אהבה וחושך: פרידה מהסופר עמוס עוז

אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לגדולתו ולתהילתו של הסופר הענק עמוס עוז, שנפטר בשישי האחרון בגיל 79 אחרי מאבק בסרטן, הוא ימצא אותה בסיקור הבינלאומי שקיבל מותו הפתאומי. "הניו יורק טיימס", ה"וושינגטון פוסט", "הגרדיאן" הבריטי וה-BBC ניוז הם רק חלק מאמצעי התקשורת שדיווחו על מותו, כינו אותו אחד הסופרים המוערכים ביותר בישראל והתייחסו גם לעמדותיו הפוליטיות, באמרה כי הוא "קול חשוב לשלום".

ואכן עוז, אחד מבכירי הסופרים בארץ, השתייך לקומץ סופרים ישראליים מוכרים ומוערכים גם בעולם, שנחשב לסופר הישראלי הנקרא ביותר בעולם. ספריו הרבים תורגמו ל-45 שפות, יותר מכל סופר אחר בישראל. הוא היה עטור פרסים יוקרתיים לספרות, כולל פרס ישראל בו זכה ב-1998, ושמו הוזכר מספר פעמים כמועמד לפרס נובל לספרות.

הרומן "מיכאל שלי" מ-1968, אחת היצירות הראשונות של עוז והמזוהות עמו ביותר, קנה את מקומו בספרות העברית החדשה. הספר תורגם ל-33 שפות, ואף נכלל ברשימת מאה הספרים החשובים של המאה ה-20, רשימה שנערכה על ידי הוצאת הספרים הגדולה בעולם, ברטלסמן. יצירות מפורסמות נוספות שלו הן רומן המכתבים "קופסא שחורה" (1987), "לדעת אישה" (1989) ו"סיפור על אהבה וחושך" – רומן אוטוביוגרפי שיצא ב-2002. מעבר להיותו תיעוד תרבותי, הספר מהווה תיאור אישי וכואב של ילדות לא פשוטה לצד אב מרוחק ואם דיכאונית, שבסופו של דבר מחליטה לשים קץ לחייה כשעוז בן 12 בלבד. הספר תורגם ל-30 שפות וב-2015 הפך לסרט, בכתיבתה ובימויה של השחקנית נטלי פורטמן, שגם מופיעה בתפקיד הראשי. בנוסף ל-22 ספרי פרוזה, כתב עוז 11 ספרי עיון.

לא פחד להשמיע את עמדותיו הפוליטיות

ספריו תורגמו ל-45 שפות. עמוס עוז, 2006, צילום: משה מילנר, מתוך אתר לע"מ

עוז נולד בירושלים כעמוס קלוזנר למשפחה משכילה ומלומדת. בגיל 14 עזב את הבית ועבר לקיבוץ חולדה, שם הפכה משפחת חולדאי למשפחתו המאמצת (בן המשפחה, רון חולדאי, יהפוך לימים לראש עיריית תל אביב). בצבא שירת בגדוד שהיה חלק מחטיבת הצנחנים, וכשהשתחרר למד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית.

בגיל 22 החל לפרסם את סיפוריו, כשספרו הראשון, "ארצות התן", פורסם ב-1965. מאז לא הפסיק לכתוב, ופרסם ספר כמעט אחת לשנה. מעבר לקריירה ספרותית מפוארת, עוז היה בן היוצרים הבודדים שלא פחד לבטא את עמדותיו הפוליטיות והחברתיות. הוא הפך עם השנים לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם השמאל.  בנובמבר 2015 הודיע, כי לא יופיע עוד באירועים של משרד החוץ בשגרירות ישראל, כמחאה על מדיניות הממשלה.

בראיון ל-BBC בספטמבר 2016 אמר: "קראו לי בוגד המון פעמים בחיי. אני עונד זאת כתג כבוד על דש החולצה. אני חושב שאני בחברה נהדרת – ההיסטוריה מלאה בגברים ונשים שהקדימו את זמנם והואשמו בבגידה על ידי חלק ממתנגדיהם".

עוז השאיר אחריו אישה, נילי, ושלושה ילדים: הבנות פרופ' פניה עוז וגליה עוז, העוסקות גם הן בכתיבה ספרותית, והבן דניאל, משורר ומוזיקאי.

הציפור בלב נדמה: נפרדים מיגאל בשן

יענק'לה בן סירא: "רוצה את אהבת הקהל עד סוף ימיי"

ילד נצחי, שחקן גדול: פרידה מיוסי גרבר

כוסית פרידה לזכר אורנה פורת, אשת התיאטרון

לב סדוק: נפרדים ממאיר בנאי

פרידה מנחום היימן