אינטימיות זוגית בצל מחלת האלצהיימר

על פי הערכות עדכניות, שכיחות מחלת האלצהיימר או סוגים אחרים של דמנטיה, עלתה מ-2% בקרב בני ה-69-65 ל-40% בבני ה-85 ומעלה. מנתוני מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת "לויולה" שבשיקגו עולה, כי 75% מקרב המשתתפים בני ה-65 ומעלה פעילים מינית לפחות פעמיים בחודש, ו-37% מבני ה-65-61 מקיימים יחסי מין פעם בשבוע לפחות. [u]כתבות נוספות על דמנציה (שיטיון) ואלצהיימר[/u]
[u]
רמות גבוהות של תוסף פולייט מקטין הסיכון לאלצהיימר
[/u]

[u]
סוכרת אינה גורמת בהכרח לאלצהיימר
[/u]

[u]
כל מה שרציתם לדעת המוח ומדוע לאמן אותו
[/u]

[u]
גירוי מנטלי עשוי לעכב התפתחות אלצהיימר
[/u]

[u]
אל תשכחו לטפל בדמנציה
[/u]

[u]
הורמונים לפני גיל הבלות: פתרון לדמנציה?
[/u]
מספר נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון בנוגע לזוגיות ולמיניות של חולי אלצהיימר:
התאמת צרכים
השינוי המהותי בתכיפות המגעים עלל ליצור קונפליקט ובלבול בין החולים ובני\ות-זוגם/ן. מצד אחד, המחלה עשויה להביא עימה עלייה מסוימת בצרכים המיניים. כ-14% מחולי האלצהיימר הוגדרו על ידי בני-הזוג כמשופעי ליבידו. מאידך, עלולה לחול ירידה בליבידו כתוצאה מדיכאון. כ-23% דיווחו על אפאתיות מינית. טיפול תרופתי בתסמיני הדיכאון ישפר את הליבידו.
עכבות
המחלה עשויה להביא להסרת עכבות ומעצורים שהיו חלק מן ההתנהגות הנורמטיבית של החולה לפני פרוץ המחלה. ביטוי הצורך באינטימיות עלול להיות מכוון כלפי אנשים זרים שאינם מעוניינים בכך, או להתקיים במקומות ציבוריים שאינם ראויים. בסיטואציות מסוג אלה יש לקחת בחשבון את כל הסיבות להתנהגות החריגה, כולל צורך בשימוש בשירותים, אי-נוחות או שיעמום, ולהעיר על התנהגות לא ראויה בעדינות רבה. יש לזכור כי הנקודה החשובה היא האדם ולא ההתנהגות הספציפית. לכן יש לנסות להסב את תשומת לב החולה לפעילות אחרת ולשלב מגע של חיבה ועידוד ביומיום - עיסוי, שילוב ידיים וחיבוק הם מגעים חמים שעשויים להרגיע את הצורך של החולה בחיפוש אחר פעולות אגרסיביות יותר.
שיכחה
בני-הזוג הבריאים נאלצים להתמודד עם העובדה שהאדם עימו חיו חיים שלמים אינו מזהה אותם בשלב זה. הקושי הוא רב ודורש התערבות חיצונית של איש משפחה מסור או איש מקצוע.
תפקידים
בן-הזוג הבריא הופך למטפל סביב השעון. האינטנסיביות הזו לעיתים יוצרת איבוד עניין בביטויי חיבה או מיניות בעקבות שינוי התפקידים, מאישה\בעל למטפל\ת סיעודי\ת.
גיל מנטלי
בעקבות איבוד יכולות קוגניטיביות ייתכן ויתעוררו סממנים של רגרסיה המזכירים חזרה לינקות. מחלת האלצהיימר איננה קלה לניהול. בני-זוג מבוגרים נאלצים לעתים להניח לצוות מיומן במסגרת טיפולית ליטול פיקוד על החולים. ההשתלבות של חולה האלצהיימר במסגרת רפואית של טיפול ארוך-טווח דורשת התמודדות עם השינוי הקיצוני שחל לא רק בגופו וביכולתיו הקוגניטיביות, אלא גם בסביבת מגוריו. צוות המרכז הרפואי מנסה להעניק טיפול הולם, תוך הבנה והקשבה, אך עדיין ישנו קושי להשתחרר מסטיגמות עתיקות יומין בנוגע לא-מיניותם של פציינטים מבוגרים בכלל, וחולי אלצהיימר בפרט. הטיפול דורש יכולות בינאישיות ענפות וידע רב, בעיקר בנושא מיניות ודמנציה. תוכנית הכשרה למיניות, כחלק מחובות הצוות הרפואי, עשויה לשפר את מצב המטופלים. לעתים נאלץ הצוות הרפואי להתמודד עם תופעת "ההתנהגות הבלתי הולמת" בקרב חולי אלצהיימר, אך דיווחים מראים כי טווח האירועים נע בין 2.6% ל-8% מחולי האלצהיימר, המטופלים במסגרות רפואיות - מספר שניתן לניהול בעזרת תושייה וסובלנות.
חשוב לזכור
? הצורך במיניות איננו נעלם עם הופעת הדמנציה. ? לא כל החולים הדמנטיים הם מעל גיל 65. ? לא כל חולי האלצהיימר\דמנציה הם הטרוסקסואלים. ? לא כל החולים מעוניינים במגע מיני. ? חולים המנהלים חיים מיניים וזוגיים עם בני-זוגם, מתחזקים ומתמודדים עם המחלה בצורה טובה יותר.