אש, מדורה וסיפורי הקמת המדינה

יש מי שהשתתפו אתמול או מתכננים להשתתף היום במדורת ל"ג בעומר עם הנכדים, יש מי שיעדיפו לשבת בבית ולהגיף את התריסים מפני העשן הכבד, ויש מי שיבלו את החג בקומזיץ עם דור הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י במיזם שנקרא "מסביב למדורה". המיזם, המפגיש ותיקים וצעירים לאור האש לזיכרונות מתקופת הקמת המדינה, מתקיים זו השנה השנייה לאחר שזכה להצלחה בשנה שעברה. מרים לוי, לוחמת הלח"י לשעבר, הייתה אחת מהוותיקות שהשתתפה בקומזיץ המשותף. כשביקשו מארגני המיזם לגייס אותה בשנית, מצאו ליד ביתה בכרם התימנים שבתל אביב מודעת אבל המבשרת על מותה.

גם אלי שמעוני, שלחם בפלמ"ח וסיפר את קורותיו בשנה שעברה מסביב למדורה במושב חמד, נפטר בתחילת אפריל ולא יוכל להשתתף שוב, כפי שכל כך רצה. "המקרים האלה המחישו לנו עד כמה הזמן יקר", אומר ניר יששכר, מנהל פורום "קול הדורות" העומד מאחורי המיזם.

 [#middleBanner] 

"בעוד כמה שנים כבר לא נוכל לשמוע את סיפורי ראשית המדינה ממי שהשתתפו בהם. המייסדים נמצאים בעשור התשיעי והעשירי לחייהם, ואולי זו הזדמנות כמעט אחרונה עבורם לספר, ועבורנו לשמוע את הסיפורים ממקור ראשון. לחלקם זו גם הפעם הראשונה שיספרו את הסיפור, פשוט כי אף אחד לא ביקש לשמוע עד היום".

מיזם "מסביב למדורה" שנפתח בשנה שעברה בשיתוף ג'וינט ישראל-אשל, נועד לאפשר למקימי המדינה להעביר את סיפורם ואת מורשתם לדורות הבאים, בפורום המחבק והנעים של מדורת ל"ג בעומר. ברקע עומד גם הרעיון להפיח חיים חדשים בחג, שלרבים מאיתנו לא אומר דבר מלבד צריכת תפוחי אדמה ומרשמלו והרבה בירות.

לצד ההילולות על קברי צדיקים הנערכות בל"ג בעומר, ביקשו ב"קול הדורות" לשוות לו גם צביון חילוני, ומה יותר מתאים מאשר החייאת מסורת הקומזיצים של הפלמ"ח והמחתרות? "כחג האחרון שהתווסף ללוח החגים הישראלים", אומר יששכר, "בשנת 2017 אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים איתו. מתאים אחרי יום השואה ויום הזיכרון להראות את הצד של התקומה והניצחון".

"זה שיעור ההיסטוריה הטוב ביותר שאפשר לזכות בו"

 מרים לוי (במרכז), לוחמת הלח"י לשעבר, בקומזיץ של השנה שעברה. צילום באדיבות "מסביב למדורה"

85 מדורות אירחו אזרחים ותיקים בשנה שעברה, והשנה יגדל היקף המיזם ומארגניו מצפים ל-250 אירועים, שיתקיימו עד ל-16 במאי - אז ייערך האירוע המרכזי ב"אמפי שוני" ליד בנימינה, שם פעל ארגון האצ"ל.

הוותיקים המשתתפים במיזם - וכיום קיימים במאגר העמותה מעל 400 כאלה - אותרו דרך עמותות של יוצאי הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י, דרך פרסומים בפייסבוק ובשיטת חבר מביא חבר. בבחירתם הושם דגש על מגוון בסוג התרומה וגם בשיוך העדתי. "סבי שעלה מתימן ב-1948 אמנם לא לחם בהגנה או בפלמ"ח, אבל חי את התקומה והשתתף בה בדרכים אחרות", מסביר יששכר.

"גם במחתרות וביחידות הפלמ"ח היה מגוון עדתי גדול, כמו היום בצה"ל. אנחנו פותחים את הדלת לכל מי שרואה את עצמו כשייך לדור המייסדים. גם מי שהקים ישובים, עיבד אדמות וסלל כבישים, לא רק לוחמים".

עדן נאור בת ה-24, סטודנטית במכללת אורנים להוראת אזרחות וחינוך חברתי, תושבת קריית שמונה, השתתפה כמתנדבת במיזם בשנה שעברה, והחליטה השנה לקחת אותו לכיוון המשפחתי. "לפני פסח סבתי נפטרה", היא מספרת, "והחלטנו להפוך את מדורת ל"ג בעומר לאירוע משפחתי לזכרה.

"נגיע כולנו, שלושה דורות, לחצר של סבי בן ה-86 בקריית שמונה, נשב סביב המדורה ונשמע ממנו את סיפורי הקמת המדינה. איך עלה בשנות ה-50 מפרס, איך עבד ב'סולל בונה' ובמהלך סלילת כביש איבד את הראייה, איך קיבל את אות 'יקיר העיר' קריית שמונה בשנה שעברה.

"נשמע ממנו מה זה אומר לחיות במעברה ואחר כך בדירת שיכון קטנה, לנהל חיים בעיר שמתקיימת בצל מלחמות, קטיושות, ירידה למקלטים. שמענו ממנו סיפורים בעבר, אבל אני בטוחה שיש עוד הרבה שאנחנו לא יודעים".

משה דולגין (במרכז) והדור הצעיר בל"ג בעומר 2016, צילום באדיבות "מסביב למדורה"

למה זה כל כך חשוב בעיניך?

"בעיני, לשבת ולהקשיב לסבי ולאנשים כמוהו, זו זכות ויש משהו מאוד מיוחד במעגליות של הישיבה סביב המדורה, בחום שהיא מייצרת. סיפורי הוותיקים מוסיפים לחג מימד נוסף של עומק ומשמעות, ועונים על התהיות של מה אנחנו עושים כאן. הילדים שלי כבר לא יוכלו לשמוע את הסיפורים האלה.

"כחובבת היסטוריה, אני רואה בזה את שיעור ההיסטוריה הטוב ביותר שאפשר לזכות בו. אלה לא תאריכים ועובדות יבשות כמו שמקבלים בבית הספר. כאן זה סיפור של אנשים, שעשו ופעלו, שהרגישו דברים ושזוכרים את החוויות האלה כאילו קרו אתמול".

לוחם אצ"ל לשעבר: "מאמין גדול בישראל, היא חשובה לי יותר מעצמי"

 משה דולגין והדור הצעיר, לאחר סיום הקומזיץ של השנה שעברה. צילום באדיבות "מסביב למדורה"

משה דולגין בן ה-89 אכן זוכר כל פרט, וזו הפעם השנייה שישתתף השנה במיזם ויספר על ימיו כלוחם מחתרת האצ"ל. "הנוער לא יודע את הפרטים על קום המדינה, על המחתרות ומי עשה מה", הוא אומר. "זה אחרת לשמוע את הסיפורים מפי אדם שהיה שם, מאשר לשנן  מתוך ספר היסטוריה".

דולגין יליד תל אביב, אב לשתי בנות, סב לארבעה נכדים ולשמונה נינים, ממקימי תנועת החירות ופעיל ליכוד ותיק, עדיין עוסק בענייני ציבור כיו"ר קרן תל חי. לאצ"ל התגייס כבר כתלמיד תיכון בן 14, חדור אמונה שפעילות מחתרתית, גם אלימה, היא הדרך להניס מכאן את הבריטים. "חשבתי שצריך לעשות משהו קיצוני", הוא מסביר.

בגיל 15 כבר ישב בכלא, ואביו היה צריך לשלם כופר כדי להוציאו משם. במשך שלוש שנים שירת באצ"ל, והגיע לתפקידי פיקוד בכירים. "עשיתי כל מה שאפשר ועברתי כל מה שאפשר לעבור", אומר דולגין, "כולל מעורבות במבצע אלטלנה. למרות שהייתי מאוד צעיר, ההורים לא ניסו וגם לא יכלו למנוע ממני להתגייס. אבא אפילו עזר לי בסתר. הם עברו איתי את כל הייסורים - ההלשנות של תקופת הסזון, הפציעות, המעצרים והכליאה פעמיים".

למרות התלאות שעבר, חש איש המחתרות לשעבר מוחרם במשך שנים על ידי הממסד. "בשנות שלטון מפא"י היה קיפוח של ממש כלפינו", הוא מספר. "בצבא, בתפקידים ציבוריים. אם זיהו אותך כאיש אצ"ל, היית גמור. זו הייתה השיטה".

לא על הכול קל לו לדבר. "עברתי דברים לא קלים ואני ממשיך לראות את התמונות לנגד עיניי כל החיים, אבל מכיוון שאני מאמין גדול בארץ ישראל והיא חשובה לי יותר מעצמי, הייתי מוכן להקריב. עשיתי הכול מרצון ולמען מטרה חשובה. ילדיי, נכדיי וניניי נולדו לחופש, לא כמונו. הם קיבלו מדינה.

"היו לנו חיים טובים ומלאים עשייה, אבל גם היום החיים מעניינים. יש לנו כאן עתיד עצום, יש טכנולוגיה, הייטק. אנחנו בזמננו לא חלמנו על זה, רצינו רק חופש. היום אני נהנה שעשיתי ושמח על התוצאות הנהדרות, מדינת ישראל חופשית".

כדי להפוך את הערב לרב שיח בנושא החברה הישראלית אז והיום, מוצע באתר מיזם "מסביב למדורה" גם מערך פעילות בנושאים כמו גבורה בת ימינו, מקומן של נשים בייסוד המדינה, מהי חלוציות ועוד, לצד שירונים ואפילו מתכונים לתבשילי פויקה.

השנה, מספר יששכר, גם יתועדו כ-30 מהרצאות הוותיקים סביב המדורה בווידיאו ויעלו לאינטרנט. אם אתם מעוניינים להשתתף במיזם, גבשו קבוצה רב גילאית מכל הקשר משפחתי או חברתי, מלאו פרטים באתר המיזם, ומוביליו יחברו אליכם נציג מדור המייסדים.  

סיפורה של הכרזה שמכריזה על קום המדינה

תפוח אדמה: הכוכב של המדורה

מסע בזמן: הנוסטלגיה של הגלויות הישראליות

מחברים את הדור הצעיר לתושבים הוותיקים

ל"ג בעומר - גרסת המבוגרים