אהבה בין הצללים

על גב ספרו השלישי של יפתח רייכר-עתיר, "המורה לאנגלית", מופיעה ההערה: "הספר אושר על ידי הצנזורה וועדת השרים למתן היתר לפרסומים אחרי התדיינות ארוכה עמן ועם אחרים". ואם לא די בהערה הזו כדי לעורר סקרנות, הרי שבפתח הספר כותב רייכר-עתיר "מכתב לקוראים", המגולל את תלאות צאתו לאור של הספר, ונפתח במילים: "הספר הזה לא היה נכתב לולא שירתי שנים רבות בחיל המודיעין. הספר הזה היה נכתב אחרת אילו הייתי משוחרר מהמגבלות שהטלתי על עצמי בשבתי לכתוב אותו ואילו אישרו לי הצנזורה וגופי המודיעין את הגבולות שהצבתי לי ולא היו אוסרים את איסוריהם".

רייכר-עתיר השתחרר מצה"ל בדרגת תת אלוף אחרי ששימש מפקד סיירת צנחנים, סגן מפקד סיירת מטכ"ל במבצע אנטבה ומפקד מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, מה שמטעין כל מילה ב"מכתב לקוראים" במשמעות נוספת, רוחשת מזימות ומציתת דמיון.

האם הסיפור אמיתי? מבוסס על? "אמיתי שלא קרה באמת", כפי שמציע המחבר? יש משהו מאוד מפתה, ודאי לחובבים של מותחני ריגול, בידיעה שנקודת המוצא של הכותב נמצאת בסביבה האמיתית של העלילה הבדיונית. זה מעניק לספר אמינות מראש ומגדיל את החשק לצלול לתוכו, בהנחה שהכותב באמת יודע על מה הוא מדבר. ואכן, "המורה לאנגלית" נפתח כמתבקש ממותחן ריגול, עם קרעי אירועים, שיחות והרהורים קצת סתומים בקצב סטקטו. רחל-רייצ'ל, לונדון, אב מת, אהבה מן העבר, ישראל, טלפונים, סודות לא ברורים, רמזים.

גיבורת העלילה היא רחל, רייצ'ל במקור, אנגליה שעשתה עלייה וגויסה למוסד. בפתח הספר, כשהיא כבר מזמן לא סוכנת פעילה, בעקבות מות אביה היא מגלה משהו שמאיר באור שונה לגמרי את מערכת יחסיה המורכבים בין כה וכה איתו. והיא עושה מעשה ונעלמת. אבל לא לפני שהיא מאותתת על כך בקוד למי שהיה מפעילה במוסד, שגם הוא כבר בפנסיה, אהוד. הלה, שיודע כמה מסוכנת ההיעלמות הזו בשל כל המידע האצור אצלה, ולא רק בהקשר המבצעים שהיא עצמה השתתפה בהם, מודיע ל"משרד" ומתייצב שם מיד בעצמו, להיות חוד חנית במבצע לאיתורה.

זה לא בדיוק ככה

ים של זרות 

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם, לקבל המלצות מגולשים או לשוחח על ספרים? לקהילת קריאה וספרים מומלצים: לחצו