חופניהם "פיח כבשן" והשליכו השמיימה. הפיח הפך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה. מכת ברד [/u]? במכה זו המטיר ה' ברד כבד מאוד "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". אך לפני בוא המכה, הוזהרו כל תושבי מצרים להכניס את הבהמות ול החיות לתוך ביתם ולא להשאירם בחוץ. אזהרה זו הייתה בכדי לבחון מי אכן ירא את ה' ומכיר בגודלו ובכוחו ומי לא. וכך אכן היה - כל האדם והבהמה ששהו מחוץ לביתם, מתו ואילו מי שהיה בתוך הבית ניצל. גם הפעם פרעה מתחנן בפני משה ואהרון להפסקת הברד ומודה כי ה' הצדיק והוא ועמו הרשעים. המכה הופסקה אך כפי הידוע מראש, ה' מכביד את לב פרעה והוא עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו.