בוגדים, סיפור אהבה

"האמת". צילומים: דניאל קמינסקי

ההצגה "האמת" של בית ליסין היא קודם כל קומדיה. עוד קומדיה צרפתית חדשה שמשתייכת לז'אנר הקומדיות שלא בנויות רק על מצבים קומיים שבעיקרם נשענים על שנינויות (בניגוד לנונסנס או סלפסטיק), אלא שמאחורי הצחוקייה - שהיא לא אחת מאוד פרועה - יש אמירות פילוסופיות, תובנות חברתיות ותרבותיות, ולא מעט חומר למחשבה. כאלה למשל הן הקומדיות החריפות של יסמינה רזה, "אמנות" ו"אלוהי הקטל", וכזה הוא גם המחזה "האמת" של פלוריאן זלר, בעוד תרגום של דורי פרנס שקולח בטבעיות. "האמת" היא הדבר שגיבור המחזה מישל מתקשה איתו, בכל פעם קצת אחרת, ככל שהעלילה הולכת ומסתבכת סביבו.

מישל נשוי ללורנס ומנהל רומן מהצד עם אליס. אליס נשואה גם היא, לפול, שהוא גם חברו הטוב של מישל. הרומן, המתנהל בשובה ובנחת חצי שנה בין שקרים ושעות גנובות של סקס בבתי מלון, מסתבך כשאליס, שאמנם מרגישה אשמה כלפי פול על מעשיה, חושקת בבילוי ארוך יותר עם מישל - כמות, לא רק איכות. מישל, בניסיון לרצותה - למרות שמבחינתו הכול טוב בדיוק ככה - מבטל ישיבה כדי להאריך את הבילוי איתה. הבעיה מתחילה כשהוא שב הביתה ונאלץ לאלתר שקרים שלא מן המניין באוזני אשתו האהובה לורנס, שאירועי היום דווקא מלמדים אותה אחרת. וככה זה הולך ומסתבך, בין מישל ללורנס, מישל לפול, מישל לאליס ומישל עם עצמו, כשכל שקר חושף עוד אמת, קצת אחרת.

עוד על תיאטרון:

מישהו אמר ריאליטי?

ציפור מרהיבה

שורט בנשמה

מצחיקה מטריקת הדלת הראשונה