פרשת השבוע - "ויגש"

בס"ד
נקודת המבחן
הפרשה הקודמת הסתיימה בדרישתו של יוסף להחזיק אצלו את בנימין, אחרי שהואשם בגניבת גביע הכסף. יהודה הציע שהאחים כולם יישארו במצרים כעבדיו של יוסף, ואילו יוסף מצידו מוכן לאפשר לאחים לחזור לארץ כנען ולהשאיר אצלו רק את בנימין. הוא אינו עושה זאת מתוך רוע ואין לו כוונה לפגוע באחיו וביעקב אביו. רצונו רק לבחון את אחיו האם יסכימו שוב למכור את אחיהם הקטן או שכבר למדו את הלקח, האם הפנימו את הצער הגדול בהילקח בן משפחה, או שהם מוכנים שוב לוותר על אחד הבנים.
ויגש אליו יהודה
ברגע דרמטי זה ניגש יהודה אל יוסף ומתאר לו בנאום ארוך את כל השתלשלות העניינים, על חוסר הרצון של אביו לתת לבנימין לרדת מצריימה איתם עקב מערכת היחסים המיוחדת בין יעקב ובנימין ("ונפשו קשורה בנפשו") ועל מצבו הנפשי הרעוע של יעקב מאז היעלמות בנו יוסף. יהודה מדגיש כי הוא התחייב לערוב לשלומו של בנימין ומציע להישאר במקום כעבדו של יוסף. בנקודה זו כבר מבין יוסף שאחיו אכן עשו תשובה ? הוא נוכח לדעת כי אחיו לא מוכנים יותר למכור את אחד מאחיהם והפנימו את הטעות הנוראה שעשו במכירת יוסף.
אני יוסף אחיכם
בשלב זה יוסף איננו מצליח יותר להסתיר את זהותו מהאחים. הוא משלח את כל הנוכחים מהחדר ומציג עצמו בפני אחיו: "אני יוסף, העוד אבי חי?". בהלה גדולה אחזה את האחים, שהרי לא ראוהו 22 שנה ועל כן לא זיהו אותו כל אותו זמן. יוסף הסביר להם כיצד התגלגלה מכירתו לטובה וכיצד הוא מסוגל כעת לכלכל את משפחתו במהלך הרעב השורר במצרים ובארץ-ישראל. יוסף מפייס את אחיו ובעצת פרעה שולח אותם חזרה אל יעקב אביהם עם עגלות וציוד מתוך כוונה שהמשפחה כולה תבוא למצרים. האחים חזרו אל יעקב אביהם וסיפרו לו את הבשורה הגדולה שיוסף בנו האהוב חי במצרים, ולא רק זאת אלא שהוא מושל הארץ. בתחילה יעקב לא האמין לדבריהם, אך לאחר שראה את הציוד שהביאו עימם, האמין לדבריהם והחליט לרדת למצרים לראות את פני יוסף בנו לפני מותו. הירידה מארץ הקודש קשה מאד ליעקב ובדרך הוא מחליט לעצור בבאר שבע ולהקריב שם קורבנות, שהרי שם חיו אברהם ויצחק. בבאר שבע מתגלה אליו האל, מחזק את ידיו ובכך מפיג את פחדו של יעקב מעזיבת הארץ. האל מבטיח ליעקב כי זרעו יהיה לגוי גדול במצרים ובסופו של דבר יעלו חזרה לארץ ישראל. יעקב ומשפחתו מגיעים למצרים ובפגישה מרגשת ביותר בין האב ובנו, התאחדה המשפחה.
כיבוד הורים
שאלה גדולה נשאלת מדוע נאלץ יעקב לאבד את בנו למשך 22 שנים? והרי אין עונש גדול מזה לאב לאבד את בנו לזמן כה רב. בכדי להבין זאת עלינו להיזכר בתקופה שבה יעקב היה בגילו של יוסף, הוא עצמו בעודו צעיר ברח מבית אביו בעצת אימו, כיוון שעשו אחיו רצה להרוג אותו. התגלגלו הדברים והוא נאלץ לשהות בבית לבן אחי אימו במשך 20 שנה, לא שהה עם אביו ואימו ולא זכה לשרתם. הפרשנים מסבירים כי אותו מספר השנים בהם הוא לא קיים מצוות כיבוד אב ואם - גם יוסף לא יכבד אותו. מכאן אנו רואים עד כמה גדולה מצוות כיבוד ההורים המוטלת עלינו.
קבלת השונה
עניין נוסף שמלמדת אותנו הפרשה היא קבלת השונה. כאשר יוסף מגיע אל האחים עם חלומות מוזרים שהוא זה שימלוך עליהם, אין הם מקבלים אותו וחושבים כי הוא זר ושונה מהם ובשל כך אין מקומו עימהם. אך כעת, כאשר האחים רואים את תפקידו המיוחד של יוסף, הם מבינים כי יש מקום גם לאדם שהינו שונה מהם ושאינו הולך בתלם. וזאת עלינו ללמוד בימינו אלה בחברה הישראלית של היום: לדעת לקבל את האחר, לחבק עולים חדשים, לסייע לנזקקים, לפעול למען החלשים ולתת להם תחושת שייכות.