עצי זית בני אלף שנה בכנסיית גת שמנים בירושלים. צילום: Shutterstock
החורף הנוכחי מזמן לנו ימים שטופי שמש שמזמינים טיול, אז למה שלא נבקר ונקבל השראה מעצים עתירי שנים, ששרדו את ידי האדם והזמן ונותרו כעדות לאירועים ולזמנים אחרים.
עצים המוגדרים עתיקים הם כאלה שגילם מעל 60 שנה. קביעת גילו של עץ (מבלי לפרוס אותו כדי לספור את טבעות הגזע) נסמכת על הערכות, על פי קוטר הגזע וכמות החוטרים והנצרים סביבו. עדויות נוספות לגילם של עצים מגיעות לעתים מרשימות ומאיורים של חוקרים-נוסעים, שתיעדו אותם במסעותיהם.
רבים מהעצים העתיקים שצמחו כאן כבר לא איתנו, לא מעט בעקבות כריתה מסיבית במאות הקודמות, כמו זו שערכו הטורקים בסוף המאה ה-19 כדי להשתמש בעצים לבניית מסילה ולהסקת קטרי הרכבת החיג'אזית. אבל מלבד גרזני האדם גם טפילים ומחלות, תחרות עם צמחים פולשים, שינויים אקלימיים, זיהום אוויר וגם גנטיקה מביאים למותם של עצים.
כיום מוכרת בישראל חשיבות השימור של עצים עתיקים, וב-1990 החלו במשרד החקלאות ובקק"ל לסקור ולמפות אותם והוקמה ועדה בין-משרדית לשימורם. מספר העצים העתיקים שנספרו מגיע לכ-1,500. חלקם השתמרו בשל מיקומם ליד אתרים קדושים כמו קבר, מעיין, מבנה תפילה או בית עלמין ולכן זכו לחסינות מכריתה ומהשחתה. מרבית העצים הללו הם עצי אלון, אלה וקטלב. גילו של אלון התבור שנמצא בשטח העיר טייבה מצפון לכפר חנניה, למשל, מוערך ב-660 שנה, והוא נזכר בכתבי הנוסע משה באסולה כבר בשנת 1523. הוא זכה להגיע לשיבה בזכות קרבתו לקבר המיוחס לרבי אבא חלפתא.
גם אלון עתיק וזית ישיש שנמצאים ליד קיבוץ צובה באזור ירושלים חבים את חייהם לבית קברות מוסלמי שבו הם נטועים, וחורשות האלונים העתיקות ביער ברעם - לכנסיה המרונית לה השתייך האזור בעבר. אלונים עתיקים נותרו גם באתרים המקודשים לעדה הדרוזית.
גם חלק מעצי האלה מאריכי הימים זכו ליחס מיוחד. אלה אטלנטית עתיקה שרדה בזכות קדושת קברו של רבי טרפון סמוך ליישוב קדיתא בגליל העליון. אלה ארצישראלית מרשימה ניצבת שנים ביישוב עמוקה, לצד קבר יונתן בן עוזיאל, ואמונה עממית גורסת שניתן להגשים משאלות על ידי קשירת חלקי בגדים לענפיה.
אלה אטלנטית עתיקה נוספת ממוקמת בחניון האלות ליד מצודת כח, וגילה מוערך בכ-450 שנה. היא מצלה על שטח של כדונם והועתקה ממקומה המקורי במבצע הנדסי מורכב לפני כמה שנים.
בין העצים העתיקים בישראל אפשר למצוא גם עצי בוסתן מאריכי ימים כמו תאנה, חרוב, שיזף ותות, בעיקר בקרבת מעיינות או באתרים שבהם התקיימו יישובים ערביים. עץ החרוב העתיק ביותר בישראל נטוע בפתח מערת רבי שמעון בר יוחאי בפקיעין, והאגדה מספרת שסיפק מאכל לו ולבנו במשך 12 השנים שבהן נאלצו להסתתר במערה.
עץ תאנה עתיק אפשר למצוא בכיכר המעיין בקריית האמנים בצפת. ריכוז של עצי תאנה עתיקים נמצא גם בעין קיני שליד צומת מגידו. עצי תות ותיקים, זכר לניסיונות להקים כאן תעשיית משי במאה ה-19, נותרו גם הם בכמה מקומות, כמו שכונת אוהל משה בירושלים, בנס ציונה ובגן הברון בראש פינה.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
כדי לראות את עץ השיזף (עץ הדומים) העתיק והגדול בארץ (גובה 12 מטר, היקף גזע 5.8 מטר), תצטרכו להדרים לעיר אובות שליד עין חצבה בערבה. גילו המשוער הוא 500 שנה ואף יותר, והראשון שהעיד על קיומו היה החוקר-נוסע הצ'כי אלואס מוסיל ב-1902.
עצי זית עתיקים אפשר למצוא במקומות רבים בארץ, כשהם אדירי ממדים ומשורגי גזע. כמה עצים כאלה נמצאים ליד כנסיית גת שמנים בירושלים, במורדות הר הזיתים, והשתמרו גם הם כנראה הודות לקדושת המקום. גילם המשוער הוא כאלף שנה, והם מופיעים באיורים של הכנסייה וסביבותיה מהמאה ה-19.
במועדון הוותיקים של עצי ישראל אפשר למצוא גם כאלה שניטעו בתחילת ההתיישבות הציונית. יש בהם אקליפטוסים שניטעו על ידי חלוצים לייבוש הביצות, וושינגטוניות גבוהות קומה ששימשו לנטיעת שדרות במקומות רבים.
גם עצי פיקוס בנגלי, הידועים בשורשי האוויר המרשימים שלהם, שניטעו על ידי חלוצי האגרונומיה בישראל, הגיעו כאן לגילים מופלגים וניתן עוד למצוא אותם בחלקים הוותיקים של חדרה, זיכרון יעקב, רחובות ופתח תקווה. פיקוס בנגלי ענק שניטע ב-1888 אפשר לראות גם בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", וברחוב בנימין מינץ בנתניה, בתוך גן עירוני, אפשר לחזות בפיקוס שקמה בן 600-1,200 שנה, המתועד בציור משנת 1873 ומספרים שחיילי נפוליאון נחו בצילו בדרכם לכבוש את עכו.
עוד על טיולים:
פינות נסתרות בשרון
הבשורה על פי נצרת
כשהנגב פורח
המדבר מתעורר
מטיילים על גלגלים
לקהילת טיולים, נופש ותיירות: לחצו
|