בגיל 72 ג'יין פונדה חוזרת לבמה

זוכת האוסקר ג'יין פונדה, מי שהיתה פצצת המין של המסך הגדול בשנות השישים והמורדת הגדולה בממסד האמריקני בשנות השבעים, שבה לבמה, המקום שבו החלה את דרכה לפני 46 שנים. רבים מהפנים המוכרות של הבמה והמסך האמריקני נהרו כדי לחזות בה בבכורת המחזה "33 וריאציות", שהועלתה בתיאטרון יוג'ין אוניל בברודוויי לפני כשבוע. בין הקרואים בערב ההשקה היו דולי פרטון, ג'פרי ראש, רוזי אודונל ורנה זלווגר. במחזה, שכתב וביים מויזס קאופמן, מגלמת פונדה מוזיקולוגית הסובלת מניוון שרירים (מחלת לו גריג) המחליטה לגלות לפני מותה את תעלומת 33 "וריאציות דיאבלי" של בטהובן - מהו אותו ואלס וינאי שולי שהיה המניע של בטהובן לכתיבת היצירות הללו לפסנתר. מי שמסייעת לה בפתרון התעלומה היא בתה, שלאורך כל חייה הייתה מרוחקת ממנה ועתה מוצאת את ההזדמנות להתקרב לאמה בערוב ימיה. הקהל קיבל את פניה של פונדה במחיאות כפיים סוערות, אבל המבקרים היו צוננים קצת יותר. לא כל כך באשמתה (היא דווקא זכתה לתשבחות), אלא באשמת המחזה, שהוגדר על ידי חלק מהמבקרים כ"מאולץ, פסבדו-רציני, יומרני מבחינה אינטלקטואלית ומפוזר בקשת הנושאים שהוא מנסה לכסות". את משחקה של פונדה הגדיר אחד מהם כ"דוגמה לכל מה שהפך אותה לאייקון קולנוע - התלהבות טהורה, חספוס לצד פגיעות, ואותו קול מיוחד שהופך כל משפט היוצא מפיה למלהיב." ושני כתב: "פונדה מגלמת את המוזיקאית בשנינות ובחמלה, ומצליחה להעניק אמינות למאבקיה הגופניים, גם אם אינך מאמין לרגע כי מישהי ששריריה מנוונים יכולה להיראות כה טוב."


המחזה מיועד לרוץ עד סוף מאי הקרוב, אבל כשפונדה על הבמה - אי אפשר למנוע ממנו להפוך ללהיט שימשוך את המוני הניו-יורקרים, כמו גם התיירים המזדמנים לעיר. אחרי הכול, לא בכל יום אפשר לחזות בכוכבת ענק קולנועית שכזו בשידור חי על הבמה. עכשיו כבר יש מי שמנחש כי הגירסה הקולנועית היא רק עניין של זמן. הצופים אינם היחידים שמתרגשים מגודל המאורע. פונדה עצמה הודתה בראיונות אחדים לפני עליית המחזה לבמה כי היא נרגשת מאוד לשוב אליה. "אני אוהבת את עבודת התיאטרון ומחכה לרגע שכף רגלי תדרוך עליה. אני אוהבת את השינויים מהצגה להצגה. אני אוהבת להיות מבוימת." פונדה, שלמדה באולפן השחקנים של לי סטרסברג (המקום שבו למדו גם מרלון ברנדו, ג'יימס דין ורבים וטובים אחרים), החלה את הקריירה שלה בברודוויי ב-1960, וכבר על המחזה הראשון שלה היתה מועמדת לפרס הטוני (האוסקר של התיאטרון האמריקני). הקולנוע גילה אותה עד מהרה והפך אותה לאלילה החדשה בקלאסיקות כמו "קט בלו" ו"ברברלה". במהלך הקריירה שלה זכתה לעשות את מה שאביה המפורסם, שחקן הקולנוע והבמה הגדול הנרי פונדה, לא הצליח לעשות - היא זכתה ב"טריפל" - פרסי האוסקר, האמי (האוסקר של הטלוויזיה האמריקנית) והטוני. פונדה האב זכה באוסקר השני שלו בסרט שבתו הפיקה עבורו, ושבו גם השתתפה, "האגם המוזהב".


מי שהייתה הילדה הסקסית של הקולנוע, הפכה לשחקנית גדולה עם שבע מועמדויות משלה לאוסקר, ששתיים מהן התממשו לזכייה ("נערת הטלפון והבלש" ו"השיבה הביתה"). בנוסף זכתה בשני פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ("ג'וליה", "הסינדרום הסיני") ובפרס גלובוס הזהב על התגלית הגדולה ב-1962. בתחילת שנות השמונים החליטה לעזוב את המסך הגדול לטובת המסך הקטן בסדרת קלטות כושר ואירוביקה, הריון, לידה, חיטוב הגוף, ועוד. היא הפכה לכוהנת הגדולה של הכושר, ולמרות שכבר חצתה את סף ה-60 שלה נבחרה שוב ושוב לאחת הנשים הסקסיות בתולדות הקולנוע והטלוויזיה. אל המסך הגדול חזרה בגיל 68 בסרט "חותנת בהפרעה", ושנתיים מאוחר יותר עם "החיים על פי ג'ורג'יה", שבו גילמה כבר דמות הגיונית לגילה - סבתא. הדבר לא הפריע לה להכריז כי היא מגלה מחדש את חדוות המין בגיל 70 פלוס עם בן זוגה הנוכחי (היא הייתה נשואה שלוש פעמים - לבמאי הצרפתי רוז'ה ואדים, לפעיל החברתי ושותפה להפגנות הגדולות נגד מעורבות הממשל האמריקני במלחמת וייטנאם טום היידן, ולמיליארדר טד טרנר שממנו התגרשה ב-2001). את עצות המין שלה לגיל המבוגר היא גם מאיימת לתרגם לסרט קולנוע סקסי, מעין רומן אירוטי לבני ה-70 פלוס, שאולי לא ידבר אל הדור הצעיר, אבל בהחלט יוכל לתת גם לו תקווה לעתיד ויכולת להבין כי החיים לא נגמרים בגיל 40. לדבריה, "למעשה, החיים אפילו לא מתחילים בגיל 60 - הם פשוט נמשכים, ולפעמים גם טוב יותר".
עוד על שחקנים מבוגרים:

[u]
ג'יין פונדה רוצה סקס לבני 70
[/u]

[u]
ברברה סטרייסנד בת 65: שוברת את כל השיאים
[/u]

[u]
האמנים הגמלאים שוברים קופות בארה"ב
[/u]

[u]
האייקון החדש של המבוגרים: הריסון פורד
[/u]