אומרים שההוא איננו ההיא

"הקומדיה של קאלאנדרו". צילומים: גדי דגון 

"הקומדיה של קאלאנדרו" (שנקראת במקור "הקאלאנדריה"), היא קומדיה שנכתבה באיטליה במאה ה-16 (בידי מדינאי ואיש דת בשם ברנארדו דוביצי דה ביביינה), ועולה עכשיו לראשונה בישראל, בתיאטרון החאן, בעיבוד ובבימוי של מיקי גורביץ'. גורביץ' העניק למחזה את הפרשנות והנגיעות הייחודיות שלו, נתן לאנסמבל המעולה שלו ולצוות היוצרים שאיתו (תלבושות-תפאורה-מוזיקה-תאורה) ללוש את הבצק הזה, וכולם ביחד יצרו מעדן תיאטרוני רב שכבות ומענג.

בבסיס העניין קומדיה של טעויות וזהויות. צמד תאומים מהעיר מיתונה - בן ובת שנקראים לידיו וסאנטילה, שלכל אחד מהם כמובן משרת משלו - מאבדים את אביהם בגיל שש, כשהתורכים כובשים את העיר וטובחים בתושביה. כל אחד מהם מגיע לרומא בעזרת משרתו. סאנטילה - מחופשת לבן כי משרתה, פאניו, סבור שכך רבים יותר סיכוייה להינצל, וגם שאחיה נרצח ולכן הוא קורא לה לידיו; לידיו מגיע בגיל 18 עם משרתו פסניו, בתקווה למצוא את אחותו, ועל הדרך מתאהב בפולביה, הנשואה לקאלאנדרו העשיר. וכל זה בעצם קורה לפני שהעלילה עצמה מתחילה.

לידיו מתחפש לאישה בשם סאנטילה, כשהוא בא בחשאי אל פולביה; בעלה קאלאנדרו - לא העיפרון הכי חד בקלמר - מתאהב בסאנטילה המדומה, ומפציר במשרת לתווך ביניהם. פולביה מצדה פונה לבעל אוב שיעזור לה, כי לידיו מקבל רגליים קצת קרות, ובעל האוב, הלוחש לחשים וחובב כספים, מבלבל בין לידיו המתחפש לסאנטילה לבין סאנטילה המחופשת ללידיו, והבלבול רק עולה בריבוע ואיתו גם מתרבים התככים והמזימות, והשמחה רבה.

גורביץ' לקח את כל זה ומצד אחד הרחיק הכול והשאיר אותו אי שם במאה ה-16, החל בעטיפה וכלה בעלילה, ומצד שני, בבחירות - שהמרכזית שבהן היא ששחקן אחד מגלם את צמד התאומים, הגבר והאישה - בחידוד אמירות ובנגיעות קטנות בטקסטים, מאפשר בקלות לראות את כל הנושאים הרוחשים מתחת לפני השטח, ורלוונטיים גם היום.

הסיפור שמאחורי הסיפור

במלחמה כמו במלחמה 

מה יגידו הילדים 

קסמי הכפר