בדיקות גוף ונפש מיותרות: טיסה מעצבנת

כל מי שביקש לטוס למרחקים ופוקד את שדה התעופה עבר בוודאי את החוויה הבאה: עלם או עלמה חתומי מבט מעיינים בדרכון, סוקרים תווי פניהם של הנוסעים, משווים בין התמונה למציאות, חוזרים ותוהים שמא מדובר בהתחזות. ואתם, הנוסעים הנבדקים, מתכווצים מחמת המבוכה. הנוסע או הנוסעת חוששים שמא מאז התצלום האחרון בתעודה השתנה המראה עד כדי כך שיצטרכו חלילה לבטל את הטיסה ולהצטלם מחדש?

אחרי שתמונת הדרכון הולמת את המציאות החזותית מתחיל השלב השני בבדיקה. לאן את או אתה טסים? הנוסעים ממלמלים בחרדה: למלגה. לטיבט. ומפחדים להיכשל בתשובתם.

שוב דממה. חוקר מנוסה יודע כי שתיקה מביכה את הנחקר ובמבוכתו הוא עתיד לגלות סודות שהיו כמוסים עד כה.

מה מטרת הנסיעה או הביקור? את זה ישאלו אותנו גם בשדה התעופה הבינלאומי אליו נגיע בתום הטיסה ולכן יש להכין תשובה ראויה. הציפייה היא כנראה שנודה שבאנו להטמין פצצה במקום סואן על כן התגובה הרצויה היא: "לבקר במוזיאונים הנפלאים שלכם".

שקר לבן: כן, ארזתי לבד

לא רק שארזתי אותה לבד, גם ישנו יחד בלילה. צילום: shutterstock

בינתיים נמשכת החקירה בנמל הבית. ארזת לבד? כן, אני אומר וגלאי השקר שבתוכי מזועזע, שהרי אשתי היא שארזה. ואם אתה בארץ זרה הרי השאלה הנוקבת מפחידה עוד יותר: לא עזבת לרגע את המזוודה? בוודאי שלא, אני ממלמל באנגלית שיקספירית. ישנתי כל הלילה כאשר אני חבוק איתה, כלומר עם המזוודה. ובבקר, ברדתי לארוחת הבוקר במלון, גררתי אותה אתי. לא השארתי אותה דקה לבד.

מה יש בתוכה? חפצים חדים. נשק? השם ירחם, ממלמלים הנחקרים, בוודאי שלא. הרי אנחנו מבקשים לנחות בשלום בחוף מבטחים. השלב הבא בחקירה כולל פתיחת מזוודה וחשיפת הפרטים האינטימיים ביותר לעיניהם של נוסעים סקרנים הצובאים סביבנו, או למשל, מגבת גנובה מהמלון האחרון בו שהיתם. אם שפר מזלכם, המזוודה איננה נבדקת והיא מתחילה את מסעה על המנהרה האפלה בה מצטלמים כל אבריה המוכמנים.

ארזתן לבד? מה לקחת לחופשה מושלמת

נא להסיר חגורה

מגרוני עומדת להתפרץ זעקה: מה אתם רוצים? צילום: shutterstock

השלב הבא במסע היסורים: נא להסיר חגורה, להוריד נעליים, לעתים גם להתפשט. וכך נמשכת המסכת ההזוייה הזו, בכל שדה בתבל, והטירוף הזה המפרנס בודקים רבים, מביך כל נוסע, ותועלתו אפס. מבלי להיות איש ביטחון ותיק הרי ברור שאין נחקר כמעט שאיננו מחפה על האמת הפשוטה: המזוודה הייתה בחדרי במלון, יצאתי לשוטט בחוצות בלעדיה, כמובן, ואכלתי במלון את הסעודה האחרונה ללא מזוודתי שנותרה יתומה בחדר או במשמרת המלון ובוודאי שכל מחבל חובב היה יכול להטמין בה פצצת מצרר קטנה.

מהגרון הניחר עומדת להתפרץ הזעקה: מה אתם רוצים? אתם הרי מצוידים במיטב המכשירים והמצלמות וקרני הרנטגן והרי המזוודות עוברות מסע של בדיקה עד לעלותן למטוס. וגופנו הדל הרי גם הוא נסרק. מה השאלות האוויליות הללו? אתם מבקשים שנתוודה שאנחנו מחבלים שוחרי רע? תבדקו. אל תנדנדו. הרי ממילא הסורק המשוכלל מייבב ומשמיע קולות אזהרה כאשר שכחנו בכיסנו עט נובע או חלילה מטבע.

הניחו לנו, הנוסעים בכל רחבי תבל. מי שמשגר חללית למאדים בוודאי כבר הצליח להמציא גלאי המזהה כלי משחית אפילו אם בלענו אותם. הרי המכשירים שלכם, אנחנו רוטנים בלחישה, מערטלים אותנו מלבושנו. אנחנו ניצבים בכל שדות התעופה עירום ועריה. די. הגיעה השעה למרד נוסעים כלל עולמי. הניחו לנו לנחות ולהמריא מבלי להיחקר או להתפשט. הניחו לחידושי המדע לעשות את המלאכה. אנחנו מבקשים רק חיוך וברכה: צאתכם ושובכם בשלום.

ארזתן לבד? מה לקחת לחופשה מושלמת

חופשה רגועה – ומשמינה – בבודפשט

עוד רייכר מתרגז

פניות לגדעון רייכר - [email protected]

למה אתם מתגעגעים? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה