אבני כיס המרה: המדריך השלם

כבר המצרים הקדמונים סבלו מאבני מרה, על פי ממצאים במומיות שנתגלו מתקופה זו. שכיחות אבני כיס המרה כיום גבוהה במיוחד במדינות מפותחות והיא ממשיכה לעלות בשל העלייה בתוחלת החיים. הימצאות אבני כיס המרה משתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי ולמוצא האתני. בממוצע, ההימצאות במערב אירופה וארה'ב נעה בין 10 ל-20 אחוז. בעוד שבמרבית המקרים אבני המרה אינן מפריעות כלל, בכרבע מהמקרים הן סיבה לכאב או לסיבוכים. השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים לעומת גברים, אך הפער הולך ומצטמצם עם הגיל.
מהי מרה ומה תפקידה?
נוזל המרה הינו נוזל המופרש מהכבד למעי. בדרכו מהכבד זורם הנוזל בצינורות המרה ונאגר בכיס המרה. בעקבות אכילה מתכווץ כיס המרה ותוכנו נשפך לחלל התריסריון (חלקו העליון של המעי הדק). תפקיד המרה לשפר את מסיסות השומן אותו אנו אוכלים ולאפשר לאנזימים המופרשים בלבלב לפרק את השומן כדי שנוכל לסופגו. [u]עוד כתבות בנושא בריאות[/u]
[u]
המדריך לשימוש נכון בתרופות
[/u]

[u]
האם נמצא הפתרון להצמחת שיער מחדש?
[/u]

[u]
אייפוד עלול לשבש פעולת קוצב לב
[/u]

[u]
הסובלים ממיגרנה יסבלו פחות מפגיעה בזיכרון
[/u]

[u]
השתלת קוצב לטיפול בחוסר שליטה בסוגרים
[/u]

גורמי סיכון להתפתחות אבני כיס מרה
[u]גיל[/u]: שכיחות אבני כיס מרה עולה עם הגיל. [u]מין, לידות מרובות והורמונים נשיים[/u]: אבני כיס מרה שכיחות יותר אצל נשים פי 3-2 יותר מאש אצל גברים כשמדובר באירופה. בהריון נוצרים לעיתים משקעים בכיס המרה שעל פי רוב נעלמים לאחר ההריון. במעוט המקרים (1-3%) מתפתחות אבנים ממש. הריונות מרובים מהווים גורם סיכון לאבנים. גם שימוש בהורמונים אסטרוגנים קשור לעלייה בשכיחות אבני מרה. קיימת עלייה מתונה בלבד עקב שימוש בגלולות נגד הריון. קיימת עליה משמעותית בשכיחות בעת שימוש בהורמונים בתקופת הבלות. [u]השמנת יתר, סוכרת, תסמונת מטבולית וירידה דרסטית במשקל[/u]: השמנת-יתר מהווה גורם סיכון חשוב להתפתחות אבני כיס מרה. נשים הסובלות מהשמנת-יתר יפתחו אבני כיס מרה פי 7 יותר מנשים שאינן סובלות מהשמנת-יתר. הבעיה קשה עוד יותר בהשמנה שמתחילה בגיל צעיר. בגברים השמנה לכשעצמה מהווה גורם סיכון פחות משמעותי. בגברים, השמנה של הבטן, סוכרת והתסמונת המטבולית הינם הגורמים החשובים יותר. למרות שמרבית האבנים מורכבות מכולסטרול, יתר כולסטרול בדם לכשעצמו אינו מהווה גורם סיכון להתפתחות אבנים. ירידה מהירה במשקל, במיוחד שמדובר מעל 1.5 ק'ג לשבוע, כרוכה בסיכון-יתר להתפתחות אבני כיס מרה. [u]תזונה[/u]: נראה שלכלכלה המערבית יש חלק בעלייה בשכיחות האבנים. מדובר כנראה בעיקר בסוכרים המעובדים שאנו צורכים ופחות בשומנים. [u]משפחה וגנטיקה[/u]: אבני כיס מרה שכיחות יותר בקרב בני משפחה של אנשים הסובלים מאבנים. לא נמצאו עד כה גנים או צורת העברה גנטית אופיינית. [u]מחלות[/u]: אבני כיס מרה שכיחות יותר במספר מחלות, כגון מחלת קרוהן ושחמת הכבד.
כיצד מתפתחות אבנים בכיס המרה?
מרבית אבני כיס המרה הן אבנים המורכבות ממיקרוקריסטלים של כולסטרול. אבני הכולסטרול נוצרות כאשר היחס בין ריכוז הכולסטרול, מלחי המרה והפוספוליפידים בכיס מרה הוא כזה שהכולסטרול אינו מסיס. רמת הכולסטרול בכיס המרה אינה תלויה ברמת הכולסטרול בדם. מיעוט האבנים נקראות אבני פיגמנט אשר נוצרות במנגנון שונה.
למה גורמות אבני המרה?
כאמור, ב-60-80% אבני המרה לא יביאו לכל סימפטום או סיבוך. במקרה שמתגלות אבנים באופן מקרי, בחולים שאינם סובלים מהן, רק 10% יפתחו סימפטומים תוך 5 שנים ורק 20% תוך 20 שנה. הסימפטום העיקרי הינו כאב. הכאב הינו כאב התקפי, בבטן ימנית עליונה או ברום הבטן שלעיתים קורן לגב או לכתף, שמופיע בדרך כלל כשעה לאחר האוכל ונמשך על פ רוב 15 דקות ולעיתים יכול להימשך כיממה. קשה ליחס סימפטומים אחרים, כגון אי-נוחות בבטן עליונה לאחר מאכלים שומניים או טעם מר בפה, לאבני מרה שכן יש סיבות רבות אחרות לתלונות שכאלה. הכאב האופייני לאבני כיס המרה הינו תוצאה של תזוזת האבן לפתח הצינור המחבר את כיס המרה לצינורות המרה וסתימה זמנית שלו. במקרה שהסתימה הופכת להיות ממושכת מתפתחת דלקת בכיס המרה. לעיתים, כשמדובר באבנים קטנות, יכולות האבנים לנדוד מכיס המרה לצינורות המרה ולגרום לחסימה בדרכי המרה. אז מתפתחים לעיתים צהבת זיהום בדרכי המרה ולעיתים דלקת של הלבלב.



כיצד מאבחנים אבנים בכיס ובדרכי המרה?
בדיקת אולטראסאונד של הבטן העליונה הינה בדיקת הבחירה לאיתור אבנים בכיס המרה. באמצעות בדיקה זו, שהיא פשוטה, זולה יחסית ובלתי חודרנית, ניתן לאתר את אבני כיס המרה, וכן להעריך את עובי דופן כיס המרה, ואת רוחב דרכי המרה (התרחבות של דרכי המרה יכולה להעיד על אבן שחוסמת אותן). באולטראסאונד קשה יחסית לאתר אבנים בדרכי המרה. בדיקת Magnetic resonance cholangiopancreatography - MRCP, הינה בדיקת MRI מיוחדת (לא מדובר בבדיקת MRI רגילה של הבטן). הבדיקה מאפשרת לזהות היטב את צינורות המרה ואבנים בתוכן. מדובר בבדיקה בטוחה יחסית. יתרונה על אולטראסאונד רק לגבי אבנים בדרכי המרה ולא בכיס המרה. בדיקת האולטאסאונד האנדוסקופי - EUS - הינה בדיקה פולשנית, אך ברמת סיכון לא גבוהה, שבה מתבצע אולטראסאונד פנימי בעזרת אנדוסקופ וכך ניתן לקבל תמונה קרובה של דרכי המרה ולאתר אבנים בדרכי המרה. בדיקת ERCP- Endoscopic retrograde cholangiopancreatography, הינה בדיקת אנדוסקופית פולשנית. בבדיקה זו מגיעים בעזרת אנדוסקופ לאזור בו מתחברים דרכי המרה והתריסריון ומשם מזריקים חומר ניגוד לתוך דרכי המרה. בעזרת שיקוף רנטגן ניתן להדגים את דרכי המרה ואבנים בהן. שיטה זו אמנם מדוייקת, אך רמת הסיכון גבוהה יחסית ולכן אינה משמשת בדרך כלל לצרכים אבחנתיים ויתרונה בכך שהינה גם כלי טיפולי במקרה שאכן יש אבנים בדרכי המרה (ולא בכיס המרה).
מתי יש לטפל באבני מרה?
באנשים שאצלם האבנים התגלו במקרה ולא גרמו לתלונות אין צורך בכל טיפול מלבד במקרים מיוחדים. באנשים שלהם כאבים שמיוחסים לאבני כיס מרה יש מקום לטיפול. במחציתם הכאב יישנה במהלך שנה. שיעור הסיבוכים הצפויים בחולים אלה הסובלים מכאב מגיע ל-1-2 אחוזים בשנה, פי עשרה משיעור הסיבוכים בחולים ללא תלונות.
מהו הטיפול?
כריתת כיס המרה מהווה כיום את הטיפול היעיל והמקובל ביותר במקרה של אבני כיס מרה הגורמות לתסמינים. ניתן לחיות ללא כל בעיה ללא כיס המרה. מרבית הניתוחים המתבצעים כיום הינם ניתוחים לפרוסקופיים, כלומר - אינם מצריכים פתיחת בטן ומאפשרים התאוששות מהירה. יעילות ופשטות הניתוח דחקה טיפולים אחרים, כגון תרופות הממיסות את האבנים, או ריסוק, שנמצאו פחות יעילות וננטשו. במקרים של אבנים בצינורות המרה טיפול הבחירה הינו ERCP. בפעולה זו ניתן להוציא אבנים מדרכי המרה אך לא מכיס המרה. הוצאת אבנים מדרכי המרה במהלך ניתוח של כיס המרה אפשרית אך מורכבת ומעלה משמעותית את הסיכון לסיבוכים בניתוח. לפיכך ERCP הינה פעולת הבחירה לפני ניתוח. כאמור, גם ל ERCP יש סיבוכים כגון דלקת לבלב, דימום פנימי וזיהום, ולפיכך חשוב להשתמש בבדיקה זו רק כשהסיכוי שיש מקום לטיפול גבוה. ----------------------------
לאתר מחלקת גסטרו, מחלות דרכי העיכול והכבד, שיבא תל השומר -
לחץ