בין אמא לסבתא: לעשות את זה נכון

זה עתה הפכת לסבתא, ומה טבעי יותר מהדחף להיות עם הנכד החדש, להחזיק אותו בזרועותייך, לשיר ולדבר איתו, לתחוב לפיו בקבוק ומוצץ ולהרגיש כאילו חזרת לרגעים הקסומים של לידת ילדייך, הפעם מצוידת בידע ובניסיון. אבל רגע, זה לא הילד שלך, ואת חייבת לזכור את זה. לתינוק הזה יש אמא, והיא אמורה להחליט, לקבוע ולנהל את חייו. אם היא לא בתך, תגבילי ודאי מיוזמתך את מינון ההתערבות. אם היא כן, זה עלול להיות קשה יותר. "לאורך ההיסטוריה הדור המבוגר תמיד השתתף בטיפול בתינוק", אומרת ד"ר נטע גוטמן-אבנר, פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרפאת אם-תינוק באיכילוב. "הסבתות היו אלה שטיפלו וסייעו בחינוך, וזה קורה גם היום בחברות מסוימות. יש בזה כדי לבסס את ההמשכיות הדורית, כשהתפישה היא שלדור המבוגר יש אחיזה בידע. "בעבר, כשיולדת נחשבה לחצי חולה, הייתה גם חשיבות מעשית רבה לעזרה הזאת. היולדת זכתה לטיפול ולפינוק, היא אושפזה בבית היולדות קרוב לשבוע, בעוד שהיום משחררים כעבור 24 שעות. הצורך לתת לה זמן למנוחה ולהתאקלמות והתפישה שבעל הניסיון הוא זה שצריך לקחת פיקוד הביאה למעורבות יתר של הסבתות בטיפול בתינוק. "כיום, בחברה המערבית, המצב שונה ויש צורך לשמור על מינון. עזרה מהאמא או מהחמות היא דבר נהדר, אבל השאלה היא עד כמה כל צד מכבד את השני. עד כמה הסבתות מכבדות את המקום של ילדיהן כהורים וזוכרות שהמילה האחרונה צריכה להיות שלהם. "סבתא צריכה להבין שבתה או כלתה תגדל את התינוק שלה בצורה שונה מזו שהיא גידלה את ילדיה ולתת לשונות הזאת מקום. היא צריכה לחכות שיבקשו ממנה עזרה, ולא להתערב מבלי שהתבקשה. לעזור, אבל לא להיות לטורח. אם היא תפגין כל הזמן עליונות מבחינת הידע, האם הצעירה לא תרכוש ביטחון. התינוק בוכה? צריך לתת לאמא שלו להרגיע אותו. אם יהיה לה קשה, היא תבקש עזרה". ויש כמובן הבדל, כמו שציינו, בין דריסת הרגל שמקבלת אמה של האם הצעירה לזו שמוקצבת לחמות. "ביקורת או הערות שמגיעות מהחמות מתקבלות הרבה פחות טוב מאלה שבאות מהאמא של היולדת", אומרת דיאנה אידלמן, ראש מדור הורות ברשת "דיאדה". "ביחסים עם האמא, יש קרבה ואינטימיות והיולדת מרגישה בטוחה יותר להציב גבולות. עם החמות נוצרות לעתים תסבוכות. האם הצעירה מצפה מבעלה שיעצור את אמא שלו, שיגיד לה משהו. כשהוא לא מעז, יש בעיה". אין ספק שמעמד החמות אינו מהפשוטים, בעיקר עם בוא הנכדים שהיא כה השתוקקה להם. "לא משנה מה תעשי, הכלה שלך תמיד תחשוב שאת לא בסדר", קובלת עדנה, שבנה וכלתה הפכו להורים לפני כשנה. "לתת לה עצה? היא בחורה כל כך אסרטיבית, שגם אם עולה בדעתי להעיר או לתת עצה, לשוני נדבקת לחיכי. האמת היא שמהרגע הראשון היא ידעה מה לעשות עם הילד. אמנם יש דברים שהם לא לרוחי, אבל אני לא מדברת. אם אני כבר אומרת משהו, זה רק לבן שלי. אני מתקשרת אליו לנייד ואומרת מה שיש לי להגיד, או מוציאה את זה על בעלי המסכן. "לצערי, היום ניסיון זה לא כזה ביג דיל. אין אמא בעולם שלא תרצה לתת עצה קטנה, אבל אם את חכמה, תשתקי. מצד שני, כלה צריכה להבין שלמרות שהיא ילדה את הילד פיזית, גם למשפחה המורחבת יש חלק בו". לדברי גוטמן-אבנר, חלק מהמתחים הנוצרים בין ההורים לסבים נובעים מהתופעה של הישענות יתר עליהם מצד ההורים הצעירים, בגלל שעות עבודה תובעניות או מסיבות אחרות. "זה נותן לעתים תחושה שנטל הטיפול בילד מתחלק חצי חצי בין ההורים לסבים. נוצר מצב שהזוג הצעיר מרגיש מחויב להוריו בגלל הנטל, וכל העניין מאבד את המידה הנכונה. נכנסות תחושות של קנאה ואשמה, שהן מיותרות בתקופה שהיא ממילא מורכבת". לתוך התסבוכת נכנסת גם מערכת היחסים הקודמת בין האם הצעירה לבין אמה או חמותה. "לידת התינוק מכניסה מימד חדש ליחסים, לטובה או לרעה", אומרת גוטמן-אבנר. "לפעמים היא מעוררת שדים אפלים, במקרים אחרים זו הזדמנות לתיקון".


השתלטות סבתאית מתאפשרת לעתים כשהאם הצעירה מתקשה לתפקד. "אישה שנכנסת לדכדוך אחרי הלידה, שהייתה תלויה באמה בצורה מוגזמת גם קודם ועשתה מאז ומתמיד אידיאליזציה של האם, תרגיש שאמא שלה יכולה לטפל בתינוק טוב יותר ממנה. מצבים כאלה קורים בדרך כלל כשהיולדת צעירה וחסרת ביטחון, אבל דווקא אז חשוב לאפשר לה לקחת פיקוד ולטפל בתינוק בעצמה". אבל יש גם מקרים הפוכים. "לפעמים היולדת מאוד זקוקה לעזרת אמה, אבל לא מסוגלת לסמוך עליה ולהפקיד את התינוק בידיה. זה יכול להיגרם בין השאר מתחושה שהאמא לא הייתה אם מספיק טובה עבורה בילדותה. מצד שני, יש פה אפשרות לתיקון. אישה שאולי לא הייתה אם מספיק טובה לילדיה יכולה להתגלות כסבתא נהדרת". "הולדת תינוק, מביאה את האמא ואת הסבתא לקונפליקט פנימי", אומר חיים עמית, פסיכולוג חינוכי ומטפל משפחתי. "האמא זקוקה לעזרה פיזית ונפשית, אבל רגישה לעצמאות שלה ורוצה לבנות את זהותה כאם. הסבתא מזדהה עם הבת או הכלה ורוצה לעזור. היא מרגישה שהיא יכולה לתרום, ואם רק יקשיבו לה כל הבעיות ייפתרו, אבל חוששת שידחו את העזרה שלה. "היום יש להרבה סבתות אחרות קונפליקט הפוך. יש להן חיים משלהן, קריירה ותחביבים, הן רוצות להרגיש צעירות ולא תמיד מעוניינות או יכולות לעזור. הסבתות המועדות להתערבות יתר הן אלה שכל חייהן התמצו באמהות ושלא התפתחו לכיוונים אחרים, או כאלה שזקוקות לתחושת שליטה. "כדי להתמודד עם הסיטואציה המורכבת, האם הצעירה צריכה לדעת לבקש עזרה וגם לאפשר אותה, אבל מצד שני לשמור על עצמאות ועל נפרדות ולא לאפשר השתלטות. הסבתא צריכה להבין שההורה של הילד הוא המחנך ושצריך לשמור על האוטונומיה שלו. היא צריכה להציע עזרה, אבל לשמור גם על הנפרדות שלה. התערבות יתר של הסבתא עלולה לערער את הביטחון של האם ולפגוע בהתפתחות התפישה העצמית שלה כהורה". "ככל שמתבגרים", אומרת אידלמן, "הפחד מאיבוד המשמעות בעיני היקרים לנו הולך ומתעצם. אם בדיוק יצאת לפנסיה, את מרגישה לא נחוצה וגם הילדים משדרים לך שאת לא עכשווית ולא יודעת לגדל ילדים כפי שעושים את זה היום, זה מאיים על משהו מאוד עמוק. "ככל שתהיי יותר שלמה עם ההורות שנתת לילדייך, תסמכי עליהם יותר ותיהני להיכנס לתפקיד האוהב של הסבתא. לשחק עם הנכדים, לשיר שירים, לעשות בדיחות ופרצופים. הסבאות היא הזדמנות להתחבר מחדש לילד שבתוכך, לעשות דברים שאין הזדמנויות אחרות לעשות ולתרום המון לחיי הנכדים. "הפסיכולוג אריק אריקסון אמר שהשלב האחרון בחיים מוביל אדם לייאוש או ליושרה, ואת החלוקה הזאת רואים בין הסבתות. אם הן מגיעות לייאוש, כי במבט לאחור הן לא מרוצות ועדיין מחפשות משמעות לחייהן, הן יתערבו בחיי ילדיהן. אם הן מסתכלות אחורה בנחת ומרגישות שעשו טוב, הן יהיו פחות עסוקות בלהרשים ולהיות משמעותיות עבור מישהו אחר, כי הן משמעותיות בעיני עצמן. הן יהיו מסוגלות לשאול את הבת או את הכלה שלהן, 'מה יעזור לך', וגם להקשיב לתשובה".
עוד על יחסים ומשפחה:

להיות סבא וסבתא במשפחה חד-מינית

יחסי חמות-כלה: אפשר גם אחרת

כשהילדים עוברים טיפולי פוריות

ספר חדש: סבאות עכשיו

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום פסיכולוגיה ומשפחה