אנטי-אייג'ינג תדמיות וסטיגמות של מראה וגיל

טשטוש גבולות הגיל
האם התבוננתם לאחרונה סביבכם? האם ראיתם את הנוף האנושי המשתנה הנשקף אלינו מבעד למצעד השנים? יש משהו מהפנט בשינוי הדרמטי באורחות החיים וההתנהגות של בני כל הגילים ואשר סוחף את הדימויים ואת הנורמות החברתיות שלנו למקומות שלא ידענו בעבר. מתי נראו בני השבעים צעירים כל כך? מתי ניהלו בני השישים אורח חיים "נערי" כל כך? מתי בעבר סירבו בנות החמישים והשישים להיקרא "סבתא" על-ידי נכדיהן ונכדותיהן? מה, בעצם, קובע בעינינו את גילו של הזולת? מהן אמות המידה שעל-פיהן אנו מעריכים זאת? סממנים רבים קובעת את התרשמותנו: אופן הילוכנו, זקיפות קומתנו, ניחוחות בושם או ריחות זיעה הנודפים מאיתנו, שיער שיבה או שיער צבוע. החברה המודרנית, חרף פתיחותה, שופטת בני אדם על-פי מראם, ומתייגת אותם בהתאם. מאידך, יחסנו לזולת משפיע על הדימוי העצמי ועל התפקוד היום-יומי שלנו. לפיכך, ניתן להבין את החשיבות המתעצמת של המראה, היופי והאסתטיקה בקרב בני הגיל של "אמצע החיים" ובני הגיל המבוגר יותר. הם מודעים לנושא וחשים חובה לנער מעצמם את ה"קליפות" המוכרות, אשר בגללן עלולים לזהות אותם כמשתייכים לגילאי הביניים או לדור המבוגרים.
אל מעיין הנעורים
כך צמחה

, על כל מרכיביה, כשאיפה לשמור בכל מחיר על מראה צעיר ועל חזות רעננה. לפתע, החלה גם הבריחה הגדולה מן הזיקנה אל עבר הנעורים הנכספים-נצחיים, שהפכו בבת אחת משאת נפש שאי-אפשר להגשימה, ויעד שלשם השגתו מוכנות הבריות לשלם כל מחיר שידן משגת. כולם התייצבו בתור המתארך לשתות ממעיין הנעורים, לגמוע טיפות אחדות (ואולי אחרונות?) מן המראה המשובב, מן העור החלק, מן השיער השופע, מן המרץ הבלתי נדלה, מן הנחרצות המדבקת, מן הבריאות הנכספת. תעשייה ענפה קמה לה כדי לספק תאוות נעורים אלה: מכוני טיפוח ויופי, מרכזי בריאות וחוות נופש, שיטות ריפוי טבעיות, מרכזי דיאטה והרזייה מהירה, מכוני כושר ופיתוח הגוף, לימודים אוניברסיטאיים, בתי אופנה ועיצוב, טיולים בעלי חזות צעירה, ועוד כיוצא באלה. בנסיבות אלה ודאי צפוי לנו המשכו והתחזקותו של המירוץ אחר הנעורים. הרפואה המודרנית תספק את היכולת להתגבר על חלק מתחלואי הגיל, הרפואה הפלסטית תבטיח את המראה החיצוני, היכולת הכספית תאפשר לשכבות הולכות וגדלות לנצל את שפע המוצרים והשירותים ש"תעשיית הנעורים" מציעה להם.

צאו וחשבו: איך ייראו ואיך יתנהגו בני ה-50 או ה-55 של היום בעוד עשר שנים? האם יהיה שמץ של דימיון בינם ובין אלה שחגגו 60 או 65 שנים לפני עשור אחד או שניים? יתכן שההתנערות מן הזיקנה תגיע אפילו לזירה הלשונית-טרמינולוגית, ורעיונאי מבריק (בן 25 כמובן!) ימציא שם חדש ועכשווי לבני ה?60+, במקום השמות הארכאיים שניסו ללא הצלחה לברוח מהמונח "זקן", או "קשיש", והגיעו לפשרה לא מספקת כגון "הגיל השלישי", "גיל הזהב", "הגיל המבוגר", "אזרח ותיק" וכיוצא באלה רעיונות סרק שלא ממש נקלטו. הסירוב להזדקן יהפוך לאופנה עולמית ולנורמה חברתית, יעלה כמו נחשול ענק על כל השרידים של בושה ואי-נעימות, יגרוף אחריו גברים ונשים, עשירים ועניים, חולים ובריאים. החברה העתידית לא תהיה צעירה יותר דמוגרפית, אך תימלא באלה שבטרם בלותם ? תהיה להם עדנה!