אוספים את השברים

אטווצק, פולין. יהודים ליד המטבח הציבורי. צילום: ארכיון יד ושם

נראה שמפעל התיעוד של השואה לא יסתיים לעולם. למרות כל השנים שעברו מתגלים כל הזמן ממצאים חדשים ונחשפות עדויות חדשות, והאינטרנט מאפשר לכל אלה להגיע לכל בית, בלחיצת כפתור. לציון יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, החל היום, 27 בינואר, תיפתח בבניין הארכיון ביד ושם תערוכה חדשה העוסקת באיסוף פריטים אישיים מהשואה. במקביל יעלה המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם לאתר האינטרנט שלו גרסה מורחבת ומעודכנת של "האנציקלופדיה של הגטאות בשפה העברית".

התערוכה החדשה, "לאסוף את השברים - מאחורי הקלעים של המבצע להצלת פריטים אישיים מהשואה", מציגה את תהליך האיסוף, הקליטה והתחקיר בפרויקט הלאומי להצלת פריטים אישיים מתקופת השואה. לאירוע פתיחת התערוכה היום (27 בינואר) יגיעו ניצולי שואה שפריטיהם האישיים מוצגים בתערוכה.

התערוכה היא תוצאה של עבודת איסוף של כשנתיים במסגרת "לאסוף את השברים", מבצע לאומי להצלת פריטים אישיים מהשואה של יד ושם בשיתוף "תוכנית מורשת" במשרד ראש הממשלה, משרד החינוך והמשרד לאזרחים ותיקים. במסגרת המבצע נאספו מסמכים, תעודות, יומנים, תצלומים, חפצים ויצירות אמנות מתקופת השואה שנמצאו בידי אנשים פרטיים בארץ.

לדברי יו"ר יד ושם, אבנר שלו, אלפי אנשים בישראל החליטו להיפרד מהפריטים היקרים ללבם ולתרום אותם, כדי להנחיל את זיכרון קרוביהם שנספו בשואה. "בזכותם הצלחנו לאסוף עד כה במסגרת מבצע ההצלה מעל ל- 71 אלף פריטים, מהם מוצגות רק דוגמאות בתערוכה. הפריטים שבחרנו להציג נושאים סיפורים מרגשים ומשמעותיים, שבכוחם לשקף גם סיפור פרטי של אדם וגם עדות, שמצטרפת למכלול העדויות שיוצרות את סיפור השואה".

אוצר התערוכה, מיכאל טל, מספר שחלק גדול מהפריטים נמסר ליד ושם על ידי בני הדור השני והשלישי לניצולי השואה וגם על ידי ילידי הארץ שיש ברשותם חפצים מהמשפחות שנשארו באירופה. "לרוב המידע על הפריטים הוא חלקי", אומר טל, "והתערוכה תציג את עבודת המחקר המורכבת שנעשית ביד ושם כדי להשלים את המידע על כל פריט. אנחנו שואפים ללמוד כמה שיותר מהדברים שמגיעים אלינו ולהפיק תובנות חדשות לטובת הקהל הרחב".

מבצע ההצלה עדיין נמשך בכל רחבי הארץ. פרטים בטלפון: 1-800-25-7777

בנוסף עולה היום לאתר יד ושם גרסה מורחבת, מעודכנת ומקוונת של האנציקלופדיה של הגטאות בשפה העברית. "מדובר בקפיצת מדרגה של ממש", אומר אבנר שלו. "ראינו לנכון לעשות שימוש במדיום האינטרנטי כדי שמאגר הידע האדיר שנאסף על ידי מכון המחקר שלנו יהיה נגיש לכל אחד באופן חופשי מביתו". האנציקלופדיה כוללת למעלה מ- 1,150 ערכים ומגוללת את קורות היהודים בגטאות בשטחי הכיבוש הגרמני באירופה ויוצרת פסיפס מורכב, ססגוני וטראגי כאחד של חיים ומוות.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

לדברי שלו, עם הוצאתה לאור של האנציקלופדיה באנגלית הוחלט להפיק גם מהדורה עבור ציבור קוראי העברית. אגף מערכות מידע ביד ושם תכנן והפיק גרסה מקוונת שנסמכת על המהדורה המודפסת, ופיתוחה מאפשר חיפוש מגוון ונגישות גבוהה. חיפוש אלף-ביתי, חיפוש על פי ההשתייכות למדינה לפני המלחמה וכן אפשרות חיפוש על פי החלוקה המנהלית בתקופת הכיבוש הגרמני. בכל ערך מצויה מפה מבוססת גוגל, נכללים תצלומים מתוך מאגר התצלומים ההיסטורי של יד ושם, והמונחים והמושגים המשולבים בגוף הערכים מובהרים תוך כדי קריאה.

האנציקלופדיה של הגטאות היא פרי עבודת מחקר ארוכת שנים שערכו פרופ' גיא מירון ושלומית שולחני מהמכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם. היא ראתה אור בשנת 2009 בשפה האנגלית והיוותה ציון דרך חשוב בתולדות המחקר וההיסטוריוגרפיה של השואה. בפעם הראשונה כונסו למכלול שלם קורותיהם של כל הגטאות שהקים המשטר הגרמני-נאצי. מקצתם, הגדולים שבהם, מוכרים היטב לציבור הרחב ולחוקרים, אך רובם המכריע, גטאות גדולים כקטנים שהתקיימו שבועות ספורים או שנתיים ויותר ברחבי ברית המועצות והונגריה, נחשפים בפני הגולשים בפעם הראשונה.

לדברי ד"ר לאה פרייס, עורכת האנציקלופדיה המקוונת בשפה העברית, האנציקלופדיה מתמודדת בין השאר עם שאלות יסוד כמו מדוע הוקמו הגטאות, כיצד זה שרק במזרח אירופה והאם אפשר לקשור בין הקמת היודנרט להקמת הגטאות.

לאנציקלופדיה המקוונת של הגטאות בשפה העברית: לחצו