עוזב קיבוץ
נפתחה קבוצת כתיבת סיפורים קצרים
בשעה טובה אנו פותחים קבוצה חדשה - "קבוצת כותבי סיפורים קצרים", אשר מנהלה יהיה עבדכם הנאמן - איתן קליש. הקבוצה ממשיכה את מדור הפרוזה שהיה קיים ב"קהילת כתיבה יוצרת" ונסגר לפני כמה חודשים. זוהי אמנם קבוצה פרטית אך כל גולשי מוטקה מוזמנים. אפשר לשלוח לי בקשות להרשמה ל[email protected]
סיפור קצר - שיחה עם עוזב קיבוץ
הוא ישב מולי, במועדון הקיבוץ. בחור מוכשר שהצליח בחייו ועתה הוא נושק לגיל השישים. את הקיבוץ הוא עזב עם אשתו (גם היא בת קיבוץ) כשהגיע לגיל 35.
לדבריו הם הרגישו שהם נחנקים בקיבוץ, שאין להם טיפת חרות אישית. הם שנאו את הלינה המשותפת של ילדיהם, את ההתערבות במה שיקנו לבית, את התלות בוועדות.
ההחלטה לעזוב את הקיבוץ נפלה אצלם כאשר הם היו בשליחות באמריקה הלטינית. פתאום נפקחו להם העיניים, והם הבינו שמה שסיפרו להם תמיד, בקיבוץ של "השומר הצעיר", שבחוץ "אדם לאדם זאב", ונורא קשה להסתדר...וכל הפחדים האלו שטיפחו אצלם בקיבוץ – כל זה שטויות.
עוד בשליחות הם החליטו שהם לא חוזרים לחיות בקיבוץ, ומאז הם אף פעם לא התחרטו על כך.
אבל הערב הרגשתי שהוא כועס על הקיבוץ, וכך הוא אמר לי: "אתה רואה את אבא שלי הנכה שיושב בצד שני של השולחן. בעוד שנה שנתיים הוא כבר לא יהיה איתנו. אבא שלי הוא ממקימי המפעל בקיבוץ הזה והיה שנים רבות ממנהליו ומפתחיו. המפעל הזה צמח והיה לקונצרן ששוויו מאות מיליונים דולרים. בקיבוץ מתחיל תהליך של חלוקת פירות הנכסים וחלוקת הנכסים עצמם.
אבל אבא שלי, כשילך לעולמו, הוא כאילו "יתאייד". מה הוא יוריש לי משישים שנות חייו בקיבוץ, מההשקעה שהוא השקיע במפעל ובקיבוץ (הוא היה בנוסף גם מזכיר, וגם מרכז משק)? זה הרי אבסורד! אתם קולטים בקיבוץ חברים חדשים ומציעים להם להיות שותפים בנכסים, ולי כבנו של אחד ממקימי הקיבוץ לא מגיע כלום מהנכסים של אבא שלי?
זכות הירושה היא זכות אוניברסלית, ובקיבוץ לא הכירו בה בעבר ועד היום לא מכירים בה.
תסתכל על אבא שלי. אתה חושב שזה איכפת לו? מה שאיכפת לו זה שהקיבוץ לא ילך להפרטה יותר עמוקה, שלא יאבד את הקווים השיתופיים האחרונים שנותרו בו. אתה מבין, אבא שלי עדיין רוצה להיות שותף בעיצוב החברה בקיבוץ, רוצה לעצב את עתיד הקיבוץ, במקום להשאיר את זה לצעירים. אני יודע שרוב הוותיקים חושבים כמוהו.
האידיאולוגיה סיממה אותו ואותם. במקום שידאגו לנו, לירושה שהם ישאירו לנו, הם מתעסקים עם כל מיני סיסמאות, ולא מבינים שממילא הקיבוץ יהפוך לישוב קהילתי בתוך 10 – 15 שנה."
בשעה טובה אנו פותחים קבוצה חדשה - "קבוצת כותבי סיפורים קצרים", אשר מנהלה יהיה עבדכם הנאמן - איתן קליש. הקבוצה ממשיכה את מדור הפרוזה שהיה קיים ב"קהילת כתיבה יוצרת" ונסגר לפני כמה חודשים. זוהי אמנם קבוצה פרטית אך כל גולשי מוטקה מוזמנים. אפשר לשלוח לי בקשות להרשמה ל[email protected]
סיפור קצר - שיחה עם עוזב קיבוץ
הוא ישב מולי, במועדון הקיבוץ. בחור מוכשר שהצליח בחייו ועתה הוא נושק לגיל השישים. את הקיבוץ הוא עזב עם אשתו (גם היא בת קיבוץ) כשהגיע לגיל 35.
לדבריו הם הרגישו שהם נחנקים בקיבוץ, שאין להם טיפת חרות אישית. הם שנאו את הלינה המשותפת של ילדיהם, את ההתערבות במה שיקנו לבית, את התלות בוועדות.
ההחלטה לעזוב את הקיבוץ נפלה אצלם כאשר הם היו בשליחות באמריקה הלטינית. פתאום נפקחו להם העיניים, והם הבינו שמה שסיפרו להם תמיד, בקיבוץ של "השומר הצעיר", שבחוץ "אדם לאדם זאב", ונורא קשה להסתדר...וכל הפחדים האלו שטיפחו אצלם בקיבוץ – כל זה שטויות.
עוד בשליחות הם החליטו שהם לא חוזרים לחיות בקיבוץ, ומאז הם אף פעם לא התחרטו על כך.
אבל הערב הרגשתי שהוא כועס על הקיבוץ, וכך הוא אמר לי: "אתה רואה את אבא שלי הנכה שיושב בצד שני של השולחן. בעוד שנה שנתיים הוא כבר לא יהיה איתנו. אבא שלי הוא ממקימי המפעל בקיבוץ הזה והיה שנים רבות ממנהליו ומפתחיו. המפעל הזה צמח והיה לקונצרן ששוויו מאות מיליונים דולרים. בקיבוץ מתחיל תהליך של חלוקת פירות הנכסים וחלוקת הנכסים עצמם.
אבל אבא שלי, כשילך לעולמו, הוא כאילו "יתאייד". מה הוא יוריש לי משישים שנות חייו בקיבוץ, מההשקעה שהוא השקיע במפעל ובקיבוץ (הוא היה בנוסף גם מזכיר, וגם מרכז משק)? זה הרי אבסורד! אתם קולטים בקיבוץ חברים חדשים ומציעים להם להיות שותפים בנכסים, ולי כבנו של אחד ממקימי הקיבוץ לא מגיע כלום מהנכסים של אבא שלי?
זכות הירושה היא זכות אוניברסלית, ובקיבוץ לא הכירו בה בעבר ועד היום לא מכירים בה.
תסתכל על אבא שלי. אתה חושב שזה איכפת לו? מה שאיכפת לו זה שהקיבוץ לא ילך להפרטה יותר עמוקה, שלא יאבד את הקווים השיתופיים האחרונים שנותרו בו. אתה מבין, אבא שלי עדיין רוצה להיות שותף בעיצוב החברה בקיבוץ, רוצה לעצב את עתיד הקיבוץ, במקום להשאיר את זה לצעירים. אני יודע שרוב הוותיקים חושבים כמוהו.
האידיאולוגיה סיממה אותו ואותם. במקום שידאגו לנו, לירושה שהם ישאירו לנו, הם מתעסקים עם כל מיני סיסמאות, ולא מבינים שממילא הקיבוץ יהפוך לישוב קהילתי בתוך 10 – 15 שנה."
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
בשעה טובה אנו פותחים קבוצה חדשה - "קבוצת כותבי סיפורים קצרים", אשר מנהלה יהיה עבדכם הנאמן - איתן קליש. הקבוצה ממשיכה את מדור הפרוזה שהיה קיים ב"קהילת כתיבה יוצרת" ונסגר לפני כמה חודשים. זוהי אמנם קבוצה פרטית אך כל גולשי מוטקה מוזמנים. אפשר לשלוח לי בקשות להרשמה ל[email protected]