חזרה לקריירה שנייה

אף פעם לא מאוחר להיות עוד עו"ד

בגיל 70 נעמי גינס, גמלאית הביטוח הלאומי, חוזרת לספסל הלימודים ומתמחה בעריכת דין. ותודה למלשין שבזכותו יש לה תואר חדש וקריירה מבטיחה!
מאת שרי שיין 12/07/18
אף פעם לא מאוחר להיות עוד עו
נעמי גינס. צילום: באדיבות המצולמת

 

 

 

 

 

את יום הולדתה ה-70  במרץ האחרון חגגה נעמי גינס בבחינות אינטנסיביות ללימודי שנה אחרונה במשפטים. לא היה לה זמן אפילו לארוחה חגיגית לכבוד האירוע. היא לא התכוונה להתחיל ככה את החיים של אחרי הפרישה לגמלאות, אבל החיים מלאים בהפתעות. לנעמי גינס, הנחושה, האנרגטית, ומלאת חיים, לא הייתה שום כוונה לתת למשהו קטן כמו שנתיים וחצי של לימודי משפטים ובחינות לשכה, לעצור אותה בדרכה אל המטרה. בימים אלה היא מתחילה את ההתמחות.

 

איך הגעת פתאום ללימודי משפטים?

 

"כל חיי עבדתי בביטוח לאומי. ממש עד הפרישה ב-2014. קודם בירושלים  שם התגוררתי, אחר כך  בחיפה, לשם עברתי עם נישואיי. עבדתי קשה: עד שעה שלוש במחלקת גביה, ומשלוש עד הערב בוועדות רפואיות שקובעות את אחוזי הנכות. עברתי הרבה השתלמויות, והפכתי למומחית אמיתית בתחום.

מיד כשפרשתי פתחתי עסק עוסק מורשה: 'נעמי גינס – מימוש זכויות רפואיות'. המטרה הייתה לעזור לאנשים שביטוח לאומי פספס אותם או דחה את פניותיהם. עשיתי את זה שנה. הניסיון שלי הביא אלי המון לקוחות, הקמתי אתר שבו נתתי לא מעט עצות, והלך לי נפלא. עד שמישהו הלשין".

 

הלשין?

 

"מישהו הלשין עלי בלשכת עורכי הדין.  לא יודעת אם זה היה "חבר טוב" או מישהו מביטוח לאומי. מסתבר שאם אתה לא עורך דין, אסור לך לתת יעוץ מהסוג הזה. האמת שאחרי כל שנות הניסיון שלי, אני יודעת הרבה יותר מעורכי דין, אבל זה החוק. קיבלתי התראה שאני עוברת על סעיף בחוק. מי שאינו עו"ד ועושה פעולה שנתייחדה לעורכי דין בלבד, מבצע למעשה עבירה פלילית של הסגת גבול המקצוע. ניסיתי להסביר שאני רק עוזרת להם למלא טפסים. היה לי שקט חודשיים, ואז פנו אלי שוב, הפעם בצורה בוטה יותר. אילצו אותי לסגור את המשרד, ולהוריד את האתר שלי. הבנתי שאני חייבת רישיון עריכת דין כדי להמשיך לעבוד".

 


עוזרת לאנשים לממש את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי. נעמי גינס


לא הפחיד אותך להתחיל בלימודים כל כך אינטנסיביים?

 

"אני לא נבהלת בקלות. התחלתי ללמוד במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת־גן, במסלול אקדמאים. מכיוון שיש לי תואר ראשון ברב תחומי באוניברסיטת חיפה, המסלול היה קצר יותר. שנתיים וחצי במקום ארבע. סיימתי ביוני את כל הבחינות בממוצע של 80. את ההתמחות אני עושה במשרד עורכי דין ברמת גן. אילן בעלי ואני נשכור לתקופה  של שנה דירה במרכז. הוא יהיה על קו חיפה תל אביב. אילן הוא גם גמלאי של חברת פיליפס וכיום הוא מלמד רובוטיקה בבית הספר הריאלי ובעירוני ה' בחיפה".

 

היה קשה לחזור ללימודים בעשור השמיני לחיים?

 

"עברו הרבה שנים מאז שעשיתי תואר ראשון, אבל תקשיבי, אני אישה חכמה. הייתי קוראת מחברת פעם אחת וזהו. מה שכן לא פיספסתי אף הרצאה, והבנתי מיד מה אני אמורה לדעת. לא היו לי שאיפות להוציא ציונים של 100,  אבל בשביל מה אני צריכה את זה".

 

היית זקנת השבט בלימודים?

 

"דווקא לא. במסלול הערב היו גם מבוגרים. חלק מבוגרים ממני, אבל רובם באו רק כדי ליהנות, ללמוד, לשמר את הזיכרון.  הם לא ילכו להתמחות. התחברתי יותר לצעירות שם. היו לי את המחברות הכי מסודרות וכולם רדפו אחרי. אחרי כל כך הרבה שנים של ישיבה בוועדות ומילוי פרוטוקולים, אני כותבת הרבה יותר מהר מהחבר'ה עם הלפטופים".

 

 
נעמי גינס בטיול בחו"ל. "שכרתי דירה עם בעלי בתל אביב לשנה כדי להתמחות במשרד עו"ד"

 

את יכולה להיות עכשיו עורכת דין בלי קשר למשרד?

 

"נכון, יש לי רישיון לעסוק בכל דבר. ההתמחות  שלי היא במשרד שעוסק בנזיקין ביטוח לאומי. יכולתי ללכת ללא מעט משרדים, גם בחיפה וגם בתל אביב. נרשמתי באתר לחיפוש מקום להתמחויות והיו לי הרבה פניות. היה לי ברור מהתחלה איפה אתמחה כי אני מכירה את עורכת הדין".

 

המקצוע מעניין?

 

"מאוד נהניתי במהלך הלימודים, אבל הייתה לי מטרה: להשיג את הרישיון כחוק ואז לפתוח את המשרד שלי שוב. ביטוח לאומי זה עולם ומלואו. במקביל אני גם יכולה לעשות חוזים".

 

הרומן שהחל בדיסקטוק נמשך 40 שנה

 


נעמי ואילן גינס בתמונה מהאלבום המשפחתי

 

נעמי נולדה בירושלים למשפחה דתית ממוצא פרסי. כבר בצעירותה היה ברור שמדובר בנערה מורדת שהולכת אחרי ליבה.  אם עד עכשיו קיבלתם את הרושם שהיא אישה שלא נותנת למוסכמות לעצור אותה, חכו שתשמעו את סיפור אהבתה לאילן, חילוני מטבעון,  בן לניצולי שואה, רומן שהתחיל ב-1967 ולא הסתיים עד היום.  

 

"פעם היה באופנה ללכת לבתי הבראה של קופת חולים", היא מספרת, "בעלה של אחותי הבכורה עבד בדואר והם היו נוסעים כל שנה. ב-1967 בעלה חלה, והיא התחננה שאני אבוא איתה. אילן עבד שם כנגן קלרינט בצוות הווי. היה שם קטע כזה שאחרי כיבוי אורות,  כל אחד מחבורת הבידור, ממשיך את הבילוי עם אחת הנופשות. אילן לקח אותי לדיסקוטק. לא התאים לי המקום הזה. לא הכרתי דברים כאלה, הייתי חניכה בבני עקיבא, לא רקדנו בדיסקוטקים. רציתי ללכת משם. אילן אדם מקסים ועדין ואני לא אמרתי לו שאני דתיה. הוא לקח אותי לגן האם בחיפה, והתחיל לשלוח ידיים. אמרתי לו 'תשמור על הידיים שלך'. הוא היה די מבואס,  החזיר אותי לבית ההבראה, ונפרדנו לשלום".

 

זו הייתה אהבה ממבט ראשון?

 

"חזרתי לירושלים מאוהבת לגמרי. ממש חולה. אילן היה דומה לשחקן ג'יימס דין. הוא הבטיח לכתוב ולצלצל, אבל הוא לא באמת התכוון. לדתיות אסור ליצור קשר עם גבר, אבל נשארתי בקשר עם מישהי מבית ההבראה, שהייתה חברה של חבר של אילן.  הם ניסו לשכנע אותו לצאת לדאבל דייט, אבל הוא לא רצה. בסופו של דבר שכנעו אותו שכדאי לו והוא כתב לי מכתב. הוא כתב שהוא מגיע לתל אביב לשיעורי קלרינט, ושאל אם אני רוצה להיפגש. לא הראיתי התלהבות, ואמרתי לו שממש במקרה גם לי יש משהו בתל אביב. נפגשנו והוא הזהיר אותי כבר בהתחלה לא להשלות את עצמי, ושאין לו עניין בשום דבר רציני. ככה שלוש שנים, עד שיום אחד על הספסל בטבעון אמרתי לו שזה כבר לא מתאים לי ככה. אז התחתנו".

 


נעמי ואילן גינס בתמונה מהאלבום המשפחתי

 

איך הגיבו ההורים משני הצדדים?

 

"בבית ידעו שאני יוצאת עם מישהו ושהוא לא מירושלים, ואמרו לי: 'תפסיקי עם השטויות שלך, אבא ישיג לך בחור ממשפחה טובה בבית הכנסת'. הם ישבו לי על הווריד. כשאילן היה מגיע אלינו הביתה בשבת, הוא תמיד היה שוכח שאסור להדליק אור.

אמא שלו הייתה דמות אצילית כזאת מהונגריה, היא ניצלה מהשואה בזכות שכנים נוצרים שאבא שלה השאיר אותה אצלם. ההורים שלי ממוצא פרסי. גם אני לא הייתי בדיוק מה שהיא חלמה בשביל הבן שלה. היא הייתה אשה מקסימה שתמכה בנו המון. כשעזבתי את ירושלים היא תפקדה כאמא שלי. בהתחלה היא חשבה שמצאה ילדה מהשכונות והיא תטפח אותה. הייתה לוקחת אותי לכל מיני חנויות יוקרה בתל אביב וקנתה לי שמלות שלא אהבתי. למדתי הונגרית בשבילה".

 

מתי חזרת בשאלה?

 

"כבר לפני שהכרתי את אילן התחלתי למרוד בדת. הייתי הולכת לצעדות ירושלים, מחליפה את השמלה למכנסיים. הייתה לי שקית עם סרפאן של דתיות, ושקית של מכנסים. אנחנו שבעה אחים ואחיות. שתי אחיות המבוגרות  נשארו ממש דתיות. כל השאר לא. אחרי שהתחתנתי כל הגבולות נפרצו. אני זוכרת את הפעם הראשונה שאכלתי סטייקים בקיבוץ הזורע. היה לי מאד טעים, ואילן אמר לי 'תאכלי בתיאבון, ואחר כך אני אספר לך מה זה'.

 

לסיום, נעמי, מה החלום שלך עכשיו?

 

"לפתוח שוב את המשרד שלי . המטרה לעשות כסף. זאת הייתה המטרה מלכתחילה. הלקוחות שלי כבר מחכים".

 

ככה את רוצה לבלות את הפנסיה? בעבודה?

 

"יש לי ארבע בנות וחמישה נכדים. לבת הקטנה שלי נולדו תאומים. אני רוצה לעזור לה, הכל פתוח. אני עושה מה שכיף לי, זה לא כמו פעם. עכשיו אני לא חייבת, אבל אני כן רוצה לעזור לילדים. מבחינה כלכלית אני מסודרת. אנחנו גרים בדירה יפה על הכרמל, יש לכל אחד מאיתנו רכב. יש נשים שפרשו ומאז הן מבלות, מניקור, פדיקור, בית קפה. אותי זה פחות מעניין.

אני נוסעת לפחות פעמיים בשנה לחו"ל. השבוע למשל אני נוסעת לאלבניה עם אחי והאחיין שלי. היינו השנה ביפן, טיול שהוא בעיני חובה. עכשיו אני מנסה לשכנע את אילן לנסוע לדרום אמריקה, זה חלום חיי. אילן פחות רוצה את הנסיעה הארוכה הזאת.

אני לא נותנת לשום דבר לעצור אותי. אני מנויה בחדר כושר ומתאמנת 3-4 פעמים בשבוע בקיק בוקסינג, מדרגה. נשים בימינו צריכות להבין שכשמגיעים לגיל פרישה בעצם לא קורה איתנו כלום, לא מבחינה נפשית ולא פיזית. אני תבעתי את המוסד לביטוח לאומי כשאילצו אותי לפרוש בגיל 67. טענתי שזו אפליה גילית. אני ועד כמה אנשים הגשנו תביעה בבג"ץ. נדחינו בטענה שזה החוק. אז הוכחתי לכולם, שלמרות הכל, לא רק שאני ממשיכה לעבוד, אני גם מוציאה תואר נוסף, אז קחו דוגמה".

 

 גמלאים מתנדבים ומדריכים במוזיאון המדע

 מוצאים עבודה בגיל השלישי

 קריירה חדשה בקעקועים בעשור השישי לחיים

"כל עוד אהיה מסוגל, אמשיך לרוץ"

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי, אבל לא בטוח שכדאי

גילו את גלישת הסאפ בגיל 50+ והתאהבו

 

 

הצטרפו לקהילת הצעות עבודה של מוטק'ה

 

 

3  תגובות  אהבו

התמונה של תגונה יעלכ 12/07/18
כל הכבוד לנעמי גינס !!!

על ההישג הלימודי, על היוזמה, על הפעילות, על הראש הצעיר, על שמחת-החיים !!!!
התמונה של תגונה אלי רגואן 12/07/18
כל הכבוד נעמי. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך

כמו כן אשמח לקבל ממך יעוץ והדרכה. אנא פני אליי בפרטי.

תודה

אלי רג'ואן
התמונה של תגונה איתי יהל 14/07/18
נעמי גינס אפשר לשלם כל החיים ביטוח חיים גם 33 שנים ואז ביום אחד בו משנים חוק כדי לא לשלם משהו שבונים עליו כמו קצבת זקנה, ותמיד הרי יש חוק כדי לעשוק או מביאים טיעון כזה או אחר כדי לא לשלם, פושעים בשם ...
נעמי גינס

אפשר לשלם כל החיים ביטוח חיים גם 33 שנים ואז ביום אחד בו משנים חוק כדי לא לשלם משהו שבונים עליו כמו קצבת זקנה, ותמיד הרי יש חוק כדי לעשוק או מביאים טיעון כזה או אחר כדי לא לשלם, פושעים בשם החוק, ולמי הכי מותר להיות פושע? למדינה ומזל שארגון מסונף גרם לך ללמוד כדי שמעכשיו תוכלי לעזור. קשה שלא להיות מאוהב באנשים כמוך ומי יתן ויהיו רבים כמוך ונותר לאחל לך ולאילן המשך פעילות מבורכת.



 
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בקריירה שנייה

"המוטו שלי הוא לחיות חיים שמחים גם כשהכל מסביב קשה"

אנשים מתמודדים באופן שונה זה מזה עם בשורות איוב. יש שיתכנסו בתוך עצמם ויבכו על מר גורלם, יש שיאבדו את הטעם...

לקריאת הכתבה
הנשים שמצאו חיים חדשים ביוגה

רוני שיר מראש העין, 57, בזוגיות ואם לשתי בנות, עסקה אמנם במהלך חייה בפעילות גופנית אבל ליוגה מעולם לא...

לקריאת הכתבה
"תמיד ידעתי שאני בגוף הלא נכון"

"רק בשנות העשרים המאוחרות שלי הודיתי בפני עצמי שאני אישה בגוף של גבר. עוד לא עשיתי עם זה כלום אבל לפחות...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה