איזה כיף להצחיק אנשים
|
החיים הם בידור, אל תיקחו אותם יותר מדי ברצינות. כך מציע לני רביץ, מנחה סדנאות להומור ולאופטימיות, או שילוב של מופע סטנד-אפ עם שיעור לחיים. בספרו "בשמחה תמיד - אופטימיות והומור כאמצעי להצלחה", שיצא לאחרונה בהוצאת מודן, ומלווה מופע באותו שם, מתאר רביץ, דרך החיפוש האישי שלו אחר האושר, כיצד מתגלגלים מצחוק בשבילי החיים.
זהו ספרו הרביעי של רביץ בן ה-77, עולה ותיק מארצות הברית, שנושא בגאון מבטא כבד. הוא תושב תל אביב, נשוי שנים רבות לעליזה, שאותה הוא מרבה להזכיר בספר ובמופע שלו, ואב לשלושה ילדים שהלכו בדרכיו, בהם השחקן נתי רביץ. את ספרו הראשון, "אופטימיות נצחית", כתב בגיל 60 ולאחריו באו "בנימה אופטימית זו" ו"הצחוק הזה מזכיר לי", כולם עוסקים בהומור, בצחוק, באופטימיות ובכישורי זיכרון. הספר והמופע הנוכחיים מבוססים על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית במשולב עם אנקדוטות מניסיונו ומחייו.
רצינות היא, לטענתו של רביץ, מחלה. התנהגות מטופשת היא דרך מצוינת להשיג אושר. לחץ נפשי ומחשבות שליליות גורמים להפרשת הורמון הקורטיזול המזיק, ועדיף לצחוק, גם מבעיות הבריאות, מהמצב הפוליטי ומהזקנה. "ככל שאני מזדקן, אני יכול לעשות יותר דברים בו זמנית", הוא כותב. "אני יכול לצחוק, להשתעל, להתעטש ולהפליץ באותו זמן". גם לנישואיו הארוכים הוא לא נשאר חייב. "לא קשה להיות נשוי כל כך הרבה זמן כמוני. אני פשוט עוצם את העיניים כל יום, ומדמיין שזה לא באמת קורה".
אצל רביץ כסוף השיער והכריזמטי, שהופיע במפגש ראש השנה של מוטק'ה שבשבוע שעבר, בעצם שום דבר אינו בלתי "צחיק", גם לא ניתוח הקטרקט המבהיל שעבר או הצנתור בלבו. לקרדיולוג שהודיע לו שהוא "סתום לגמרי", למשל, ענה: "זה בכלל לא חדש דוקטור, אשתי אומרת לי את זה כל הזמן".
לא תמיד קל לצחוק על הזקנה.
"למה? כשאני קם בבוקר בגילי וכואבות לי הידיים, אני מתחיל לרקוד ולטלטל אותן ומאנחות הכאב שלי אני עושה שיר מקסיקני. הגורו שלי, הסטנדאפיסט והסופר האמריקני ג'ורג' קרלין, אמר, שאנשים שרואים את החיים כיותר מבידור טהור, מחמיצים את הפואנטה".
את הקריירה המקצועית רבת התהפוכות שלו החל רביץ, יליד קונטיקט, בלימודי מנהל עסקים, אך עד מהרה חתך ללימודי אמנויות הבמה באמרסון קולג' בבוסטון. אחר כך גויס לצבא ארצות הברית וכשהשתחרר הגיע לניו יורק עם 30 דולר בכיס כדי להיות שחקן שייקספירי, למד משחק אצל לי שטרסברג והופיע ב"ניו יורק שייקספיר פסטיבל".
ב-1964 עלה לישראל ומצויד בכישרון לעמוד מול קהל ובשפה המתאימה, הפך למורה לאנגלית. כמה שנים אחר כך, כשהוא כבר נשוי לעליזה, עובדת סוציאלית במקצועה שהכיר בירושלים, שב לארצות הברית, ללימודי תואר שני בתיאטרון, שלאחריהם הרצה על תיאטרון באוניברסיטת אלבאמה.
לרביץ הפעלתן כל זה לא הספיק והוא פתח בחיפה מכון לטיפול בדרמה בשיטת גשטלט (שגם בה השתלם בין עיסוקיו) ועבד כבמאי של קבוצות תיאטרון חובבים. בשלב מסוים, הוא מספר בספר, חש בתשוקה לעלות לבדו על הבמה, להצחיק אנשים ולהראות להם למה הצחוק טוב בשבילם והחליט להפוך ל"מומחה להומור ולצחוק" ולנואם מקצוען.
המופע המוצלח דחף אותו להעלות מופע משלו והוא יצא למסלול אימונים מפרך בחוגי בית ובאירועים קטנים, לעתים בתנאים לא תנאים, תוך שהוא מוותר לדבריו על האגו ומשרת את הקהל שלו בצורה הטובה ביותר. גם לקוראי ספרו הוא ממליץ לצאת מאזורי הנוחות ולהעז. לא להיתקע במה שבטוחים בו.
עוד על תרבות ובידור: |
אוטוטו תעלה יובל רפאל על במת האירוויזיון בבאזל, שוויץ, כחלק מחצי הגמר השני של התחרות. רפאל בת ה-24 מרעננה,...
- "תגיד מתי שכבנו בפעם האחרונה?"
- "מה?"
- "הזדיינו, מתי זה היה? מה, במרס?"
את הדיאלוג הזה ניהלו ארנונה...
במוצ"ש האחרון, אחרי שתי עונות, זה סוף סוף קרה: העונה החדשה של "חתונה ממבט ראשון" (ערוץ 12) נפתחה עם שידוך של...