אחים לכאב
|
צדוק דבי ז"ל בזמן שירותו הצבאי
ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל עוסקים באובדן ובשכול של הורים, אלמנות ויתומים. כ-60 אלף איש, על פי הערכה גסה, החיים כיום בישראל, שייכים גם הם למשפחת השכול, אך לדבריהם לא מקבלים הכרה: האחים השכולים. הם איבדו אח אהוב, שותף לצמיחה ולחוויות הילדות ועולמם נחרב, אך נאלצו להדחיק את סבלם ולהיות חזקים עבור ההורים. היום, בבגרותם, הם אומרים, האבל חוזר להשתלט על חייהם.
למשפחת דבי זה קרה לפני 36 שנה, במהלך ההכנות למבצע ליטני. נציגי קצין העיר דפקו בדלת ערב אחד ואיתם הבשורה הנוראה על מות הבן הבכור, צדוק בן ה-21. אלי היה אז בן 17, תלמיד תיכון. הוא איבד את אחיו היחיד, אך לדבריו בתוך היגון המשפחתי, איש לא התעכב על תחושותיו שלו וגם הוא עצמו העדיף להדחיק. "אתה נשאר עם מיטה ריקה בחדר המשותף ולא יודע להתמודד עם זה. אתה לא רוצה להיות בבית שבוכה, אבל אין לך לאן לברוח.
"במשך שנים לא הצלחתי לבכות. הסביבה לא אפשרה לי להיות אח שכול, לעבד את האבל כמו שצריך. לא יכולתי לדבר בבית על אחי, כדי לגונן על ההורים, והם לא דיברו עליו איתי, כדי לגונן עלי. עד לפני שבע-שמונה שנים חייתי בהכחשה מוחלטת. למרות שגם עכשיו קשה לי לדבר עליו, גם עם הילדים שלי שצמאים למידע על הדוד, אני בוכה היום בגיל 52 כמו ילד".
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
"היום יש כבר הכרה בנו והתייחסות, אבל לא מתוך רצון אמיתי לחבק. לא ראיתי שמזמינים אותנו לטיפול פסיכולוגי או לקבוצת תמיכה. מתייחסים אלינו רק דרך המשקפיים של צורכי ההורים, ולא בפני עצמנו. אני רוצה שהמדינה תיתן לי תעודה של אח שכול, אני רוצה להיות מוזמן רשמית לטקס הזיכרון לאחי, להיות זכאי לחופשה מהעבודה ביום הזיכרון. אפילו את הדבר הפשוט, להיות ברשימת האחים השכולים. היום פשוט אין רשימה כזאת".
עמותת "לנצח אחי" קוראת לאחים של חללי מערכות ישראל לפנות אליה ולהירשם בטלפון: 077-3208001 |
"אין לך נישואין שלא מעורבת בהם חותנת, ואין חותנת שלא כרוכה מאחוריה בדיחה", אמר פעם הסופר מארק טווין. אחת...
בקיץ הזה הבת שלנו תלבש לבן, או אולי יהיה זה הבן שישבור את הכוס, אבל אנחנו לא ממש בעננים. לא שלמים עם הבחירה...
"כאבם העז ושבריריותם אינם נראים ואינם נשמעים. קבוצה שקופה מבחינת הממסד והחברה, אך לצערנו הולכת וגדלה –...