ארבע נשים מגשימות חלום

באי פסטיבל "
מחולאחר
" במרכז סוזן דלל, המורגלים לראות על הבמה רקדנים צעירים, דקים ומשורגי שרירים, ייחשפו השנה גם לרקדניות מסוג אחר. ארבע נשים בשנות ה-60 וה-70 לחייהן יעלו במסגרת הפסטיבל מופע תיאטרון-מחול בשם "אמא שלי אמרה", שיצרו ביחד עם הכוריאוגרפית רחלי ורדי-גרנות, בו הן מתעמתות עם עברן ועם הבחירות שעשו בחייהן. המופע, הבנוי מארבעה קטעי סולו, משלב מחול, תנועה, טקסט וחפצים. כל אחת מארבע הנשים בחרה להתבטא אחרת. האחת מסמנת בחוטים את נתיבי חייה, השנייה מתארת את משפחתה הענפה במוטיב של מעגלים, השלישית משתמשת בכיסאות להמחזת מאבקה כאישה לקידום באקדמיה והרביעית נפרדת במונולוג נרגש מאמה. המופע "אמא שלי אמרה", אחד מ-24 יצירות שנבחרו מתוך 55 מועמדות להשתתף בפסטיבל, קרם עור וגידים די במקרה. "לפני כמה שנים התארגנה בצפון קבוצת של נשים בנות 50 פלוס שחיפשו מקום לרקוד", מספרת ורדי-גרנות. "בשלב מסוים ביקשו שלוש מהן לעשות משהו שמעבר למחול והתחלנו לעבוד בנפרד". שלוש הנשים, מורה למחול לשעבר, מרצה לעבודה סוציאלית וספרנית, החלו ללמוד בהדרכתה את תחום התיאטרון-מחול, ובהמשך הצטרפה אישה נוספת, מרקע של דרמה-תרפיה. "מה שייחד אותנו", אומרת ורדי-גרנות, "היה הרצון ליצור משהו ולהוציא אותו החוצה, לא להשאיר במסגרת החוג". החומרים למופע נלקחו מחיי המשתתפות. "ביקשתי מהן לדבר על התחושות לגבי המקום בחיים, הגיל, דברים מיוחדים שנשארו איתן מהילדות. "בחרנו את הדברים שאפשר להביע באמצעות תיאטרון-מחול ויצרנו מופע שמשלב הבעה אישית וסיפור נשי, שהמוטיב המרכזי בו הוא הזמן החולף. לאן הגעתי, מה עשיתי, האם אני שלמה עם עצמי. יצאנו מהמשפטים שאמרו להן האמהות שלהן, שאומרות הנכדות ומה שהן עצמן זוכרות מהילדות, לעבודה ריקודית תיאטרלית". העבודה על המופע נמשכה שנה וחצי. "נפגשנו אחת לשבוע, שינינו, הוספנו. הקדשנו המון זמן, וזה לא היה מובן מאליו, כי שלוש מהנשים עדיין עובדות לפרנסתן. עם הזמן התבררה לנו העוצמה של זה וכולנו פינינו זמן, כולל בסופי שבוע. זה היה מעבר לבניית מופע. כל אחת מהן עברה תהליך מאוד חזק עם עצמה". עבור עופרה אכמון בת ה-74 מקיבוץ משמר העמק, היחידה מהמשתתפות עם רקע במחול, המופע על בימת מרכז סוזן דלל הוא הגשמת חלום. "מאז שאני זוכרת את עצמי חלמתי להיות רקדנית", היא מספרת. "בקיבוץ אפשר היה לרקוד במופעים בחגים אבל לא כמקצוע, ואמא שלי אמרה, 'קיבוץ ורקדנית לא הולך ביחד'. "עם השנים למדתי מחול אצל רנה שיינפלד ושימשתי כמורה למחול ועכשיו אני זוכה להופיע בסוזן דלל, כך שאסור להתייאש מהגשמת חלומות". בחלק שלה במופע, בחרה אכמון בשיר "My Way" של פרנק סינטרה, המושר בגרסה עברית-נשית כרקע לשימוש בחוטים לתיאור מסלולי חייה. "בחרתי בחוטים בשלושה צבעים כדי לסמל את שלוש הדרכים שבהן הלכתי בחיי, הגיאוגרפית, המקצועית והמשפחתית". רעייה גורדון, אם לחמישה וסבתא ל-12, בחרה לספר על מעגליה המשפחתיים. כיצד הפכה מבת לאמא ומשם לסבתא, כשהמוטיב הצורני הוא תנועות מעגליות וחיבוקים. מיכל שמאי, פרופסור לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, מדברת על דרך החתחתים שעברה כאשה בעולם האקדמי, ורוחל'ה לוי מביאה את מונולוג הפרידה שלה מאמה, כשזו שכבה על ערש דווי בבית החולים. המופע עלה בהצלחה בקיבוצן של שלוש מהנשים ומשם בקיבוצים אחרים בצפון. "נוכחנו לדעת שהקהל הבוגר, נשים בעיקר, מאוד מתרגשות ומזדהות. יש תמיד צחוק וקצת בכי". כשנתקלו במודעה של פסטיבל "מחולאחר", החליטו לנסות את מזלן. "ידענו שהפסטיבל פתוח גם ללהקות לא ממוסדות ועשינו אודישן עם פרפרים בבטן. לא ידענו 'מה יגידו על הזקנות', אבל קיבלו אותנו ואמרו שזה ראוי מאוד לפסטיבל". "התקבלנו בסוזן דלל בהמון לבביות", אומרת אכמון. "רעיה גורדון ואני עולות לשם לרגל לפחות אחת לחודש כדי לראות מופעים. הפעם אנחנו נהיה על הבמה. אנחנו מופיעות שם לצד רקדנים צעירים ומקצוענים, ובשבילי זו פנטזיה שהתגשמה". "אלה ארבע נשים בשלות, עם הרבה הומור ואומץ", אומרת ורדי-גרנות. "הן לא חוששות לדבר על עצמן, לגלות את הזיכרונות הכמוסים שהולכים איתן, לחלק עם הקהל את הדימוי העצמי והגופני, והכל בהמון הומור וקריצה. הן לא לוקחות את עצמן יותר מדי ברצינות. ההשתתפות בפסטיבל היא עבורן הזדמנות להעלות את הדברים על במה. היה להן חשוב להביא לקהל את התשוקה שיש גם בגיל מבוגר לריקוד, לחיים ולשמחה". פסטיבל מחולאחר העוסק ביצירות מחול המשלבות אמנויות אחרות כמו וידיאו, מוסיקה, אמנות פלסטית, ספרות ועוד, יתקיים השנה בתאריכים 22-27 באוגוסט. המופע "אמא שלי אמרה" יתקיים ביום ה' הקרוב, 23 באוגוסט החל בשעה 21:00. מחיר כרטיס 55 שקל. פרטים הזמנות בטלפון: 03-5105656 או באתר: www.suzannedellal.org.il.
עוד על תרבות ובידור:

עסיסיות מתפרצת ותאוות חיים

הצד האפל של הכפר הציורי

מתיידדים עם הזקנה

במקום הכי שקוף בתל אביב

ביקורת תיאטרון: סטמפניו

ביקורת ספר: צרות בגן עדן

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות