אל תקראו לנו קשישים
סקירה מהירה של הפיד בפייסבוק העלתה השבוע, בין השאר, פוסט של האתר דה מרקר אונליין המדווח על השימוע שנערך למנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, בקונגרס האמריקאי ב- 10 וב- 11 לאפריל.
מייסד פייסבוק הגיע להעיד בפני חברי הקונגרס, בעקבות פרשת קיימברידג' אנאליטיקה אשר על פי הדיווחים גנבה מידע מפייסבוק על 87 מיליון משתמשים שונים ואילו מנהלי עמוד הפייסבוק (הצעירים) של דה מרקר אונליין בחרו לנסח כך את המשפט המקדם את הפוסט: "הניצחון של הילד הגאון מפייסבוק על הקשישים ממוטק'ה ב- 12 נקודות, נתחיל משאלה מטופשת במיוחד":
לחיצה על הקישור מובילה לכתבה שכותרתה: "כמו נכד שמסביר לסבא על האינטרנט: כך הביס מארק צוקרברג את המחוקקים".
לכאורה, טקסט מקדים לידיעה חדשותית שאין בו ממש. אבל אם עוצרים לחשוב על כך לעומק, יש בו יותר מניחוח התנשאות גילנית והוא מצביע כיצד נתפסים גולשי מוטק'ה בעיני מנהלי העמוד: הטקסטים בפוסט ובכותרת לידיעה גם יחד מקפלים בתוכם את כל הסטיגמות, הבורות וחוסר הידע בנוגע לאוכלוסיית "הקשישים" בישראל ובעולם המערבי בכלל.
מיהו קשיש? הזקנים של היום הם לא הזקנים "של פעם"

אישה בת 65 היא קשישה? התשובה היא לא, ממש לא. צילום: Shutterstock
לפני כשנתיים הקשבתי למבזק בו קריינית ברדיו, דיווחה על "קשישה בת 65" אשר למרבה הצער הותקפה בדירתה. אזני בערו למשמע הדברים. איך יתכן שאשה בת 65 נתפסת כקשישה? האם מישהו מתייחס לראש הממשלה ביבי נתניהו כקשיש (בן 68)? לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק (בן 76)? לכבוד הנשיא ראובן ריבלין (גיל 78)? האם מישהו מאישים מכובדים אלו, ואחרים בסביבתם נתפסים בעיני הציבור כקשישים? אני בספק.
לשפה ולמילים בהן בוחרת התקשורת להשתמש, יש חלק מכריע בניפוץ סטיגמות, או במקרה הזה - בהנצחתן. לידיעת עורכי עמוד הפייסבוק של דה מרקר אונליין ובכלל: השימוש במילה "קשיש" לצורך תיאור של אנשים זקנים באשר הם חוטא לאמת בשטח. אם כבר נעשתה בחירה להשתמש בשם תואר זה כדאי לדעת שמטרתו לתאר את אלו שהגיעו לגילאי הזקנה המופלגת, קרי גיל 85 ומעלה, ולא מתארת את כל בני הגיל השלישי, או הזקנים, בכללותם.
ואם כבר גם נדייק בכל הקשור אלינו במוטק'ה: גולשי אתר מוטק'ה אינם עונים, ברובם, על הגדרה זו, בעיקר מפני שגיל הגולשים הממוצע באתר נע בין 60 ל-70. עם זאת, יש לנו באתר גולשים בגילאי 80 ומעלה ואנחנו כמובן שמחים על כך מאוד. כן ירבו.
למעשה, על שכבת בני הגיל השלישי (גילאי היציאה לפנסיה) שרובה מדווחת על איכות חיים טובה ומספקת, נוספה שכבת בני הגיל הרביעי - 76 עד 100. בישראל, בשנת 2016 חלקם של בני ה-65 ומעלה עמד על 11.3% (978 אלף איש). בעוד 22 שנים, קבוצת הגיל הזו תכפיל את עצמה. בשנת 2040 יהוו האזרחים הוותיקים במדינה כ- 2 מיליון איש ובשנת 2065 יגיע מספרם ל- 3 מיליון איש.
הזקנה מתחילה בגיל 80 ומעלה
המשמעות של הנתונים האלה היא שהזקנה הסטריאוטיפית מגיעה בגילאים מאוחרים יותר. ומה קורה עד אז? הביטו סביבכם וראו: הסבים והסבתות של ימינו ברובם פעילים, עסוקים, במצב בריאותי תקין המאפשר להם לצאת לטיולים מאורגנים, לעסוק בספורט ולצאת מהבית - רחוק מאוד מהסטיגמה שיש על קהלים מבוגרים בתקשורת.
זו גם קבוצת הגיל שהשימוש שלה באינטרנט הולך וגדל מדי יום, כך שאין צורך "להסביר לסבא על האינטרנט". מה כן צריך לעשות? לקחת בחשבון את צרכיו המיוחדים של סבא, ולהתאים את האינטרנט אליו.

העולם כבר מזמן לא שייך לצעירים. צילום: Shuttrtstock
העולם מזדקן: תוחלת החיים עולה, בזכות רפואה וטכנולוגיה מאריכת חיים ובשילוב עם שינויים במבנה המשפחה המסורתי (יותר נשים עובדות, עלייה בגיל הולדת הילד הראשון, עלייה במקרי גירושים ועוד). תוסיפו לכך את הירידה הכללית בשיעורי הילודה והתוצאה היא חיים פעילים של עד גילאי 100 ויותר.
על מנת לסבר את האוזן, זו קבוצת הגיל שתכריע את עתידה הפוליטי של מדינת ישראל, בשל גודלה היחסי באוכלוסייה, זו קבוצת הגיל שיש לה את מירב הכספים והמשאבים הפנויים (כולל זמן) ולמעשה, זו קבוצת הגיל שמנהלת את המדינה גם היום.
רובם המכריע של בני גיל זה גולשים באינטרנט, אוחזים בטלפונים חכמים, משתמשים ברשתות חברתיות על בסיס קבוע, מחזיקים כתובות מייל, מנהלים אינטראקציות עם אנשים אחרים אונליין ועדיין נדמה כי הסטיגמה של הזקן שצריך להסביר לו על האינטרנט היא הלך הרוח בשיח הציבורי.
לצורך העניין, אם היו יושבים מול צוקרברג בקונגרס אנשים צעירים יותר החסרים את הרקע הטכנולוגי שהביא לפרשיית קיימברידג' אנאליטיקה (ידע מקצועי לחלוטין), או שאינם מעורים במה שקורה בפייסבוק, התוצאה בוודאי הייתה דומה.
לכן הבחירה של העורכים והכותבים להתייחס לנושא הגיל בלבד כאילו בכך טמון "הניצחון" (על פי דה מרקר אונליין) של צוקרברג בדיונים אלו, היא לטעמי בעייתית ובעיקר מצביעה על תפיסה סטריאוטיפית ומוטעית של המבוגרים על ידי קהל צעיר ומעודכן טכנולוגית - שדווקא הוא, כך נראה, תקוע בקונוונציות לא מעודכנות כלל.
באותו שבוע נחתה אצלי במייל הודעת יח"צ על יצירה טלוויזיונית שעוסקת באנשים מבוגרים. היח"צנית גרסה כי היוצרים הצעירים הם גאונים וכתבה כי רק על העובדה שבחרו לעסוק בקהל מבוגר שנהוג בדרך כלל להתעלם ממנו, יש לראיין אותם. רוצה לומר, להכיר להם תודה על שבחרו לתת במה דווקא לקהל זה.
שוב, אותה התנשאות של קהל צעיר על קהלים מבוגרים צצה, גם אם לא במתכוון. השוק החופשי בעולם הבין מזמן כי בקהלים אלו יש להשקיע את מירב המאמצים ולאו דווקא בצעירים והמגמה הזו מחלחלת גם אצלנו, אם כי באיחור. עד שזו תהפוך לסטנדרט יש לקוות שנציגי תקשורת למיניהם יבחרו לתקשר עם מבוגרים בדרך שאינה עולבת בהם או מגחיכה אותם.
* * נתונים ממחקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 27 ספטמבר 2017.
* הנתונים מתייחסים לבני 65 ומעלה
ללמוד הכל על האינטרנט בלי לצאת מהבית
סבתא בת 60 היא כוכבת הטיפוח של יו טיוב
בעולם הבינו שיופי בוגר גם מוכר. ואצלנו?
עזב את שוק ההון בכדי להיות דייג
בן ה-96 שלא מפסיד אף אימון בחדר כושר
לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי, אבל לא בטוח שכדאי
הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה
הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה
אחת מכל ארבע נשים סובלת מאלימות בבית - פיזית, מילולית, נפשית או כלכלית. רק השנה נרצחו 19 נשים על ידי בני זוגן,...
בעקבות משבר הקורונה רשתות מזון גדולות ברחבי העולם, דוגמת אוסטרליה וארה"ב, כבר הודיעו זה מכבר שיפתחו את...
אם המצב לא היה קשה מספיק עד כה, משרד הבריאות מודיע היום (ג') על הגבלות חדשות ומרחיקות לכת, במטרה להילחם...
1) גם אותי מאד! מעליב בהתייחסות אלינו כקשישים! זקנים! מה פתאום?
2) אני אמא מבוגרת! לנערה צעירה בת-19 שנים!
3) בילדותה של הבת רבים חשבו שאני הסבתא!
4) ואני אמרתי בגאווה! לא! אני האמא לא הסבתא...
5) עברתי עם הבת ילדות שנייה... ואני מרגישה צעירה...
6) פשוט אושר! וכיף! לחוות הורות בגיל קצת מבוגר!
7)בכל זאת ההתייחסות למבוגרים השתנתה לטובה יחסית לפעם...
8) שנרגיש תמיד צעירים! ורצויים... ורק בריאות! לכולנו! ואריכות שנים!
תודה!
בעולם המקצועי יש מושג שנקרא ״גילנות״
הכוונה לגזענות כלפי זקנים.
״אתה לא נראה זקן בכלל...״
״עזוב, במילא לא תבין...״
״זה לצעירים, לא בשבילך...״
ככה זה כששנים מספרים לנו שהעולם שייך לצעירים -
הכי גילני שאפשר!!!
יותר ויותר מוכרת הבעיה של השמוש במושג "קשישים" לכל מי שהגיע לפרישה, וכבר הוצע לחלק את תקופת החיים הזו של עשרות שנים, ולקרוא בשמות שונים לכל שלב. אפשר למצוא חלק מהמושגים אפילו בויקיפדיה בנושא "זיקנה", ובאתרי ופרסומי ארגונים מחקריים ואחרים העוסקים בתחום.
ההסתייגות היחידה שלי מהדברים של שרון שילוח היא הנחת העבודה שמבוגרים גולשים ומרגישים נוח עם הטכנולוגיה, ושלא צריך לדאוג ללמד אותם.. כמובן שזה תקף לגולשי מוטקה, כי אחרת לא היו מנויים, אך יש לזכור שיש גם פערים כלכליים ומעמדיים ניכרים בחברה הישראלית, ושגולשי מוטקה אינם מייצגים את כלל האוכלוסיה.
בעירי רעננה ישנה פעילות רבה ומבורכת לגמלאים, וזה כולל הדרכה במועדוני הגמלאים בנושא טלפונים חכמים, ותמיד יש ביקוש. כאן כמובן מדובר באנשים שיכולים להרשות לעצמם טלפון חכם אך בפועל לא יודעים לנצל את כל השימושים. מה עם כל האנשים שאין להם מכשירים כאלו?
חשוב שנעבוד על שינוי התפיסות החברתיות הסטריאוטיפיות לגבי הגיל המבוגר, אך שגם נזכור שאיננו קבוצה הומוגנית, וגם אנו צריכים להמנע מהכללות גורפות.
כפי שבדיונים המתמשכים אודות גיל פרישה יש לזכור שלא לכולם מתאים לעבוד כמה שאפשר יותר שנים, בעיקר כשמדובר במקצועות צווארון כחול מתישות ושוחקות, כך בנושא נגישות לטכנולוגיות חדשות , ואוריינות מחשב וסמרטפון, עלינו לזכור שישנם לא מעטים שאינם זוכים להשתמש בשרותים הללו, וגם נאלצים לפנות למשרדים שונים לצורך בירורים ותשלום חשבונות, כי אינם יכולים לעשות הכל מהבית באמצעות המחשב.
כסוציולוגית וכמנחת קבוצות למבוגרים בהתנדבות, אני מוכנה להרתם לעשייה שתוצע במוטקה לשינוי תדמית המבוגרים. העיקר שנעשה זאת מתוך הכרה בשונות שבקבוצת גיל זו, כמו בכל קבוצת גיל אחרת, ולא ניצור הכללות משלנו.
לא אני!
אנחנו חיים! מוקירים את ההזדקנות ואת היבטיה המופלאים.