אהבה ומיניות: לא לצעירים בלבד

(צילום: Shutterstock)

ולנטיינ'ס דיי, חג האהבה הבינלאומי שחל היום, אינו רק חגם של הצעירים חטובי הגוף. גם אנשים שעברו את ה-60, ה-70 ולמעלה מזה, עדיין יכולים ורוצים לאהוב, וגם לממש את אהבתם בדרך הפיזית. אבל העסק לא תמיד פשוט. לא רק שהסביבה מצפה מהם להותיר את הפרק המיני בחייהם מאחור, גם הם עצמם נמנעים לבטא את המיניות שלהם, בגלל בושה ומבוכה בגוף המזדקן.

דימוי הגוף והמיניות בזקנה יהיה אחד הנושאים שיעלו בכנס של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, שכותרתו "כך נזדקן במאה ה-21" וייערך ב-16-17 בפברואר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. למעלה מ-1,000 חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הזקנה ישתתפו בכנס וידונו בין השאר בעלייה בתוחלת החיים, במניעת התעללות ובאפליית זקנים, במעמד הזקן בחברה ובמשפחה, בתחלואה כרונית ובמדיניות חברתית וכלכלית הנוגעות בזקנה. 

בין המשתתפים יהיו שר הרווחה יצחק הרצוג, סגנית השר לענייני גמלאים ד"ר לאה נס, פרופ' מרדכי שני, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה, פרופ' מרדכי רוטנברג, חתן פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית, פרופ' יצחק בריק, מנכ"ל אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן מיסודם של הג'וינט וממשלת ישראל, וד"ר איסי דורון, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה.

בין הדוברים תהיה גם דריה שקולניק, המסיימת עבודת מחקר לתואר השני בגרונטולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, בנושא דימוי גוף ומיניות בזקנה. "כיוון שהחברה בישראל מקדשת את הילודה ואת הפריון", אומרת שקולניק, "נושא המין מתקשר להולדה, ולכן הקשר בינו לבין זקנה קשה לתפישה. 

"המבוכה שהנושא מעורר קשורה גם לקושי של רובנו לדמיין את ההורים שלנו, ובעיקר את הסבים שלנו, כאנשים מיניים. באחד מבתי האבות שבהם ערכתי את המחקר סיפר לי המנהל במבוכה גדולה על אחת הדיירות, אישה ברמת תפקוד טובה, שנמצאה לא פעם על ידי הצוות שרועה על הרצפה ליד המיטה והתברר שהיא נופלת מהמיטה בעקבות אוננות אגרסיבית. כשסיפרו את זה לילדיה הם סירבו להאמין שזוהי הסיבה. היה להם מאוד קשה להתמודד עם הרעיון".

הציפייה החברתית מאנשים מבוגרים לא-מיניות גורמת, לדברי שקולניק, לקשישים עצמם להימנע מעיסוק בנושא. "הסטיגמה קיימת גם בקרב המבוגרים עצמם, ובאה ממקום של בורות וטאבו בתרבות שבה גדלו. ראיינתי עולים מחבר העמים, למשל, והתברר שבחברה הסובייטית זה היה נושא שהוסתר, שלא דובר בו.

"מעניין לראות שגם אצל אנשים צעירים, שכבר גדלו בתרבות פתוחה ומתירנית יותר, קיימת סטיגמה חזקה. הרבה פעמים קשה להם לדמיין אנשים מבוגרים מקיימים יחסי מין, וכל הנושא זוכה להתעלמות מצידם או לדחייה. אפילו אנשי מקצוע שעובדים עם מבוגרים הרבה פעמים לא מיידעים אותם שלתרופות מסוימות או לפעולות כירורגיות יכולות להיות השלכות על התפקוד המיני.

"כשפניתי למועדוני קשישים בבקשה להעביר הרצאה על נושא המיניות בזיקנה ולגייס אנשים למחקר, נוכחתי לדעת שבקרב המטפלים, בהם גם עובדים סוציאליים, יש חשש להעלות את הנושא בפני הקשישים. הם לא ידעו איך יקבלו את זה ואמרו מפורשות בחלק מהמקרים שהנושא לא רלוונטי, זאת בזמן שהקשישים עצמם הגיעו ברצון ובעניין להרצאות".

לאחרונה, כפי שהתפרסם בתקשורת, נתפשו כמה דיירי בית דיור מוגן במרכז הארץ כשהם עורכים אורגיה באחד החדרים. המקרה עורר זעזוע וכעס בקרב הצוות המטפל וגרר נזיפה במשתתפים. בעקבות הפרסום שוחחה שקולניק על הנושא עם עובדים בבתי אבות ושמעה מהם על ניסיונות למנוע מקרים כאלה, מתוך מחשבה שהם בלתי ראויים ופוגעים בהתנהלות התקינה של המוסד. 

"אחד מהם סיפר על דייר בן 100, שיש לו שתי חברות והצוות המטפל עמל כל הזמן על הפרדה ביניהם ומניעת האפשרות לפעילות מינית. המעניין הוא שהם מסבירים את זה בדאגה לבריאותם של הקשישים, מה שמאוד מגוחך בעיני, כי בעבור האנשים האלה זו הנאה וגם תרומה לבריאות. מחקרים מוכיחים שפעילות מינית מרגיעה ותורמת לדימוי העצמי. מהיותה פעילות פיזית, היא גם מועילה לכושר הגופני ולזרימת דם, ואפילו מאריכה חיים". 

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


אחת הסיבות לרתיעה של החברה מפני מיניות בגיל המבוגר היא, לדברי שקולניק, אמירות מיניות בוטות או בדיחות גסות, שכאשר הן מגיעות מאנשים מבוגרים, בעיקר מגברים, הן גורמות לאי נוחות. "בעיה נוספת היא שבעקבות סיטואציות אינטימיות בין קשיש למטפלת שרוחצת אותו, למשל, יש מקרים של הטרדה מינית מצד הקשיש שקשה להתמודד איתה, וכמובן שהיא איננה רצויה. חשוב להפריד בין התנהגות כזאת לבין הצורך הלגיטימי בפורקן מיני, ולמצוא לו פתרונות. היום יש בעולם נערות ונערי ליווי המתמחים באוכלוסייה של קשישים, אבל בחברה הישראלית זה עדיין נחשב למאוד לא מקובל".

מלבד הסטיגמה, קיימות גם מגבלות רפואיות שפוגעות בפעילות המינית בגיל מבוגר, כמו סוכרת או מחלות לב. "לרפואה יש כיום מענה לבעיות האלה, אבל אנשים חוששים לברר או לבקש אותו. אפשר להיעזר למשל בתרופות כמו ויאגרה אחרי התייעצות עם רופא, וחשוב להיזהר מהזיופים הרבים שקיימים בשוק. כיוון שבגיל מבוגר הגירוי לוקח יותר זמן, אפשר להיעזר גם בסרטים ארוטיים, כדי להיכנס לאווירה". 

אבל דרך החתחתים המובילה אל המיטה בגיל מבוגר אינה מסתכמת רק באלה. גם החשש לחשוף את הגוף מרתיע. "יש בושה בגוף שכבר איננו כתמול שלשום, שסובל מהשמנה, מקמטים, מנשירת שיער, מהידלדלות או משינויים כתוצאה ממחלות, כמו שד שנכרת. גם מצב הזוגיות בגיל המבוגר משפיע לעתים על הנכונות לקיים יחסי מין. התשוקה כבר איננה, יש פחות תקשורת ותשומת לב הדדית, עודף הזמן הפנוי מביא לחיכוכים, ומצבים של לחץ נפשי בעקבות ההזדקנות משפיעים גם הם. 

"אחת המגבלות הגדולות ביותר בגיל הזה היא כמובן היעדר פרטנר אצל מי שהתאלמנו או התגרשו. פרק ב' יכול להיות פתרון מוצלח, אבל יש חשש למצוא בן זוג בגלל לחצים מצד המשפחה שחוששת מפגיעה בירושה. כיוון שהיום יש לגיטימציה למערכות יחסים גם ללא חתונה, ניתן להתגבר גם על הקושי הזה".

לסיכום מבקשת שקולניק להזכיר, שהמין בגיל המבוגר הוא חלק בלתי נפרד מהרומנטיקה והחיזור. "ארוחה טובה, כוס יין, טיול משותף בחוף הים, שיחה מלב אל לב ומילים נעימות יכולים ליצור אווירה אינטימית ולהוביל להמשך, בעיקר בגיל הזה, כשאנחנו כבר לא אנשים עסוקים ויש לנו כל הזמן שבעולם". 


להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:  פורום סקסולוגיה