איש העם ומורם מעם

בשישי האחרון נפרדנו מיצחק נבון, אחד הנשיאים היותר אהודים שהיו כאן. "היה בו שילוב של תכונות, שצץ אחת לדור בזירה הציבורית", כתב הבוקר העיתונאי נחום ברנע, שבמשך כמה שנים גר בשכנות לנשיא החמישי. "השכלה רחבה, עברית וכללית, לצד עממיות כובשת. השקפת עולם ברורה, נחרצת, לצד פתיחות להשקפות אחרות. הכרה בערך עצמו לצד צניעות כנה, אמיתית".

הבוקר (ראשון) הובא ארונו של נבון למשכן הנשיא, מלווה באלפים שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. "היית איש העם ומורם מעם", ספד לו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, "מגדלור שיאיר כשהדרך איננה ברורה דיה".

נבון הלך לעולמו בגיל 94 בביתו שברחוב ז'בוטינסקי בירושלים, מוקף בבני משפחתו. "אבא שלי נפטר בשיבה טובה", אמר בנו ארז, "אחרי חיים מלאים ועשירים, בעלי משמעות ותוכן. אני גאה להיות בן של אדם שהקדיש את כל כולו למדינה ועשה זאת בצנעה, עם הרבה כבוד והערכה לשכנינו ולמי שאנחנו".  

בנוסף לכהונתו המוצלחת כנשיא, נבון זכור כאחד מנושאי הדגל של התרבות הספרדית בישראל, עם יצירות שכתב על יהודי ספרד בירושלים. הראשון היה "הרומנסרו הספרדי", מופע של שירי קודש וחול שהוצג ב-1968, ולאחריו הגיע "בוסתן ספרדי", המתאר את החיים בשכונת אוהל משה בשנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה. המחזה המוזיקלי זכה להצלחה אדירה, ומועלה בתיאטרון "הבימה" עד היום. 

החשיב את דוד בן גוריון כאב רוחני

 שמעון פרס עם האלמנה מירי שפיר. צילום: לע"מ

יצחק נבון נולד ב-1921 לאם ממוצא מרוקאי ולאב שהיה נצר למשפחה ירושלמית ספרדית, מצאצאי המקובל חיים בן עטר. אביו ניהל בית תמחוי בירושלים, שסיפק ארוחות לבני כל העדות, והמשפחה התגוררה בשכונה שייח' באדר בעיר, שעל חורבותיה ניצבים היום קריית הממשלה, בית המשפט העליון ובנייני האומה. על ילדותו בשכונה סיפר נבון בספרו האוטוביוגרפי "כל הדרך", שיצא לאחרונה בהוצאת כתר.

הוא למד במחזור הראשון של התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. בהמשך הצטרף לאצ"ל, אך לאחר תקופה קצרה עבר ל"הגנה". כבוגר לימודי ערבית ותרבות האסלאם באוניברסיטה העברית (לצד לימודי חינוך), מונה כבר בגיל 25 לראש המחלקה הערבית של ההגנה בירושלים.

בהמשך כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה, ולאחר מכן התמנה למזכירו המדיני של שר החוץ דאז, משה שרת. החל ב-1952, שימש בתפקיד מנהל לשכת ראשי הממשלה, של דוד בן גוריון ומשה שרת, ופרש עם התפטרותו של בן גוריון ב-1963. "אבא שלי מחשיב את 'הזקן' כאביו הרוחני", סיפר בזמנו הבן ארז.

הביא איתו משב רוח רענן לבית הנשיא

 נפרדים מהנשיא האהוב. צילום: לע"מ

באותה שנה נשא נבון לאשה את אופירה, פסיכולוגית יפה הצעירה ממנו ב-15 שנים, שמשכה תשומת לב תקשורתית רבה. במקביל המשיך לכהן בתפקידים ציבוריים שונים, דוגמת ראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות, חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, יו"ר הוועד הפועל הציוני, יו"ר זמני של הכנסת, ויו"ר ועדת החוץ והביטחון.  

במאי 1978 נבחר נבון לנשיא החמישי של מדינת ישראל, וכיהן בתפקיד במשך חמש שנים. לדברי ברנע, הוא ידע לשים את האצבע על שלוש בעיות מטרידות, כאלה שלא נפתרו עד היום: הפער העדתי, הזנחת המגזר הערבי, ומזמוז תהליך השלום. "אבל התקופה היתה שייכת לבגין ולשמיר. אנחנו העיתונאים לא היינו קשובים די למוצא פיו של הנשיא", מכה כיום ברנע על חטא.

לבית הנשיא הביאו אז בני הזוג נבון גם משב רוח רענן של משפחה צעירה, המטופלת בשני ילדים קטנים - נעמה בת ה-5 וארז בן ה-4. "באירועים רשמיים", כתב נבון בספרו האוטוביוגרפי, "היה ארז הקטן נוהג להציץ אלי מהגלריה, מעווה את פניו, ומנופף אלי לשלום. ואני מסתכל בו, כבול ברצינות ובכללי הטקס המתבקשים, ולבי יוצא אליו".

לאחר תום כהונתו, היה נבון הנשיא היחיד שחזר לחיים הפוליטיים. הוא נבחר כחבר בכנסת ה-11, ושימש כסגן ראש הממשלה וכשר החינוך והתרבות בשלוש ממשלות. כשר החינוך, הנהיג את חובת הוראת השפה העברית לתלמידים יהודים בבתי ספר ממלכתיים, ויזם לימודים של מורשת יהדות המזרח. "הוא היה המאושר באדם", סיפר הנשיא לשעבר שמעון פרס על התקופה שבה שימש נבון כשר חינוך. "לבער את הבערות, להנחיל עברית נפלאה לכל נער ונערה, ולהרביץ תורה באלה שלא זכו בה. הוא סבר שהחברה נושאת באחריות להיווצרותן של קבוצות חלשות, ועליה לתקן את העוולה הזאת".

ב-1992 פרש נבון מהחיים הפוליטיים כדי להתרכז בפעילות ציבורית, תרבותית וחינוכית. שנה לאחר כך, נפטרה אשתו האהובה אופירה ממחלת הסרטן.

העם הרגיש שנבון אהב אותו, והחזיר לו אהבה

"השוני בתוכנו אינו חדש וגם אינו צריך להבהילנו... השאלה אינה אם יהיו ויכוחים בתוכנו, אלא כיצד ננהל אותם". קטע ארכיון מנאומו של יצחק נבון, 1983, הרלוונטי גם בימינו

בשנים שלאחר מכן, המשיך נבון בפעילותו הציבורית. הוא עמד בראש הוועדה שבדקה את השמדת מנות הדם של יהודי אתיופיה, כיהן כיו"ר של גופים ציבוריים כמו חברת "נאות קדומים", המשחזרת את עולם החי והצומח מהמקורות, הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, ו"קרן אברהם" לעידוד דו-קיום יהודי-ערבי בישראל. ביום העצמאות ה-59, הדליק נבון משואה על תרומתו לעיר ירושלים.

בשנת 2008 נישא נבון לבת זוגו ב-12 השנים שקדמו לכך, אשת יחסי הציבור מירי שפיר. "הכרנו בגיל מבוגר והצלחנו ליצור זוגיות מופלאה, מלאת כבוד הדדי ואהבה", סיפרה לאחר מותו, "ידענו לצחוק יחד, לספר סיפורים. האיש רצה רק טוב. אם הלכנו בשוק או בהיכל התרבות, בכפר דרוזי או בלב תל אביב, העם הרגיש שהוא אוהב אותו, ואנשים אהבו אותו בחזרה".

"היתה לו תרבות ויכוח אחרת"

 [#middleBanner]

למרות שהגיע לנשיאות מהפוליטיקה, ד"ר עמי גלוסקא – מי ששימש כדוברו וכמזכירו האישי בתקופת הנשיאות - מעיד כי היה פוליטיקאי מזן אחר. "היתה לו תרבות ויכוח אחרת", אומר גלוסקא. "הוא מעולם לא השמיץ. היו לו השקפות מאוד מוצקות וברורות, אבל בוויכוח, הוא השתדל לעגל פינות".

לדברי גלוסקא, כנשיא נמנע נבון מלהיכנס לנושאים מדיניים, למרות שהיה איש מאוד פוליטי מבחינה תודעתית, והביע את דעתו בשיחות אישיות עם ראש הממשלה מנחם בגין. "אבל הכול נעשה בצורה מאוד תרבותית ומבלי לצאת לעיתונות. הפעם היחידה שדעתו הובעה פומבית וסתרה את עמדת בגין, היתה אחרי הטבח בסברה ושתילה. הוא היה מאלה שקראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, כשבגין אמר 'גויים רצחו גויים'".

לדבריו, תקופתו של נבון היתה תקופת הזוהר של מוסד הנשיאות בישראל. "זו היתה בעיקר אהבת ישראל, במובן של קשר אנושי ורצון ליצור חיבור עם כל שבט ועם כל עדה, ולתת לכל אדם תחושה שיש לו חלק ונחלה. מכיוון שגדל בסביבה רב תרבותית, היתה לו קרבה לפולקלור של כל העדות, והוא הרגיש בבית עם כולם. הוא היה גם כל כך קומוניקטיבי - ידע ליצור קשר עם ילדים קטנים ועם קשישים, היה בו נועם ומשהו בלתי אמצעי".

"הוא היה נשיא שחימם את לב עמו", סיכם הנשיא לשעבר שמעון פרס, "והיה מורה לדרכו ומשורר לצפונות ליבו. הוא היה נשיא של העם, לא רק של המדינה". 

קירשנבאום, היה פה טוב יותר בזכותך

פרידה מאורנה פורת, אשת התיאטרון

פרידה מעומר שריף

לזכר אריה אליאס

כבר מתגעגעים? בואו לדבר על זה בפרלמנט של מוטק'ה

20 שנה לרצח רבין: איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא