חזרה ליחסים

אני, עצמי ואנוכי

נולי עומר מתפעלת עד גועל מאנשים נרקיסיסטים שמאוהבים בעצמם, וחושבת שמילת המפתח היא איזון. רק איפה המפתח לעזאזל?
מאת נולי עומר 18/04/17
אני, עצמי ואנוכי
מאוהב בעצמו. צילום: Shutterstock

 

 

כשהייתי ילדה עברתי יום אחד עם אימא שלי ליד בית קפה תל אביבי בדיזנגוף, כשפתאום  היא אמרה לי על אישה אחת עם כובע גדול ואדום׃ "יושבת לה בבית קפה... היא אוהבת את עצמה". לקחתי את דבריה לתשומת ליבי, והיה לי ברור שבחיים לא אשב לי בבית קפה, שלא אהיה חס ושלום כמו האישה האיומה ההיא עם הכובע שאוהבת את עצמה.  

 

כל חיי, למעשה עד לא מזמן, כשמישהו החמיא לי ואמר, נניח, שאני יפה, הייתי מיד משכנעת אותו שהוא טועה ובגדול. "אני מאופרת!", הייתי עונה בפליאה נוכח עוורונו של הדביל. "בלי איפור אני נראית כמו לטאה". היטבתי להפנים את המסרים של אמא שלי, ועד עצם היום הזה קל לי מאד לומר עלי דברים איומים. דברים טובים זה הרבה יותר קשה, כי אז אני נשמעת לעצמי שוויצרית (עוד מילה מהילדות שנתקעה לדיראון עולם) .

 

עדיף לגדל ביטחון עצמי. כזה שלא מתרגש מתנודות מצב רוחו של האגו המתפרנס מאישורים ומתחרפן מחסרונם. הפסיכיאטרית והפסיכואנליטיקאית מרגרט מאהלר הגדירה תהליך התפתחותי תלת שלבי של האגו: התינוק עובר מהשלב האוטיסטי, בו הוא מתעלם מקיומם של אובייקטים מעבר לעצמו, דרך שלב סימביוטי, בו קיימת הכרה באובייקטים אנושיים, אך הם נתפסים כמאוחדים עם העצמי, ועד לשלב הספרציה – אינדיבידואציה, המחולק למספר תתי שלבים. תהליך זה מסתיים בגיבוש האינדיבידואליות, כאשר עד גיל 3 יש התארגנות כללית של האישיות.

 

היה לי הכבוד המפוקפק להכיר מספר אורגניזמים, שמגיל 3 ככל הנראה פיתחו אישיות מרהיבה בעיני עצמם, בהיותם בבגרותם נרקיסיסטים מפוארים. כדי לזהות נרקיסיסט כל שעליך לעשות זה לשים לב אם האדם שמולך מתמלא באור נגוהות מאוהב כשהוא מדבר על עצמו. לעיתים קרובות הנ"ל מדבר על עצמו בגוף שלישי. לדוגמה:

 

אני׃ מה שלומך נירית?

 

נירית׃ מדהים... נירית של היום זה לא נירית של פעם. את מכירה את הרגישות שלי, נירית טובת הלב, מלאת הנתינה, המקסימה, אני רואה היום איך אנשים עסוקים בעצמם ולומדת לחשוב על נירית קודם כל. וגם רזיתי בשני קילו! אני שוקלת עכשיו רק 65 ק"ג! תראי איזה כוסית אני...

 

 

האציל התגלה כאימבציל

 

ראי ראי שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר? פרח הנרקיס. צילום: Shutterstock

 

 

לפני שנים היה לי סוג של קשר עם מוזיקאי. בֹפעם הראשונה שראיתי אותו מופיע התרשמתי מאיכותו המשובחת, מיכולתו הווירטואוזית לנגן על כל הכלים, משפת גופו הקלילה והנערית, וחוץ מהקוקו שעל ראשו, שהוא חשב שזה מקנה לו מראה של אציל מהמאה ה-17 - שגם נשא בחובו ארבע שערות - הוא נראה לי מושלם. כמו בָרון, נסיך. הוא ואני היינו נפגשים פה ושם, כשהוא מודע בכל רגע להוד מקסימיותו, נהנה לשמוע את קולו הערב ומרבה לשבח את עצמו תוך כדי התפעלות מקיומו עלי אדמות בין הדיוטים בורים ומטומטמים.

 

מדיבוריו עלה כי בכל מהמורה בחייו הוא היה הצודק, האצילי, והאחרים שעשו לו עוול הם ג׳וקים מסריחים שימותו. עשיתי עליו קצת בירורים וגיליתי שהאציל הינו אימבציל מבחינה רגשית, אבל הייתי מאוהבת וטיפשה כמו נעל בית, לכן, כששמעתי את עצמי אומרת לעצמי שהנ"ל נרקיסיסט, ולאטס פייס איט - חרא של בן אדם, לא האמנתי לעצמי. עד הפעם האחרונה שראיתי אותו אחרי שהקשר (העלק רומנטי) הסתיים. הוא בא אלי עם סיפור נוגע ללב׃ הוא התחיל עם מישהי לפני הופעה שלו, היה חיבור מדהים, הוא בא אליה בסוף ההופעה - והיא אמרה לו שזה לא יקרה. שהוא צ'ארמר מקצועי, והיא קלטה אותו.

 

באותו רגע אמרתי לעצמי׃ איך המצוינת ההיא קלטה משהו שלי לקח שנים לקלוט. האציל האימבציל ראה ככל הנראה חיוך קטן על פניי. הוא בהה בי בתמיהה ונאנק׃ "אבל אני באמת מקסים!".

 

עוד מקרה מהמם קרה לא מזמן, כששהיתי בפריז. פנתה אלי אמנית שאני בקושי מכירה ושאלה אם אני מכירה מלון נעים ולא יקר, שכן היא מגיעה לפריז לפתיחת תערוכה שלה. הזמנתי אותה להתארח אצלי. למה לא? היא מעניינת, בגילי, יהיה כיף, כך חשבתי. מהרגע שנחתה בדירתי, לא יכולתי שלא להתפעל ממנה. את פניה וגופה היא נשאה מהמטבח לאמבטיה בחשיבות עצמית של טווס בריטי מרהיב ונדיר, ולא חדלה לספר על הישגיה בעולם האמנות ובכלל. אולי, אם היה לה טיפת הומור, הכל היה נסלח, גם העובדה שלא טרחה אפילו לסדר את המצעים על הספה בבוקר, אבל מופע הנרקיסיזם לווה בתופעות לא ממש מלבבות, כמו קמצנות מושלמת ומדוקדקת. מיותר לומר שחברות לא נהיינו, למרות שאני מעריכה ועוד איך את עבודתה.

 

ביטחון עצמי זה יופי, נרקיסיזם? פחות. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

הסיפורים האלה מתארים אנשים שמאוהבים בעצמם עד כלות. אני מודה שזה מבדר בעיני, שלא לומר דוחה, אבל הם מאושרים עם היותם הם, אין להם כל ביקורת עצמית, ומקצועית הם מצליחים. אז אולי, אני מעלה שאלה, אולי לאינדיבידואל זה לא רעיון כל כך רע להיות נרקיסיסט?

 

יש תכונה נשית שאני מוצאת כנרקיסיסטית להפליא׃ המחשבה, הרצון והאמונה שאנחנו נשנה את הגבר בחיינו. היא תחזיק אותו קצר, תראה לו מה זה, ואת תראי, הוא לאט לאט ישתנה, ילמד איך להתנהג.

 

טעות. אף אחד לא יכול לשנות את השני. רק מי שרוצה להשתנות, משנה את עצמו בעצמו. זה כמובן יכול להיות בהשפעה של, בעזרת מישהו, אבל זה תמיד תלוי רצונו האמיתי והעמוק של הבן אדם. אם הוא משנה התנהגות חיצונית בלי זה, הוא מרצה את מי שרוצה לשנותו, והרי לך מתכון ליחסים עקומים.

 

ביטחון עצמי אייזען בטון, שניזון מאהבה עצמית, שניזונה מקבלה עצמית מוחלטת - לשם, לאי שם, אני בכל אופן שואפת.

 

כן, נו, איזון. מילת המפתח. למוצא המפתח יינתן פרס על מפעל חיים.

 

 

לטורים נוספים של נולי עומר:

 

מי יתנני גבר אסתטי

הגבר במסיכה 

 
 

2  תגובות 0 אהבו


התמונה של תגונה
gita 18/04/17
כתבה מענינת. בדרך כלל הנרקיסיסיטים בא מחוסר בטחון עצמי ותו לא.
התמונה של תגונה
אביבית 2 19/04/17
אני חושבת שנקסיזם בא ממקור של אגואיזם אני לא אוהבת נרקסיזם,,,,נדמה לי שהם לא ערים לשני והאימרה שהיתה תלויה  מעל הלוח בבית הספר שלמדתי  בו היתה " ואהבת לרעך כמוך" אני לא שו...
אני חושבת שנקסיזם בא ממקור של אגואיזם אני לא אוהבת נרקסיזם,,,,נדמה לי שהם לא ערים לשני והאימרה שהיתה תלויה  מעל הלוח בבית הספר שלמדתי  בו היתה " ואהבת לרעך כמוך" אני לא שוכחת זאת אבל חושבת,,,שבכל זאת אדם אוהב את עצמו קצת יותר  אבל השני תמיד נגד עיניו
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד ביחסים

הגיל והתרגיל: טיפים לחיזור בגיל 50+
  מתי בפעם האחרונה יצאתם לדייט? אם התשובה שלכם היא לפני 10, 20 או 30 שנה – כדאי שתמשיכו לקרוא. יש סיכוי טוב...
לקריאת הכתבה
כנגד כל הסיכויים: הזוגות היציבים של הוליווד
  יציבות היא לא בדיוק מושג שגרתי בהוליווד. אנחנו יותר שומעים על גירושים ופרידות מאשר על חתונות וזוגות...
לקריאת הכתבה
נשואים ואוהבים כבר יותר מ-60 שנה
תמונה בפייסבוק שפרסמה רונית, בתם של עדה ומוטי הבר, משכה את תשומת ליבי: "הזוג החמוד הזה, אימא ואבא שלי,...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה