אהבה בטרזינשטט

קרל פריד ז"ל

באותו בוקר קר עמדו שניהם על הרציף. היא נערה בת 16 וחצי מווינה, הוא בחור בן 21 מצ'כיה, מחכים לרכבת שתיקח אותו לאי שם, נפרדים בדמעות, משוכנעים שהפרידה זמנית בלבד ושייפגשו בקרוב ואף יתחתנו אחרי המלחמה. "כמה מעט ידענו על מה שמצפה לנו", כתבה שנים אחרי שהבינה שלא תפגוש אותו לעולם.

לוסי דרכסלר, היום מנדלשטם, תושבת טבריה, בת 86, מעולם לא שכחה את קרל פריד, אהובה מגטו טרזינשטט, ושנים ניסתה לברר מה עלה בגורלו. בזיכרונות שהעלתה על הכתב לפני כמה שנים הקדישה פרק נכבד לבחור שפגשה בגטו, מפגש שהוביל לאהבה גדולה שפרחה בתנאים בלתי אפשריים ונמשכה שנה, עד לפירוד הבלתי נמנע.

לפני כשבועיים נודע לה בדרך מקרה שאחיו הצעיר של קרל, שגם אותו הכירה בטרזינשטט, שרד וחי בצ'כיה. בשיחת טלפון נרגשת בגרמנית למדה ממנו על דרכו האחרונה של אהובה, 70 שנה לאחר פרידתם.

מנדלשטם, ילידת וינה, חוותה ילדות מוגנת ומאושרת עד שב-1938, עם האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), התהפך עולמה. היא הייתה אז בת 12, ועתידה הייתה לבלות את כל שנות נעוריה בסבל מתמשך. אביה נעצר כבר בשלב מוקדם, נעלם מחייה ורק שנים אחר כך נודע לה ששרד ובילה את שנותיו האחרונות בברית המועצות הקומוניסטית, שהייתה אז מאחורי מסך הברזל. בספטמבר 1942 נשלחה עם אמה ועם אחותה הצעירה הנכה (שנספו בהמשך) לטרזינשטט, ביחד עם בני משפחה נוספים.

בתוך הבלבול שעורר המקום ההוא, שנראה כמו עיירה שלווה, אך הסתיר צפיפות, סבל, רעב ומחלות, היא מצאה אהבה. "יום אחד, זמן קצר אחרי שהגענו לגטו", היא מספרת, "כשעמדתי בתור למרק, הבחנתי בבחור הנאה שחילק את האוכל. כשהגיע תורי הוא חייך ונתן נתן לי מנה כפולה. ביום השני הקפדתי לעמוד בתור שהוביל אליו. הפעם הוא שאל אותי האם אפגוש אותו אחרי העבודה. הסכמתי בשמחה, נפגשנו והתאהבנו".

קרל פריד הגיע לטרזינשטט ביחד עם אמו ואחיו הצעיר ירוסלב כמה חודשים לפניה. כמו מרבית יהודי צ'כיה הוא דיבר גרמנית טובה, וכך יכלו לתקשר. "הוא היה אדם מקסים, נדיב ובעל אופי טוב, ובעל יוזמה ותושייה", היא מספרת. "הוא מצא צריף ישן והפך אותו לחדר זוגי לשנינו. זה לא היה בדיוק ארמון בקינגהם, אבל עבורנו הוא היה בית אמיתי, שבו היינו מאושרים ביחד".

בינתיים התוודעה מנדלשטם גם לבתו של ירוסלב, סוניה, המתגוררת בגרמניה ולנכדו יקוב, שהתברר שביקר בישראל לפני כמה שנים והזין חומר על קרל ב"יד ושם". "קיבלתי את הטלפון של סוניה ושוחחנו בטלפון. השיחה הייתה מרגשת ביותר, וכמה דקות אחרי שהסתיימה התקשר אלי ירוסלב עצמו, בן 90 היום.

"הוא סיפר שהוא היחיד מהמשפחה שניצל, שהוא חי בצ'כיה מאז המלחמה ואב לשתי בנות. התברר שגם הוא נשלח לאושוויץ אחרי קרל והספיק לפגוש אותו שם, לפני שקרל נשלח לתא הגזים. גם שם הוא עבד כטבח במה שכונה 'מחנה המשפחות'. לדברי ירוסלב, לאורך השנים מעולם לא דיבר עם המשפחה על השואה, אבל עכשיו הנושא נפתח. באותו לילה, וגם בלילות שאחר כך, כמעט שלא ישנתי. הזיכרונות התחילו להציף אותי. לא האמנתי שאי פעם עוד אשמע משהו על קרל. אני מרגישה כאילו מצאנו משפחה חדשה. זה כל כך מרגש. עכשיו אנחנו מדברים על ביקור שלהם בארץ".

ליגה טרזין שימשה חומר לסרט תיעודי שהפיק בית טרזין ולתערוכה "ליגה טרזין" של גיא רז, שמוצגת משבת 6.4 ב"מוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה" בקיבוץ ברעם שבגליל

עוד ליום השואה:

סיפור של גבורה והצלה

הילדים ששרדו את התופת

עוזרים לניצולי השואה ולצאצאיהם

לפורום ניצולי שואה ודור שני: לחצו