איש העננים

כל חייו מוקף ג'ון דיי עננים. מיום שעמד על דעתו הוא נושא עיניו לשמיים ומביט בהם. במקום שבו נולד וגדל, קולורדו ספרינגס, ארה"ב, חילופי מזג האוויר יצרו תמיד שפע עננים מקסים, שהחליפו צבעיהם וצורותיהם כל עונות השנה. זה לא אומר שכבר מגיל גן ידע כי העננים יהפכו גם למקצוע, אבל אחרי שסיים את לימודי התואר הראשון בפיזיקה, ואת לימודי האווירונאוטיקה, הוא הפך למטאורולוג של חברת התעופה פאן-אם, במסגרתה שימש כחזאי בארה"ב ובארצות שונות. כך יכול היה להתוודע לא רק להפכפכות מזג האוויר בהוואי, ניו זילנד, אוסטרליה, קלדוניה החדשה ויפן, אלא גם לעננים ה"לאומיים" והקוסמופוליטיים של כל אחד מהמקומות האלה. וכך התחיל הרומן המקצועי שלו עם העננים. הוא המשיך, אמנם, להרצות בכמה אוניברסיטאות בנושא מטאורולוגיה (החיים שם יותר מסובכים ויותר מעניינים מאשר חייו של דני רופ), אבל מפגש עם עמית למקצוע באחד מכנסי הפיזיקה של העננים ברחבי תבל, גרם לו להתחיל להתמקד בכתיבת ספר ההדרכה הראשון לחוזים בעננים מן-הישוב, ולא רק למקצוענים. ומה שהתחיל כעניין טכני, בניסיון לחזות את הופעתם של העננים והתפתחותם עבור טייסי פאן-אם, הפך בתוך כמה שנים לאוסף תצלומים מדהים שהוצג בגלריות שונות והיה בסיס למיפוי צורות העננים גם בספרים מקצועיים שונים. גם העניין של ד"ר דיי השתנה עם הזמן ? הצד האמנותי של הענן תפס את מקום הצד הטכני, והוא רתם בהתלהבותו למסע אחרי העננים גם את רעייתו וחמשת ילדיו, ואפילו את נכדיו. היום הקטנים יודעים כי לצאת לשדה עם סבא פירושו לחזות בעננים ולגלות בהם צורות מפליאות, תנועות מהפנטות והרבה קסם שיש מי שקורא לו אלוהי ויש מי שקורא לו שמיימי.


ואם הוא יכול ? גם אתם יכולים. תוכלו ללמוד על צורות העננים באתר של ד"ר דיי (www.cloudman.com), או בהרבה מקומות אחרים, ולהסביר אותן לנכדים, לצייר, או לצלם אותם יחד איתכם, ובכלל ? לטפח תחביב שהוא גם משכיל, גם מרענן, גם אמנותי, גם תורם לחדות האבחנה וליכולת ההתבוננות הסביבתית וגם ספורטיבי ומלווה בטיולים.
כמה מילים על סוגי העננים
מבלי להיכנס לגוונים ולגווני-הגוונים של צורות העננים ומשמעויותיהם הפיזיקליות, אפשר לציין כי העננים מתחלקים לארבע קבוצות עיקריות: * ענני ערימה (cumulus): ממש כשמם, הם נערמים זה על זה כגושי ענק של צמר-גפן. יכולים להיות לבנים מאוד, או אפורים מאוד, כמו ענני הגשם שלנו. * ענני שכבה (stratus): עננים הנשכבים על האופק, נראים לעתים כערפל הרובץ על האדמה בגוש גדול, או צובעים את כל חיינו בפילטר חצי-שקוף. * ענני כבשה (Cumulus/Stratus): כשמם כן הם ? נראים כמו צמר כבשים בעדר אחד גדול המשוטט בשמיים ומחפש רועה. * ענני נוצה (Cirrus): שוב כשמם ? הם נראים כמו משיחות מכחול של הבורא, שיצר נוצות לבנות שמיימיות.
10 סיבות להתחיל להתבונן בעננים
1. העננים ? כל אחד לחוד וכולם יחד על נופם האינסופי ? הם מופע החינם הגדול ביותר בתבל. מהבית, מהשדה, ואפילו מהצוהר בכלא, אפשר להביט בהם בכל שעה. 2. הם אף פעם לא אותו דבר. אם מתמקדים בהם, הם אף פעם לא משעממים. הנושא יכול להיות קבוע (משטח אפור או לבן), אבל הניואנסים, ממש כמו במוסיקה, הם אינסופיים. על ארבע קבוצות-היסוד של העננים מלחין הטבע אינסוף סימפוניות שהן שילוב של צורות, גוונים ותנועות. 3. לעיתים מדובר פשוט ביופי טהור. עשרות הגוונים המשתקפים דרך אור השמש (או הירח), משחקי האור והצל, תנועות האמן של העננים, כציור נע וכמיצג מתמשך בזרימה ? כל אלה גורמים לכל אחד להישאר נפעם נוכח מלאכתו של האמן הגדול. 4. השפעת מזג האוויר על חיי היומיום שלנו הופכת את תחזית מזג האוויר, והעננים בתוכה, לחידה שמאז ומתמיד ניסה האדם לפתור אותה ולחזות אותה מראש. מה הפלא שהחזאים בטלוויזיה זוכים לכזה רייטינג גם בארץ לא מסעירה כמו ישראל בכל הנוגע לשינויי מזג האוויר. שלא לדבר על ארצות אחרות בהן באמת העתיד לא ידוע, ומשעה לשעה השמש מתחלפת בגשם וחזור חלילה. חלק מהעננים נוצרים כתוצאה מגורמים פיזיקליים שעל פיהם ניתן לחזות את מזג האוויר של מחר. לא מפתיע, אם כך, כי בעבר יורדי הים המיומנים היו גם חזאים מיומנים וידעו לקרוא את השמיים כאילו קראו דוח מחשב, בדיוק מדהים. פיתוח תכונה זו עשוי לחדד את החושים ואת יכולת ההאזנה לטבע, שלא לדבר על יצירת סיפוק כאשר התחזית מתגשמת. 5. התבוננות בשמיים ? עם הקימה, לפני השינה וגם בין-לבין ? נותנת לנו תחושת איחוד עם הטבע. תחושה זו חשובה במיוחד בעידן ההיי-טק הקר והמנוכר, המושיב אנשים על כסאות מול המחשב לשעות ארוכות ומנתק כל קשר לטבע הסובב אותנו. 6. חקר העננים יוצר מודעות ביחס ליקום. לווייני מזג האוויר המשייטים בחלל ומהווים עיניים לאנושות בשמיים מספקים לנו מידע על ארועי מזג האוויר הצפויים, והתצפית הזו על כדור הארץ הפכה שגורה עד כדי כך שבכל מהדורת חדשות אנחנו צופים בתמונותיה ונוטים לשכוח את גודל ההישג הטכנולוגי הטמון בכך. הנה, אנחנו מסתכלים על עצמנו דרך מסך העננים.


7. כדור הארץ הוא יחיד ומיוחד במינו במערכת השמש משום שרק בו מיוצגים המים בשלושת מצבי הצבירה ? גז, נוזל ומוצק ? בה-בעת. התוצאה איננה רק עננים (שקיימים גם בכוכבים אחרים), אלא יופי גוני הלבן-כחול-ירוק המאפיינים את כוכב הלכת הזה. האסטרונאוטים שהגיעו לירח והשקיפו עלינו משם יכולים לספר לכם. 8. המים הם מרכיב ניסי. ההרכב הפשוט-לכאורה של שני אטומי מימן ואטום חמצן (H2O) אינו כה פשוט ? התרכובת הזו היא בסיס החיים. כדור הארץ הוא כוכב מיימי, אנו תלויים במים, ואנחנו עצמנו יצורים מימיים. בהיעדר מים, לא היו עננים ולא היו משקעים, והעולם היה ארץ צייה מדברית ממש כמו כוכב מאדים. 9. הצפייה בעננים היא ההיפך מדבר משעמם, כפי שאולי יטענו כמה. כדאי להיעזר בטבלת עננים, ולערוך יומן הצפייה ועננות. 10. העננים הם קסם. הם באים והולכים, משתנים מדי רגע ותמיד מעוררים את השאלה (בעיקר בקרב ילדים, מה שוודאי נכון גם לנכדיכם) כיצד הם נוצרים ומדוע ולהיכן הם נעלמים. גם החזאים והפיזיקאים המתמחים בעננים נותרים נפעמים נוכח המקסם הזה. למה שלא תצטרפו אליו גם אתם ונכדיכם?
לסיכום: כדאי להיות עננאי
העננים תמיד היו שם, ויהיו, אבל במקרים רבים אנחנו מתעלמים מקיומם. רק צבעוניות מיוחדת מול השקיעה מעוררת לעיתים רחוקות את תשומת ליבנו, וגם זה כשיש לנו זמן בריצות שבין הבית לעבודה, או בין פגישה לפגישה. עצם הצילום שלהם גורם לנו לעצור לרגע, לחשוב, לכוון את המצלמה, ולהפעיל לא רק את חושינו, אלא גם את האמן שבנו. זו העין הפנימית שכל אחד מאיתנו יכול לשכלל ממצב התרדמת שבו היא נמצאת בדרך כלל. כמה עצות לצילום טוב יותר של השמיים: 1. ראשית לכל, דאגו לייצב את המצלמה לפני הצילום. אם אפשרי, השתמשו בחצובה, או יצבו את המצלמה כנגד חפץ קשיח. תרגלו את אחיזת המצלמה מבלי שתזוז, תוך הזזת האצבע הלוחצת על כפתור הצילום בלבד. אם אתם משתמשים בסרט צילום (כמו פעם) ? בחרו סרט עם ASA מהיר. 2. השתמשו בקביעות במסנן או במרכך לצילום השמיים. 3. השתמשו בקביעות במסנן מקטב, זאת כדי להעלות את הקונטרסט שבין העננים (בעיקר אלה ממשפחת הנוצה, הלבנים והשקופים-למחצה) לבין השמיים הכחולים. לא בכל המצלמות (בעיקר לא הדיגיטליות החדשות) ניתן להרכיב פילטר ? אז החזיקו בו לפני העדשה בזמן הצילום כדי להשפיע על האור הנכנס ועל האפקט הדרוש לכם. 4. השתמשו במסנן דחיסות נייטרלי בעיקר במצבים שבהם השמיים הבהירים מתנגשים בעננים כהים. 5. שימו לב לעדינות האור. באופן כללי, נסו להימנע מצילום כשהאור חד באמצע היום. תמצאו הרבה יותר דרמה באור בין-הערביים או השחר. 6. לימדו את אמנות הקומפוזיציה. הערך האמנותי של צילום השמיים מושג לעיתים קרובות על ידי ארגון המרכיבים השונים בתצלום היוצרים את התמונה הסופית (עננים, שמש, צמרות עצים, בניינים מיוחדים, ציפורים, וכו'). לעתים דווקא עצמים בולטים בקדמת התמונה (כמו בתים, עצים, שיחים, חוטי חשמל, עמודים, וכו') עלולים לפגום בתמונה ויש לחפש זווית שבה הם אינם נראים. בפעמים אחרות הם עשויים להוות מסגרת יפה לתמונת העננים והשמיים. 7. רוב המצלמות החובבניות והחצי-מקצועיות כוללות מיקוד אוטומטי המופעל על ידי קרן אינפרה-אדומה. אם ברשותכם מצלמה שבה אתם יכולים לקבוע את הצמצם, תוכלו לשכלל את עומק המיקוד כדי להבליט או לטשטש פרטים מסויימים בתמונה. 8. כשאתם מצלמים הילה, או כתר, סביב השמש, מצאו עצם כלשהו בעזרתו תחסמו את גלגל השמש. לעולם אל תסתכלו דרך חלון המצלמה ישירות לשמש אם אינכם רוצים לגרום נזק לעין. 9. זיכרו תמיד כי העננים הם בני-חלוף, משתנים לעד, נעלמים לתוך ענן קיטור בלתי נראה, ומופיעים שוב בצורה נראית לעין. דעו להנציח את הרגע, ללחוץ על הכפתור בשנייה הנכונה. זכרו כי בעידן הדיגיטלי עדיף ללחוץ כמה שיותר ? הסרט לא עולה לכם (וגם אם הוא עולה, עדיין הוא זול יחסית למראה שעלול להיעלם בכל שנייה). 10. אם אתם מתעקשים לצלם עם סרט צילום ? יש כמה נהדרים. עדיף כאלה של 200 ASA. 11. חדדו את כישוריכם על ידי התנסות רבה ככל האפשר. הפסיקו לחשוב לפני כל לחיצה על הכפתור. הניחו לעין הפנימית, זו של האמן שבכם, לדבר. 12. לימדו את צילומי השמיים שנעשו בידי צלמים אמנים, כגון אנסל אדאמס. נסו לחשוב כמותם. מי יודע ? אולי יום אחד תהיו גם אתם, או נכדיכם, כמותם. 13. תמיד דאגו שיהיו לכם סוללות חלופיות. זה לא נעים ללחוץ על ההדק ולגלות כי שום דבר לא עובד דווקא ברגע הקסום ביותר בשמיים. בהצלחה.
לאלבום התמונות המלא של העננים

לחץ