חזרה ליחסים

אני לא הסבתא! להפוך להורים אחרי גיל 50

עליית תוחלת החיים והאפשרויות המדעיות שמאטות את השעון הביולוגי גורמות ללא מעט נשים, וגם גברים, להפוך להורים בגיל מבוגר. מטפלת משפחתית ושניים שעשו את זה משתפים
מאת עדי כץ 14/07/16
אני לא הסבתא! להפוך להורים אחרי גיל 50
כבר לא כזה חריג להביא ילד לקראת גיל 50. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

אחרי גיל 50 הפעוטות היחידים שרובנו מוכנים לסבול שייכים לשכנים, או כמובן לילדים הנשואים. זה הגיל שכולם סיפרו לנו שבו מתחילים החיים האמיתיים, אחרי שהילדים כבר עזבו את הקן, וכבר שכחנו מה זה לחתל או לקום באמצע הלילה לתינוק בוכה. אבל יש גם כאלה שלא הספיקו לממש את ההורות בגיל צעיר, ועדיין חולמים על ילדים קטנים בבית.

 

זה לא סוד שעם עליית תוחלת החיים עולה גם גיל הנישואים, ואיתו הגיל שבו מביאים ילדים לעולם. "בגילך כבר הייתי נשואה עם שלושה ילדים" הוא משפט שלא מעט אמהות אומרות לבנותיהן, שעדיין חולמות על טיול למזרח הרחוק, גם בגיל 30. העולם השתנה, ולא רק מבחינה חברתית: גם השעון הביולוגי מתקתק בתקופתנו קצת פחות, בזכות התפתחות המדע והרפואה, המציעים טיפולים הורמונאליים, תרומת ביציות, הקפאת עוברים, פונדקאות ושלל פתרונות לנשים שרוצות לממש את פנטזיית ההורות, גם אחרי גיל 50.

 

בעוד שמחקרים מראים שהריון מאוחר כרוך בסיכון לאם ולעובר, מחקרים אחרים מרגיעים שהסיכון אינו כה גדול, אבל המגמה כבר צוברת תאוצה, כך או כך, והתשוקה לילד מאפילה על שיקולי נוחות, רווחה אישית ואפילו בריאות.   

 

"לא תכננתי ללדת מאוחר, כך החיים ניווטו"

 

 "ידעתי שאני רוצה ילד למרות הגיל". רבקה שרגא, 60, ובנה אורי. צילום: באדיבות שרגא

 

 

ידועניות שילדו מאוחר כמו השחקנית האלי ברי, שהפכה לאימא בפעם השנייה בגיל 47 (את הילד הראשון הביאה לעולם בגיל 41) או קלי פרסטון, אשתו של ג'ון טרבולטה שילדה את בנם בגיל 48, כבר הוכיחו שאפשר לעשות את זה ואפילו להישאר זוהרת. בארץ עשתה זאת המעושרת לאה שנירר, מדריכת פילאטיס במקצועה ואם לשני בני 20 פלוס, שילדה בן ובת נוספים בגיל 49. "התשוקה האימהית שלי לא נעלמת, היא רק מתגברת ואני עושה איתם הכול ובאהבה", סיפרה שנירר לא מזמן על היחסים עם תאומיה, בני תשע היום. "הורות בוגרת היא אופטימלית. אם הייתי יכולה להמשיך ללדת, הייתי ממשיכה".

 

גם רבקה שרגא (60), בעלת משרד ליחסי ציבור בירושלים, ילדה בגיל 49, אך עבורה זו היתה הלידה הראשונה. את הבן אורי, היום בן עשר וחצי, הביאה לעולם עם בעלה, הצעיר ממנה בשבע שנים. "לא תכננתי ללדת מאוחר", היא מספרת למוטק'ה, "כך החיים ניווטו. כשהיתה לי זוגיות ידעתי שאני רוצה ילד, למרות הגיל. לא היו לי לבטים אפילו לשנייה".

 

- חיפשת נשים אחרות שילדו מאוחר כדי להתייעץ ולקבל תמיכה?

 

"לא חיפשתי נשים אחרות, לא התעניינתי ולא קראתי כתבות. ידעתי מה אני רוצה, מה טוב לי ואיך אני רוצה לנווט את חיי - ולשם הלכתי".

 

- ואיך הסביבה הגיבה לרעיון?

 

"היו תגובות מכל הסוגים. היו כאלה שמאד תמכו ועודדו, בהם הוריי, ורק להם הקשבתי. למי שהיתה ביקורת הודעתי שאין לו אישור כניסה לרחם שלי, ואני לא בדיאלוג איתו. זה ביני לבין עצמי וביני לבין האיש שלי. ההורים שלי היו מאושרים כשאורי נולד. התמיכה של המעגלים הקרובים היתה מטורפת".   

 

"מרגישה שהילד שלי מושקע יותר מילדים של אמהות צעירות"

 

שרגא מבהירה, כי ההחלטה שלה להביא ילד לעולם לקראת גיל 50 נבעה אך ורק מנסיבות חייה הפרטיות. "לו הייתי מתחילה קודם לכן היו לי היום ארבעה או חמישה ילדים, אבל לא הסכמתי להביא ילד לעולם בלי אבא נוכח. הורות היתה ונשארה מבחינתי חלק מזוגיות, וזוגיות טובה. לשמחתי, בגיל 45 מצאתי את בן הזוג שלי".

 

לגבי החשש מהסיכונים הרפואיים הכרוכים בהריון בגיל מבוגר, שרגא מספרת כי רופאיה הזהירו אותה בכל אזהרה אפשרית. "אמרו לי שטיפולי הפוריות עלולים לגרום לסרטן, ללחץ דם גבוה ולסוכרת. הייתי צריכה לחתום על מיליון מסמכים, כולל הסכמה לניתוח קיסרי במקרה הצורך, אבל הכל עבר חלק. מובן שהטיפולים ההורמונאליים לא היו קלים, והיתה בדרך גם הפלה", היא משתפת. "רק בניסיון השישי ההיריון נקלט והחזיק. אין ספק שצריך הרבה אורך רוח ושלמות פנימית כדי להצליח בתהליך".

 

- את משווה את עצמך היום לאמהות צעירות יותר?

 

"אם אני משווה, אני מוצאת שהילד שלי יותר מושקע מילדים של אמהות צעירות. הוא בראש שמחתנו, הוא לא משהו שמפריע לנו להתקדם בקריירה, את הרוב כבר עשינו. אני רק מצטערת שלא הצלחנו להביא עוד ילד. אחרי שאורי נולד עשיתי עוד כמה ניסיונות וזה לא הלך, ואז כבר הרגשתי שגם פיזית קשה לי.

 

"נכון שאני בגיל שהחברות שלי נעשות סבתות ואני עוד רצה ל'קיפצובה', וכשהוא רצה לזחול על הרצפה ולשחק באינדיאנים, לא עניין אותו שאימא מבוגרת ואני זחלתי. אנחנו הורים נורא משקיעים. בעלי יוצא איתו לטיולים ולמסעות, הבית מלא בחברים ובהורים שלהם.

 

"אורי שחיין מצטיין ואני רצה איתו לאימונים ולתחרויות. הוא מקבל יותר תשומת לב מאיתנו, מילדים להורים צעירים ועסוקים. בגיל מבוגר מגיעים להורות ממקום אחר לגמרי. ממקום של תשוקה ושלמות מלאה עם התפקיד והמשימה".

 

"אומרים לו פה ושם 'הנה סבתא באה לקחת אותך'"

 

 האמהות המאוחרת גורמת לתחושה צעירה יותר. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

ויש עוד בונוס: שרגא מספרת, כי האמהות המאוחרת גורמת לה להרגיש צעירה יותר. "כל עולם החוויות שלי הוא עולם צעיר, אני נמצאת בסביבה צעירה", היא אומרת. "אין לי היום מה ללכת לחגוג עם החברים שיש להם נכדים - כל הבילויים הם בחברת משפחות הרבה יותר צעירות מאיתנו".

 

- והילד לא מרגיש חריג?

 

"ממש לא. הוא גם פיתח דרכים להתמודד עם תגובות, אם יש כאלה. כשאמרו לו פה ושם 'הנה סבתא באה לקחת אותך', הוא הגיב מאד נחמד ובהומור. אבל מרבית ההורים סביבי גם כן לא ממש צעירים, בסביבות 45-50. הפסיקו ללדת היום בגיל 21 וחצי".

 

- את חושבת על העתיד, בת כמה תהיי כשהוא יתגייס, למשל? כשהוא יתחתן?

 

"לגמרי לא. אני חיה את היום ויודעת שלאורך כל הדרך אתן לו את כל מה שהורה מחויב לתת לילד שלו, ויותר. את כל האהבה, הביטחון ותחושת הערך. לנשים שעוברות את הדרך שעברתי אני רוצה לומר שלא יוותרו. תמיד יש תקווה ותמיד אפשר לעשות משהו כדי להיות אימא".

 

"בגן יש הורים מכל הסוגים, קשה להיות חריג"

 

במציאות שבה יש אמהות חד הוריות והורים חד מיניים, הורות מבוגרת אינה כה חריגה. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

גם ירון, בן 56, הפך לאב לראשונה רק בגיל 51. מאז הספיק אמנם להיפרד מאמן של בנותיו התאומות, אבל עדיין מתפקד כאב במשרה מלאה ומעורב בכל עניין בחיי הבנות, שבספטמבר הקרוב יעלו לכיתה א'.  

 

בדומה לשרגא, גם ירון - העובד בתחום העיצוב ומתגורר בתל אביב - תולה את הגיל המאוחר שבו הגיע לאבהות בנסיבות החיים, ולא בהחלטה מודעת. "או שלא היו לי מערכות יחסים רציניות מספיק, או שפשוט לא חשבתי על זה", הוא מפרט. "ההורים שלי מזמן התייאשו והפסיקו לדבר על נכדים".

 

כשנפגש עם בת זוגו לשעבר, שהיתה אז בת 36, היא דיברה על ילדים וירון לא התנגד. "הלכתי על זה בלי יותר מדי מחשבות", הוא משתף. "היום אני לא מצטער לרגע. הילדות האלה מקסימות, אני מת עליהן ואני לא מדמיין את החיים שלי בלעדיהן".

 

- היה קשה להחליף חיתולים ולחמם בקבוקים, בגיל שהורים אחרים כבר נופשים?

 

"הקושי העיקרי היה שהן שתיים, שזה קושי שהוא יותר מכפול. הגיל שלי לא שינה הרבה, למרות שבשלב מסוים היו לי כאבי גב מהישיבות על השטיח. לפחות כדורגל אני לא צריך לשחק. אבל הילדות האלה מקבלות את הטיפול הכי טוב שיש. הן נשארו בבית עד גיל שלוש, ואימא שלהן השקיעה בהן המון, וגם אני".

 

- בגן לא שאלו אף פעם אם אתה הסבא?

 

"ממש לא. קודם כל, בכל הצניעות, אני לא נראה כזה מבוגר. שנית, בגן של הבנות שלי יש הורים מכל הסוגים, חד מיניים וחד הוריים ומה שרק רוצים. קשה מאד להיות שם חריג. אף פעם לא שאלו אותי אם אני הסבא, אבל אולי זה רק מתוך נימוס".

 

- אתה לא חושש שבעתיד לא תוכל לעזור להן כי תהיה מבוגר מדי?

 

"אני יכול לקוות רק שהן לא יצטרכו הרבה עזרה. אני אתן את מה שאני אוכל. בכל מקרה, אף אחד לא יודע מה יהיה מחר".

 

"לפעמים הורות מאוחרת נובעת מקושי להיכנס לגיל הבלות"

 

 "כאימא הייתי עושה הכל כדי לממש אמהות, גם בגיל 60, כאשת מקצוע אני לא בעד". הדר קוגל, מטפלת משפחתית. צילום: באדיבות קוגל

 

 

"כאימא אני לא מצליחה לתאר את חיי בלי ילדים, והייתי עושה הכול כדי לממש את האימהות, גם בגיל 60", אומרת המטפלת המשפחתית הדר קוגל. "כאשת מקצוע אני לא בעד. אני חושבת שלא סתם הטבע עצר את הפוריות שלנו בגיל מסוים.

 

"אני מניחה שאישה שמחליטה ללדת אחרי גיל 50, פועלת מסיבות רגשיות מאד חזקות. מצד שני, לפעמים זה נובע מקושי להיפרד מתקופת הפריון ולהיכנס לגיל הבלות. אני מאמינה שאישה צריכה בגיל הזה לעבור תהליך של פרידה, לקבל את עצמה כמו שהיא ולמצוא את היתרונות של השלב הבא".

 

מבחינה רגשית, מוסיפה קוגל, לזכות סוף סוף בילד זו אכן שמחה גדולה. "ההורות, שלרובנו מגיעה בקלות בגילאי 20-30, בספונטניות ובלי עודף מחשבה, מגיעה בגיל מבוגר עם הרבה התכוונות ומשאבים רגשיים. כלומר יש כאן ילד שמקבל את מלוא הפוקוס ותשומת הלב, הטיפול וההשקעה.

 

"צריך לזכור שרוב האנשים שיכולים לאפשר לעצמם הריון בשנות ה-50 לחיים, הם בעלי משאבים כלכליים", מזכירה קוגל, שהרי המדינה לא מסבסדת את הטיפולים אחרי גיל 51. "במצב כזה, כשאנשים כבר לא נמצאים במרדף אחרי הפרנסה, הם פנויים להכיל את הילד".

 

"יש סיכוי שההורים המבוגרים יפתחו תלות בילד"

 [#middleBanner] 

אבל כמובן, לא הכל ורוד. "להורים מבוגרים קשה יותר להציב גבולות ובלמים מבחינה מנטלית, ואפילו היכולת הפיזית לעצור ילד בן ארבע שקופץ על הספות היא מוגבלת יותר", אומרת קוגל. "לפעמים זה מייצר ילד עם שכרון כוח".

 

גם היפוך התפקידים שקורה בכל משפחה, לדבריה, יכול להופיע בגיל יותר צעיר אצל ילד יחיד להורים מבוגרים. "יש סיכוי שילד כזה יהפוך לילד 'הורי', כי ההורים בהדרגה יפתחו בו תלות והוא יראה אותם מזדקנים בשלב מוקדם בחייו ויצטרך לטפל בהם", היא מסבירה. "ילד שנולד להורים מבוגרים בעקבות אובדן של בן בצבא, למשל, יישא על גבו ציפיות נוספות".  

 

מצד שני, מדגישה קוגל, יתכנו גם תוצאות חיוביות להורות מאוחרת. "אני מאמינה בתיאוריות של בחירה", היא אומרת. "כשיש לך כוח, אתה יכול לבחור לנצל אותו לרעה או להיות חומל. יש גם יתרונות בלגדול בתחושה שאתה מאד חשוב. אם זה מתחבר לערכים של חמלה, טיפול בזולת ואמפתיה, זה יכול להוביל את הילד להרבה מקומות טובים בחייו הבוגרים".

 

 

המשפחה החדשה: מתגרשים יותר, יולדים יותר, בודדים יותר 

הבת שלי התגרשה, אבל אני מתגעגעת לחתני

שרי שיין בחרה לא להביא ילדים לעולם

איך תפיקו צילום משפחתי מוצלח

לשמור על הנכדים? לא תודה

 

ומה דעתכם? בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה

0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד ביחסים

הסבתות שעזבו הכל ועברו לגור ליד הילדים
"בעכו, שם התגוררתי כל חיי, כולם הכירו אותי. לכל מקום שנכנסתי היו פנים מוכרות שחייכו אלי. אני מרגישה שהיגרתי...
לקריאת הכתבה
אוגוסט עם הנכדים: כל הפעילויות הכי שוות
  אוגוסט הוא חודש לא פשוט לא רק בגלל החום והלחות, אלא גם בגלל שלרוב הילדים כבר אין מסגרות של קייטנות....
לקריאת הכתבה
קייטנת סבא וסבתא: מדריך הבטיחות
החופש הגדול כבר כאן,ויש להניח שהנכדים מבלים חלק לא קטן ממנו בביתכם. האם אתם ערוכים לכך מבחינה בטיחותית?...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה