בחירת מקצוע בעולם של ריבוי מחזורי חיים

בחירת מקצוע היא מושג של העולם המודרני. בעולם הישן, עד לא מזמן, אנשים נולדו לתוך מקצוע. אם נולדת למשפחת סוחרים - עתידך כבר נקבע, ואם נולדת לאב רצען או נפח - למדת ממנו את המקצוע המשפחתי. אפילו שמות משפחה נקבעו לעיתים קרובות לפי המקצוע המשפחתי. ואם איתרע מזלך ונולדת אשה - מקצוע היה עניין שבמותרות. המאה העשרים הביאה עימה רוח של דמוקרטיה ושל בחירה, של רצון חופשי. אנשים החלו לבחור את משלח ידם. על סמך מה? על סמך חלומות, אופנות, הזדמנויות, כישורים, דעות קדומות, המלצות ולחצים של הורים וסביבה - ולעיתים גם באופן הגיוני ומתוך שיקול דעת. החלו להתפתח מודלים מושכלים של בחירת מקצוע, הנמצאים כיום בליבה של הפסיכולוגיה התעסוקתית. מודלים המאפשרים לאדם להכיר את עצמו, להכיר את עולם המקצועות, ולעשות את האינטגרציה המוצלחת בין שני העולמות - הבחירה שתביא אותם אל המקצוע האידאלי. המודלים המקובלים של בחירת מקצוע מורכבים בדרך כלל משלושה מרכיבים: כישורים, נטיות וצרכים אישיותיים. בתהליך הבחירה, אדם צריך לשאול את עצמו שלוש שאלות: מהם כישורי? מהן נטיותי? מהם הצרכים האישיותיים שלי?


בסיומו של תהליך זה האדם בוחר מקצוע, ואחר-כך הוא חי באושר ואולי גם בעושר. אולם, כבר היום רבים המקרים של אנשים הפוקדים את הקליניקה של הפסיכולוג התעסוקתי לאחר 15 או 20 שנות עבודה, כשלפניהם עדיין שנים פוריות לא מעטות והם מתלוננים: נמאס לי, משעמם לי, לא מתאים לי, בחרתי לא נכון, טעיתי. האמנם טעינו? כיצד זה קורה שלאחר בחירת 'נכונה' של מקצוע, ותקופה ארוכה של התמדה והצלחה, מגיעים היום אנשים לא מעטים לתחושות של צורך עז בשינוי, תחושות המלוות בחרדות רבות, כיון שחונכו ליציבות, להתמדה, ולאמונה שהשינוי צופן בחובו הרס וסיכון רב? הסתכלות רחבה יותר על התופעה, הסתכלות שאינה רואה באותם פונים 'יוצאי דופן פתולוגיים', יכולה להביא אותנו להבנה שתוחלת החיים המתארכת כרוכה גם בתוחלת .ארוכה מאד של קריירה, המשנה את האקסיומות שעליהן עמד עד היום הייעוץ התעסוקתי. המודלים שתוארו נשענים על קביעות: כישוריו של אדם קבועים ונתונים, נטיותיו מוסדו בגיל הילדות המוקדמת, וצרכיו הם חלק מאישיותו. אך ניתן להסתכל על מהלך חייו של אדם גם אחרת: כישוריו אכן לא ישתנו באופן מהותי, אך שני המרכיבים האחרים, הנטיות והצרכים, עשויים להשתנות בתקופות חיים אחרות. התופעה של שינויים בנטיות מופיעה כבר בספרות לגבי התקופה, שהיתה בזמנו 'אמצע החיים', כמו משבר אמצע החיים. אנשים שנטיותיהם היו מאופיינים כנטיות טכנולוגיות, כאלה שיש בהן עיסוק עם חומרים ומכשירים, מוצאים עצמם אחר תקופת חיים של 20 או 25 שנה כמהים לעיסוק שיש בו מגע עם אנשים. ולהיפך, אנשים שעסקו במקצועות שכרוכים בסטריאוטיפיים נשיים יותר (מקצועות טיפוליים, סיעודיים, הוראה), חשים מיצוי ורוצים לעסוק בתחום שיאפשר להם מטרות אחרות: פניה למיצוי אמנותי, או דווקא למישור העסקי, המהווה אתגר לא ממומש. הסתכלות רחבה עוד יותר על עולם המקצועות מאפשרת לנו סיווג שלהם על פי צרכים: *
הטיפוס הנרקיסיסטי
: ישנם מקצועות שעצם העיסוק בהם נותן מענה לצרכים של השתייכות, של בולטות, או צורך של האדם להרגיש מצליח, נאהב, חשוב ומשמעותי. מקצועות אלה עולים בקנה אחד עם החינוך להישגיות ותחרותיות. מקצועות כמו משפטים, מינהל עסקים, פרסום, הם מקצועות שיש בהם יוקרה, ניראות, נודף מהם ריח של הצלחה, המספק צרכים נרקיסיסטיים. במילים אחרות: ניתן אולי להגדיר אנשים אלה כמאופיינים בעיקר בצרכים נרקיסיסטיים, ולכן הם מחפשים אחר מקצוע שיספק צרכים אלה על ידי מתן תחושה של יוקרה, סטאטוס, הצלחה כספית, ניראות ובולטות חברתית. *
הטיפוס האלטרואיסטי
: אנשים השייכים לסוג טיפוס זה הם בעלי צורך מרכזי לסייע לאחרים, להקל, לטפל, ולחוש עצמם מיטיבים. תחושה זו מעניקה להם סיפוק רב ותומכת בדימוי העצמי שלהם כאנשים טובים ומיטיבים. מסתבר שזהו צורך עמוק, המשמש מניע למקצועות רבים כגון: פסיכולוגיה, רפואה, סיעוד, עבודה סוציאלית, חינוך ועוד. *
הטיפוס המגשים
: אלה אנשים שהמקצוע עבורם הוא כלי למימוש עצמי, והם שואבים סיפוק מהרחבת הידע, מהביטוי האמנותי או המדעי, מהעמקת החשיבה והיצירה, גם אם ההישגים והתוצרים אינם נראים ואינם מוערכים. אנשים אלה בוחרים במקצועות אמנותיים, או לחילופין במקצועות שהמחקר המדעי והתרבותי הוא לחם חוקם. הם עשויים להיות חוקרי היסטוריה או ספרות או מוזיקולוגיה, לעסוק בציור או במוסיקה ולהיות מאושרים מעצם מימוש היכולת והחלומות. *
הטיפוס היציב
: אלה אנשים הזקוקים בראש ובראשונה ליציבות לעוגן ברור, בדרך כלל כמענה להפגת חרדות קיומיות שהם סובלים מהן, במודע או שלא במודע. אנשים אלה נוטים להשתייך למסגרות ארגוניות גדולות, רגועים בעצם היותם 'בורג' במערכת גדולה. אנשים אלה אינם זקוקים לשינוי, גיוון או התקדמות. להיפך, הם נרגעים מעצם הידיעה שיום-יום הם יגיעו באותה השעה לאותו המשרד, דבר לא ישתנה בסביבתם או בתפקידם, וכך הם יוכלו להמשיך, ביציבות מופלאה, לצעוד לעבר השקיעה. במציאות מרובת מחזורי חיים אדם יצטרך לקחת בחשבון מראש שבכל פעם ופעם הבחירה המקצועית תהלום את הצורך המרכזי שלו באותה תקופה. ----------------------------------------- המאמר נלקח מהפרק הרביעי ב'מחזור החיים השני', שנכתב בייעוצה של הפסיכולוגית המומחית אורית בן שאול, יו"ר החטיבה החברתית, התעסוקתית והארגונית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל. יעקב בן שאול, יועץ בעל ניסיון עיסקי-שיווקי רב, מרצה על האפשרות ל'מגה חיים' וספריו "מחזור החיים השני - החינוך החדש למחזורי חיים וקריירה" (ספרות עכשיו, 2008) וספר הניהול: "למות כלכלית ולהישאר בחיים" (פרדס, 2007) אתר המחבר:
http://www.benshaul.co.il
להתקשרות:
[email protected]
מקור המאמר:
www.Articles.co.il
- מאמרים לשימוש חופשי
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:


ניהול כספים לאחר פרישה לגימלאות



זכויות משפטיות לאוכלוסיה המבוגרת