בגיל מבוגר גיליתי את הכישרון שלי

שם: טובה פריש.

גיל: 70.

מקום מגורים: גבעתיים.

מצב משפחתי: אלמנה, אמא לשתי בנות וסבתא לשלושה נכדים.

מקצוע בעבר: למדתי ספרות ותנ"ך באוניברסיטת תל אביב ושימשתי במשך 36 שנה כמורה ביסודי ובתיכון. בהתחלה בתיכון בכנות ואחר כך בבית ספר יסודי באזור שלנו. מאוד אהבתי ללמד. את האהבה שהילדים נתנו לי קשה להשיג. לא היה קל לעזוב, אבל מצד שני גם כיף.

עיסוקים ותחביבים: פרשתי בגיל 60, הגיל שפרשו באותה תקופה, ומאז עשיתי דברים בלי סוף. קודם כל התחלתי עם אמנות, ציור, חריטה על עץ, ויטראז' ושנים שאני לומדת במכללה לאמנויות ברמת גן. אמנות תמיד הייתה מגנט בעבורי, למרות שלא תמיד ידעתי שיש לי כישרון. כמורה, כשציירתי על הלוח, התלמידים היו מאוד מתלהבים. הכישרון הוא כנראה משפחתי. כולם במשפחה המורחבת שלי אמנים או נוטים לאמנות, והיום גם הבנות שלי.

אני מילדות הייתי מיועדת לעסוק דווקא בכתיבה. המורה שלי לספרות בתיכון נתן לי יום אחד מחברת שחורה ואמר, 'כשתהיי סופרת מפורסמת, תזכרי מי נתון לך את המחברת הראשונה'. מילאתי את המחברת בסיפורים קצרים, שברבות הימים לא הערכתי מספיק וזרקתי לצערי. הייתי בנעוריי גם כתבת נוער של "מעריב לנוער" ובצבא כתבת של "במחנה גדנ"ע", אבל מאז לא כתבתי.

 
בשנים האחרונות, אחרי כמה שנים של עיסוק באמנות, הרגשתי צורך חזק לחזור לכתוב. הספר הראשון שלי נקרא "לוכדת החלומות", ספר שירים שמבוסס על אגדות עם מסלובקיה, ארץ הולדתי. מכיוון שאני פליטת שואה ונפרדתי מהורי בגיל שנתיים, כולם אמרו לי אחר כך שאני צריכה לכתוב את סיפור חיי, בעיקר בתי שהייתה בהריון עם תאומים והפצירה בי לכתוב למענם. החלטתי לכתוב והוצאתי את הספר "כמים לים ניגרים".

בינתיים בעלי נפטר לפני שלוש שנים ואחר כך הכרתי גבר שגם הוא נפטר. על כך כתבתי ספר שירי אהבה וגעגועים בשם "קוסם הצהריים". על הכריכה מופיעה תמונת "הנשיקה" של גוסטב קלימט, הצייר האהוב עלי. כיום אני כותבת ספר נוסף, הפעם בפרוזה, וכותבת בלוגים במוטק'ה.

בנוסף אני עדיין עוסקת באמנות וגם לומדת בבר-אילן קורסים במדעי המזרח התיכון, ערבית ואיסלאם. היהדות מוכרת לי מלימודי התנ"ך, נצרות אני יודעת כי גדלתי במנזר, אז רציתי להכיר גם את האיסלאם. תחביב נוסף שלי הוא מוזיקה קלאסית. אני מאזינה למוזיקה ומנגנת על אורגנית. אני לומדת בעצמי אקורדים מחוברות. יש לי בסיס, כי בילדותי ניגנתי על פסנתר.

סדר יום: אני קמה מוקדם בבוקר ועושה לי סלט. הולכת לחדר הכושר בשש עד שש וחצי ומתאמנת עד שבע וחצי. אחר כך אני נוסעת ללמוד, להרצאה, לפגישה עם קבוצת חברות שלימדו בעבר ביחד איתי, לטיול בשוק הפשפשים. אחר הצהריים זה הזמן של הנכדים. אני נפגשת איתם פעמיים-שלוש בשבוע ואנחנו עושים ביחד קבלת שבת, או אצלי או אצלם.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

בילויים מועדפים: אני אוהבת מוזיקה מכל הסוגים ויש לי מנוי לפילהרמונית. אני אוהבת לקרוא ספרים, גם באנגלית, ואני פריקית של סרטים וטיולים לחו"ל.

יעד מועדף לחופשה: בעיקרון זה אירופה ולא ארצות הברית או כל מקום שמחייב מעבר לארבע שעות טיסה. באירופה אני אוהבת את האווירה, התרבות, זה נותן לי השראה. הבניינים, המוזיאונים, הכיכרות. על מקומות אקזוטיים ורחוקים יותר אני אוהבת לקרוא ולראות סרטים, אבל לא לנסוע. אין לי סבלנות לשבת במטוס כל כך הרבה שעות. מעולם לא טסתי מעבר לאירופה.

המלצה: אני קוראת עכשיו ספר של שפרה הורן בשם "מחול העקרבים". אני אוהבת את הדימויים והמטאפורות שלה ולפעמים מצטערת שלא אני כתבתי אותם. אני אוהבת גם את הבנייה של הדמויות. למעשה, כל ספר שלה שנופל לידי, אני קוראת. גם מאיר שלו. כשהוא מוציא ספר, אני אוטומטית קונה.

גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל:
[email protected]