איגוד הבנקים: לעודד חיסכון לטווח ארוך

איגוד הבנקים ביקש בשבוע החולף ממשרד האוצר לבצע מהלכים לעידוד החיסכון לטווח ארוך. מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אף פנה לשר האוצר יובל שטייניץ וביקש לחדש את הטבות המס לחוסכים בפיקדונות לטווח ארוך, שהיו נהוגות בישראל עד לפני שנים אחדות. לדברי פרל, "אחת ההשלכות הציבוריות המובהקות של המשבר הפיננסי האחרון היא כמיהה הולכת וגוברת של ציבור גדול לאפיקי חיסכון ארוכי טווח, המאופיינים בסיכון אפסי וברמת ודאות מרבית על ביצועי ההשקעה. לקחי המשבר מצדיקים בחינה יסודית של הנושא, במטרה לעודד פיקדונות לטווח ארוך או בינוני בבנקים, באופן שייתן מענה לצורך הציבורי החדש, ובמקביל לא יתחרה בחיסכון הפנסיוני. המשבר סיפק לנו עדות נוספת להבדל בין יכולת ההתמודדות עם מחנק אשראי של משקים שבהם שיעורי החיסכון היו חיוביים לעומת כאלה שבהם שיעורי החיסכון היו שליליים. פרל ציין, כי מאז רפורמת רבינוביץ', שבוצעה בשנת 2002, חדלה הממשלה לעודד את החיסכון לטווח ארוך, והתוצאה היא שהסכומים שהופקדו בתוכניות חיסכון צמודות מדד צנחו מ-94 מיליארד שקל בשנת 2002 (שהיוו 16.2 אחוז מסך פיקדונות הציבור), לסכום של 22 מיליארד שקלים ב-2008 (2.8 אחוזים מסך פיקדונות הציבור). תמונת הראי לתהליך זה היתה זינוק בסכומי הכסף שהופקדו לטווחי זמן קצרים: מ-25.8 מיליארד שקלים בשנת 2002 ל-94.7 מיליארד שקלים ב-2008. כספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור מושקעים כיום ברובם בשוק ההון, באופן המייצר פוטנציאל תשואה גבוה, אולם תוך סיכון גבוה לחוסכים. לפני ביצוע הרפורמה זכו פיקדונות (תוכניות חיסכון) שמועד הפדיון שלהם היה ארוך משנתיים לפטור ממס, והופלו לטובה לעומת אפיקי חיסכון אחרים, כדוגמת פיקדונות צמודי מדד או מט"ח קצרי טווח. פרל אומר, כי ניתוח תהליך זה לאור כלל הנסיבות המשקיות מוביל למסקנה כי ההסבר המרכזי לשינוי בהתנהגות הציבור והמעבר מ"פיקדונות ארוכים" ל"פיקדונות קצרים" היה הפסקת העידוד הממשלתי באמצעות הטבת המס.


לכן יש לבחון מחדש את האפשרות לעודד פיקדונות לטווח מתאים באמצעות הטבות מס. "עידוד הציבור לחיסכון ארוך טווח הוא בעל תועלת מוכחת גם בהיבט הלאומי וגם בהיבט הפרטי. ברמה הציבורית, מתורגם החיסכון להשקעה, שתתרום כמובן לצמיחת המשק", מציין פרל. הבקשה של איגוד הבנקים מרתקת. האיגוד בעצם מבקש מהממשלה לשוב ולהנפיק אג"ח מיועדות להבטחת תשואה. אם האיגוד יקבל את מבוקשו, הוא יזכה כמובן לפעילות מוגברת (ורווחים מוגדלים) בבנקים, אבל המחיר יהיה נטישה של הציבור את שוק ההון לטובת תשואות מובטחות. אותה תשואה מובטחת נקראה בעבר "אג"ח מיועדות". את האג"ח הללו הנפיקה הממשלה למשקיעים מוסדיים בתשואה מובטחת של כחמישה אחוזים בשנה, מה שבעצם מנע זרימה שוטפת לאפיקי השקעה אחרים (שכן אם מבטיחים לכם תשואה שנתית של חמישה אחוזים בשנה ללא סיכון, בהיותכם משקיעים רציונאליים אתם תבחרו בחלופה כזו). שתי בעיות נבעו מהאג"חים הללו: האחת היא גירעון ממשלתי, שכן הממשלה התחייבה לשלם ריבית מסוימת, אולם אין אמצעי בעולם שיבטיח לה תשואה מקבילה לנכסיה שיאפשר תשלום של תשואה קבועה כזו. הבעיה השנייה היא "ייבוש" מוחלט של אפיקי השקעה אחרים, כמו מניות, אג"ח קונצרניות ואינספור אפיקים אחרים, שמציעים משוואת סיכון/סיכוי רגילה ללא תשואה מובטחת ועם סיכוי מובנה להפסדים. במלים אחרות, האיגוד מבקש לבטל את אחת הרפורמות החשובות ביותר שבוצעו בישראל בעשורים האחרונים. למרבה המזל, את הרפורמה הזו ביבי לא יבטל, והסיכוי שבקשת האיגוד תתקבל, הוא זניח לחלוטין.
עוד על כלכלה ופיננסים:

המדד, הריבית והכסף שלנו

אג"ח חדלות פירעון: החוב הוא גם כלפינו

הריבית ואנחנו

שער הדולר ואנחנו

טיפים להתנהלות פיננסית נכונה

כיצד לבחור מוצרים פיננסיים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כלכלה ופיננסים