איך מרזים בלי מוטיבציה

זר לא יבין זאת. כמו מכונית חדשה שעם השנים התאוצה שלה פחות טובה, כך גם אנשים שרזו במהלך השנים והשמינו שוב, ה"תאוצה המוטיבציונית" שלהם לא כמו בימים עברו. מה עושים? לעתים מנסים גימיקים שיוצרים התרגשות למסע החדש: "דיאטה בשיטה חדשה", "תוסף תזונה כזה או אחר", "פטנט עולמי" ועוד ועוד. אבל בינינו - זה לא עובד. בדוק. החיפוש אחר הפטנטים רק מוסיף לנו תסכול וקילוגרמים נוספים. לעתים מגיעים למצב שבו כבר לא מנסים. בשלב הזה ממשיכים לעלות במשקל, אם כי למרבה הפלא בצורה מתונה יותר ברוב הפעמים. את התורה כולנו יודעים: מה מותר, מה אסור, מה כדאי, מה חדש ומה ישן. אז כיצד בכל זאת מתקדמים? החדשות הטובות (או הרעות, תלוי אם אתם אופטימיים או לא) הן: מתחילים דיאטה כי צריך, ואם אין מוטיבציה, אז מתחילים בלי מוטיבציה. ההצלחה תתגמל אתכם, ואז גם תעלה המוטיבציה שלכם. אם אתם רוצים לחיות באיכות חיים גבוהה, להיות בריאים, להרגיש חיוניים וליהנות ממה שאפשר, אז פשוט אין ברירה. חייבים לעשות. אין משהו שיוכל לעשות זאת בשבילכם. אבל יש מה שיעזור לכם לעשות זאת ואלה הם, למרבה הפלא, חברים נוספים כמוכם שצועדים במסע הזה. קבוצות התמיכה. ביקרנו בקבוצה של דיאטה קלאב ברמת גן שאותה מנחה רוני בלוך, אשה יפה ורזה שהייתה פעם בעודף משקל, ולמדנו ממנה ומהקבוצה כמה דברים חשובים: 1. יש אנשים בדיוק כמונו, שמצליחים. אפשר ללמוד מהם ומניסיונם כיצד לעשות זאת. כשמשהי מספרת שרזתה כבר 51 קילו, אחרי כל ניסיונות הדיאטה שקדמו לזה ואפילו ניתוח קיצור קיבה שלא עזר, אתה אומר לעצמך: גם אני יכול/ה. 2. כדאי להתמסר למסגרת, להודות שיש לנו בעיה (טיעונים אינטליגנטיים כאלה ואחרים יושארו בחוץ) ולהרפות מהרגלים שלא תרמו לנו בעבר. אט אט, כמו קליפת בצל, בסבלנות ובהתמדה, תלמדו ותגלו על עצמכם דברים חדשים, כוחות מחודשים, תפעלו אחרת והתוצאות יגיעו מעצמן. 3. כוחה הרב של הקבוצה, כקן חם, מבין ולא שיפוטי, שבו כולם נותנים מניסיונם ומליבם לכל דורש בהדדיות, ללא התחשבנות ומתוך אהבה - לעצמך ולקבוצה. דווקא בימים חלשים, בימי "נפילה", כדאי להגיע כדי להמשיך במסלול. למרות שנדמה כי אחרי תקופה תחלוף במוחנו המחשבה: "מה כבר יכולים לחדש לי", מתברר שתמיד יש מה ללמוד, ולא פחות חשוב מזה - ללמד אחרים (עזרה לאחר תמיד תורמת לעוזר לא פחות מלנעזר). ואם הגעתם לקבוצה שלא התחברתם לאנשים שבה, תמיד תוכלו לעבור לקבוצה אחרת. לפני תחילת המפגש המנחה שוקלת וממלאת בכרטיס של כל אחד את משקלו. אין ספק שמסגרת השקילה הקבועה וההוראה לא להישקל בבית עושות את שלהן בנוסף לקבוצה. לאחר מכן יש סבב שבו כל אחד אומר כמה רזה/עלה השבוע ובסך הכול מתחילת ההגעה לקבוצה. זהו למעשה דין וחשבון קודם כל לעצמך, ורק אחר כך לקבוצה שמחבקת אותך. לאחר מכן לוקחת המנחה את השרביט ומנהלת דיון בנושא שבחרה. הפעם זו הייתה המוטיבציה. לצד אלה יש חוברת תפריטים, כשהמנחה מתאימה לכל אחד את התפריט המתאים לו, עם דגש על גיוון, על צ'ופר שבועי ועל הרגעת הרעב באמצעות אכילה תדירה. לסקפטיים שביננו שיאמרו כי "אין לי זמן", "אין לי כוח להתמיד", "אין לי סבלנות לשמוע הגיגי אנשים כאלה ואחרים", נאמר: נסו. נעשה ונשמע, אומרים ביהדות. השאלה מה חשוב לכם יותר: להיות צודקים או להיות שמחים. שתהיו לנו בריאים! לאתר של דיאטה קלאב -
לחצו כאן

עוד על דיאטה וירידה במשקל:

דיאטה בחורף: לאכול ולא להשמין

דיאטה: להצליח לרזות

ספר חדש: הדיאטה לבטן שטוחה

רוצים לרדת במשקל? תתחילו לאכול

מדריך חדש: לרזות בחוכמה!

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה