בין שתי סבתות: הצד שלו, הצד שלה

(צילום: Shutterstock)

לבנה הבכור של ד', נולדה לאחרונה בת ראשונה. ד' אינה יודעת את נפשה משמחה, אבל לשמחה מתלווה גם צל כבד. "מאז שהילדה נולדה, אני מרגישה שכלתי לא כל כך שמחה לראות אותי בסביבה. כשאני מגיעה אליהם הביתה יש באוויר סוג של מתח. אני מאוד נזהרת שלא להתערב ולא להעיק, אבל עדיין מרגישה איכשהו לא רצויה.

"ניסיתי לדבר על זה עם כלתי בצורה גלויה, והיא אמרה שהכול בראש שלי ושהיא מאוד שמחה לקבל ממני עזרה, אבל ברור לי שעם אמא שלה זה אחרת. יצא לי גם לראות איך היא מגיבה כשאמא שלה לוקחת את הילדה בידיים או נותנת לה עצות, וזה לא אותו הדבר. מאוד קשה לי עם זה. כל כך חיכיתי לנכדה הזאת, ועכשיו אני מרגישה שלא נותנים לי להיות קרובה אליה כמו שהייתי רוצה. כאמא לשני בנים אני מפחדת שלא אוכל להיות הסבתא המעורבת שחלמתי להיות". 

סימה רביד, בוגרת מדעי ההתנהגות עם התמחות בגיל המבוגר ומנחת פורום פסיכולוגיה ומשפחה במוטק'ה, אומרת שלא מעט סבתות מצד האבא מרגישות כמו ד'. "ברור שהיחסים בין החמות לכלתה שונים מאלה שיש לכלה עם אמה. בין הבת לאם יש באופן טבעי יחסים קרובים יותר, ואחרי שהבת יולדת הם גם מתהדקים במקרים רבים, וגם היחסים בין אמה של האם לנכדים יהיו קרובים יותר. יכולות להיות בעיות גם מול האמא, במקרים שהבת לא סומכת עליה או לא מקבלת את הדרך שלה, אבל זה קורה פחות. ברוב המקרים ליולדת קל יותר לשתף את אמה מאשר את חמותה, שמלכתחילה יש לה איתה אולי יחסים טעונים וסוג של תחרות על המעמד אצל הבן/בעל.

"החמות רוצה להיות מעורבת ולהיות בתמונה. אלה גם הנכדים שלה, והיא רוצה לטפח איתם מערכת יחסים כבר מגיל צעיר. אם היא חשה בריחוק מסוים ובהסתייגויות, זה מאוד קשה. מצד שני, צריך לזכור שהיום יש יותר תובנות ופתיחות וזה בא לביטוי ביחסים טובים יותר מבעבר בין החמות והכלה". 

ומה צריכה לעשות חמות שבכל זאת מרגישה שמרחיקים אותה מהנכד שנולד?

"היא חייבת להבין שעליה לזרום עם הרצונות של הכלה, בעיקר אחרי לידה. לא להיות ביקורתית, לא לכפות את עצמה ולא לערוך השוואות עם יולדות אחרות, הבנות שלה למשל. בפורום אני מקבלת הרבה מאוד פניות של סבתות מתוסכלות על הרקע הזה, ואני חוזרת ואומרת להן שהן אלה שצריכות להשקיע, לא הכלות. אני מקבלת על זה ריקושטים צוננים וכואבים. החמיות שואלות למה רק הן צריכות להתגמש ולוותר, ואני עונה שאם רוצים קשר, זה המחיר". 

לרביד עצמה יש בן ושתי בנות, ונכדים מכל ילדיה. "מערכת היחסים במקרה האישי שלי עם כלתי הייתה מאוד קרובה מההתחלה, מפני שאני מבינה שהיא גדלה בבית שלה ואני מקבלת את הדרך שלה. אני פועלת על פי התבניות שהיא מכתיבה, וכשאין בסיס למלחמה הכול הרבה יותר פתוח וקל. 

"הנכדים הראשונים שנולדו לי היו של הבן, ויש לי איתם יחסים נפלאים. הנכדה הבכורה כבר בת 17 וחצי ואני מודה לה כל הזמן שהפכה אותי לסבתא. אנחנו נפגשות אחת לשבוע, יוצאות לאירועים ביחד, מבלות בשיחות, והאימא שלה מאושרת מהקשר הזה. 


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


כיוון שיש לי ידע מקצועי, אני יודעת איך להתייחס לדברים. למדתי לקבל את השיגעונות של הכלה שלי ושל הבנות שלי, כמו שהן מקבלות את השיגעונות שלי. כשמקבלים ואפילו מתבדחים על זה, אפשר להתייחס לכול דבר ברוח טובה והחלק של העלבון נעלם".

מה קורה כשהחמות והכלה לא מגיעות לעמק השווה?

"זה עלול להגיע גם לנתק. יש מקרים של סחיטות רגשיות וכלכליות, שבהן אם ההורה לא נעתר לבקשות של הבן ואשתו נוצר ריחוק, עד מקרים של איסור על ההורים לראות את הנכדים. זה דבר איום ונורא, כי מי שנפגע הוא גם הנכד. מחקרים מראים שהתפתחות תקינה של ילדים מחייבת קשר עם הסבים. אני עצמי גדלתי ללא סבים וסבתות. במשך כל חיי חיפשתי דמות של סבתא וגם מצאתי אותה לשמחתי, וזו אחת הסיבות שלמדתי ברבות השנים את נושא הגיל המבוגר".

המצב הזה יוצר תחרות בין הסבתות משני הצדדים?

"בהחלט. זה עלול ליצור תחרות ועוינות, ושתי הסבתות מוצאות את עצמן נלחמות על האהבה של הנכדים. יש סבתות שכדי לרכוש את לב הנכד משתמשות בשוחד מכל הסוגים. מלהפוך לשפוטה של הנכדים ועד הצפה במתנות ובכסף. באחת הפעמים שבאתי לבקר את הנכדים שלי הם שאלו מה הבאת לנו, כי הסבא השני נהג להביא להם המון מתנות. אמרתי להם שהבאתי את עצמי ושנשחק כל היום ביחד. מאז השאלה הזאת לא חזרה. הם למדו שבעלי ואני נותנים את עצמנו, וזו המתנה. למתן מתנות חומריות אין גבול וזה לא מה שהילד באמת רוצה. הילד רוצה להרגיש שהסב, כמו ההורה, נמצא איתו ומקדיש לו תשומת לב".

אניטה אנקרי, מנחת קבוצות של הגיל השלישי במכון אדלר, טוענת שהעדפת הסבתא מצד האמא, היא מיתוס. "זה חלק מסטריאוטיפ ומדעה קדומה. כמנחת קבוצות של סבים וסבתות אני כמעט ולא נתקלת בזה. היום, בגלל כל השינויים החברתיים ותוחלת החיים הגבוהה, הסבים הם אנשים במלוא כושרם, אונם והבנתם. כולם כבר עברו חוויות אינספור, סדנאות, קורסים והרצאות ויש להם פתיחות והבנה של התנהלות המשפחה. נכון שהנושא עולה מדי פעם, אבל אצל כל אחד הפתרון כבר מופנם".

את טוענת שאין תחרות בין הסבתות?

"אין תחרות ויש הבנה שאנחנו לא בתחרות. יש הבנה שבאופן טבעי הבת תרגיש הרבה יותר נוח אצל אמא שלה, ואף אחד כבר לא נעלב מזה. לכולם ברור שמהות הסבתאות היא, כמו בהורות, להפוך את הרגעים ביחד לרגעי איכות. אם מפעילים קצת היגיון וניסיון חיים, הדבר יורד כלעומת שהוא צף. אתה מבין שאין כאן בעיה, שהכול בסדר.

"מה שכן עלול להיות בעייתי, זה כשצד אחד חזק כלכלית יותר מהשני. שם אני כן מזהה רגישות, כי ההוא קונה אופניים ואני יכול לקנות רק במבה. 

"השאלה היא האם אהבה נמדדת בדברים חומריים, ואני אומרת שצריך לפנות לכיוונים אחרים. שעה של עבודה משותפת בחומר, עשיית סופגניות ביחד או הקראת סיפור שווים בעיני יותר ממתנה או מכסף. מה שצריך לבדוק באמת הוא איך ארגיש טוב עם עצמי כסבתא או כסבא. אם אצליח למצות את החוויה בצורה טובה, זה ישפיע על איכות החיים שלי". 




לקהילות פסיכולוגיה ומשפחה: לחצו

לפורום הורות וסבתאות: לחצו