אתר הפלי"ם וההעפלה: מנציחים מורשת מפוארת

לפני כחמש עשרה שנה פגש יהודה בן צור, מיוצאי הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח), מכר מהימים ההם. "התחלנו להעלות זיכרונות והאיש שאל אותי, איך זה שבתחילת מלחמת העצמאות היו לנו רק כמה סטנים עלובים, למה לא דאגו לנו לנשק? אמרתי לו שככל שאני זוכר, הצי הבריטי, שהטיל מצור על החוף נגד ההעפלה, מנע גם הבאת נשק. רק ב-15 במאי 1948 אפשר היה להתחיל לייבא אותו". אחרי המפגש, המשיכה השאלה לנקר במוחו של בן צור והוא החליט לחקור את נושא אוניות הרכש, שהביאו משלוחי נשק לחופי ישראל עם הקמת המדינה. "בדקתי מתי התחילו להביא את האוניות האלה ומצאתי שכיוון שהבריטים פינו את גוש דן כבר באפריל 1948, אוניית הנשק הראשונה הגיעה כבר ב-1 באפריל. עוד לפני הכרזת העצמאות בחודש מאי הצליחו להגיע ארצה שלוש אוניות עם משלוחי נשק שהוחבאו מתחת לסחורות אזרחיות". התגלית הביאה לפרץ של כתיבה ותיעוד, עניינים שבן צור, היום בן 87, תושב קיסריה, בוגר שירות קבע בחיל הים ותפקידי ניהול שונים באזרחות, מעולם לא עסק בהם. כיוון שנכנס במקביל לנושא המחשב, עלה בו עם הזמן הרעיון להעלות לאינטרנט את תוצאות תחקיריו. בסוף שנת 2006 הקים בן צור את "אתר הפלי"ם וההעפלה" בסיוע בנו צבי, איש היי-טק שחי בארצות הברית, וחבר לנשק ששמו יוסק'ה רום, שפרש מאז מהמיזם. "היו לי אז כבר הרבה חומרים כתובים, אבל בחלק הטכני של הקמת אתר אינטרנט לא הייתי בקיא. כאן נכנס לתמונה הבן שלי, שהודיע לי בהפתעה ששכר עבורי אתר והוא מוכן להקים ולהפעיל אותו עבורנו".


"המחלקה הימית", כך ניתן ללמוד מהאתר, הוקמה ב-1943 והתבססה על 30 מתנדבים מהפלוגות השונות בפלמ"ח. המטרה הייתה למלא את החוסר בימאים-לוחמים, לאחר היעלמות כ"ג יורדי הסירה שנתיים קודם לכן. עם הזמן גבר זרם המתנדבים, וב-1945 שודרגה המחלקה והפכה לפלוגה העשירית של הפלמ"ח, הידועה בשם פלי"ם. מלבד השתתפות בקרבות מלחמת העצמאות רשום על שמה גם מפעל ההעפלה. יהודה בן צור, יליד תל אביב, התנדב לפלי"ם ב-1945 אחרי שתי שנות שירות בפלוגות אחרות בפלמ"ח. שנה אחר כך נשלח לקורס חובלים שנועד להכשיר מלווי אוניות מעפילים, ובהמשך נשלח לאיטליה להצטרף למלווי האוניות של המוסד לעלייה ב' ועסק בליווי אוניות לחופי ארץ ישראל. עם הקמת צה"ל התגייס לשירות קבע בחיל הים ושימש בתפקידי פיקוד, בין השאר כמפקד של שלוש משחתות וכמפקד בסיס ההדרכה של חיל הים. במהלך השירות למד מזרחנות באוניברסיטה העברית, ותפקידו הצבאי האחרון היה מפקד זרוע הים במכללה לפיקוד ומטה (פו"מ). ב-1951 נישא לטובה והביא לעולם שני בנים. משירות הקבע השתחרר ב-1971, ובשנים שאחר כך שימש כמנהל אגף ייצור במפעל "מנועי בית שמש", כמנהל מחוז המרכז ברשות הטבע והגנים וכסגן המזכיר הכללי בבנק ישראל. יוצאי הפלי"ם, ערכו מפגשים שנתיים מאז שנת 1963 ועד לשנה שעברה, ולדברי בן צור היו פעילים יחסית לפלוגות אחרות בנושא שימור המורשת. "בשנה האחרונה כבר לא ערכנו מפגש. לא נותרו רבים מאיתנו, ואנשים חושבים שכבר אין טעם לבוא".


האתר שהקים הוא דרך למלא את החלל ולשמש כנקודת מפגש וירטואלית לוותיקים. באתר אפשר למצוא מידע ותמונות לא רק על הפלי"ם, אלא גם על מפעל ההעפלה, מחנות המעצר, המוסד לעלייה ב', מתנדבי חו"ל ועוד, כולל סרטונים, מסמכים היסטוריים, רשימת ספרים בנושאים הללו ואפילו מילות שירים מהתקופה. לאתר מתווספים כל העת חומרים חדשים ואפשר למצוא בו החל בעבודה של תלמידי תיכון על ההווי החברתי של הפלי"ם דרך עדות של גולדה מאיר על ביקור במחנות המעצר בקפריסין ועד פרק מזיכרונותיה של מעפילה. בעקבות העלאת האתר, החלו להגיע לבן צור פניות לחיפוש מידע בנושאים הללו וגם להוספת מידע. "פונים אלי הרבה אנשים שהם או קרוביהם עלו באוניות המעפילים", מספר בן צור. "הייתה למשל מישהי שנולדה על אונייה כזאת ולא נתנו לה תעודת לידה. היא נזקקה לתעודה, ובעזרת האתר הביאה הוכחות שאכן נולדה על אוניית מעפילים. "מישהי אחרת סיפרה שהדוד שלה עלה ב-1944 מפורטוגל ונהרג במלחמת העצמאות ורוצה לדעת על איזו אונייה הוא עלה. יוצאי פלי"ם מבקשים לפרסם אצלנו זיכרונות ופרשיות עלומות שהשתתפו בהם. פנה אלי אפילו היסטוריון ספרדי בשם פרופ' רנטו בראונה שחי בארצות הברית, שאביו החורג היה בצוות של אוניית רכש ממקסיקו לארץ בספטמבר 1948 והוא כותב על זה ספר. עזרתי לו במידע וקיבלתי ממנו בתמורה מסמכים בעברית שנמצאים בארצות הברית ופה לא יכולתי להגיע אליהם". האתר, שכל משתתפיו עובדים בהתנדבות, הוא עבורו תרומה אישית להנצחת חלקה של הפלי"ם בהקמת המדינה והנצחת פועלו האישי. "בנוסף לתיעוד ההרפתקאות שעברתי, כמו מעצרים על ידי הבריטים וישיבה בבתי סוהר, מבצעים חשאיים וכמעט טביעה, יש לי סיפוק עצום על חלקי בהצלת שארית הפליטה מאירופה. זה משהו שאני רוצה להעביר הלאה, ביחד עם מורשת הפלי"ם".
אתר הפלי"ם וההעפלה:

www.palyam.org

עוד על ההעפלה:

גלינה: סיפור ההעפלה בספינה אחת

מחנה המעפילים עתלית