ביקורת טלוויזיה: כסף, דארלינג

העונה השנייה של אופרת הסבון המשודרגת "כסף, דארלינג", עלתה ביום שני (16 בפברואר) ביס סטרס דרמה. נוכח שלל התככים והנוצצים המוטחים בצופה מהרגע הראשון, חשתי משבי הבל עזים מגיעים מאזורי הדמדומים של "דאלאס" ו"שושלת" עליהן השלום. זה אותו הדבר, רק הרבה שנים אחרי, ולכן חסר את חן הראשוניות של הזבלונים ההם וסובל ממטען עודף של רצינות עצמית. ב"דאלאס" ו"שושלת" אף אחד לא התייחס בכובד ראש לעלילות, נדמה שאפילו לא יוצריהן. כאן יש אמנם הבלחות של פרודיה ואירוניה עצמית - כמו אצל לוסי ליו, שדומה כי היא בהחלט מודעת לקריקטורה שהיא משרטטת על דמותה, אבל בסך הכול נדמה שאפילו דונלד סת'רלנד סבור בטעות שמדובר בתפקיד ממשי בתוך עלילה משכנעת. אז זהו, שלא. למי שאינו יודע במי ובמה מדובר: מדובר בקורותיהן המצטלבות של שתי משפחות, ושמא משפחה אחת מורחבת ומסובכת: משפחת דארלינג המלאה בכסף, כוח, עסקים ותככים, ומולה, וחלק גדול מהזמן גם איתה, בני הזוג ג'ורג' הצדקנים ושוחרי הטוב. ניק ג'ורג', פרקליט בן פרקליט (מנוח), נקרא שוב ושוב לחלץ את בני משפחת דארלינג לדורותיהם מתסבוכות שונות ומשתנות. קשה לניק המסכן - שאותו מגלם פיטר קראוזה הזכור מ"עמוק באדמה", שאכן נראה רוב הזמן סובל - כי הוא גם חצי אח (אשר נודה בצעירותו, כמובן) במשפחה הזו: אם המשפחה היא אמו, ואם לא די בכך, אביו המנוח היה פרקליט המשפחה הנכלולית.


העונה השנייה נפתחת בבום גדול שכולל את מותה של אשתו האלכוהוליסטית של הבן הדארלינג הבכור, שמחליקה בחדר האמבטיה ודופקת את הראש (מילולית ולנצח) באמצע תקיפת בעלה המתקלח (הייתכן כי זה הומאז' ל"פסיכו" בהיפוך תפקידים?), וכן את מעצרה של אם המשפחה באשמת רצח הפרקליט המנוח - להזכירכם, אביו של הפרקליט הנוכחי, שמגויס מיד, בדרכי עורמה משפחתיות, להגן על האם מאשמת רצח האב. זהירות, ספוילר: חיבוטי הנפש המוסרניים שלו מתמסמסים נוכח ההכרה שהאישה אכן חפה מפשע, שהרי הוא יודע מי רצח את אביו. רמז: גם לו קוראים דארלינג. הרבה שחקנים מוכרים ובעלי רקורד לוהקו לסדרה, ובפתח העונה השנייה רובם מעוררים סוג של רחמנות מהולה באי נוחות אצל צופה המתיישב מולם עם אהדה מוקדמת בלב. פיטר קראוזה האומלל, דונלד סאת'רלנד שנראה כמי שהגיע לכאן בטעות; בילי בולדווין שאמנם טרם הרשים כשחקן דגול אבל מצד שני, סצנת הגבר-מוכה-במקלחת שלו היא מעבר למגוחכת; ג'יל קלייברג, שמידרדרת עוד שלב במורד סרט נע של תפקידי אמהות הזויות (איפה האישה המרשימה מהסרט "עכשיו תורי"?). אפילו בלייר אנדרווד, הזכור מ"פרקליטי ל.א." ובאחרונה מ"בטיפול" האמריקנית, נראה כאן אבוד בין גורמטים וטקסטים מדיקט, בתפקיד הטייקון המתחרה בדארלינג האב (ומכניס למיטה את דארלינג הבת). ועל זה כבר נאמר, גם זבל-הבל צריך לדעת לעשות טוב. לא פלא שהסדרה ירדה בתום שתי עונות.
שורה תחתונה
: הסבון בכה מאוד.
"כסף, דארלינג", עונה 2, יס סטרס דרמה, ימי שני, 22:00

עוד על תרבות:

ביקורת טלוויזיה: ג'יימי אוליבר טוויסט

ביקורת קולנוע: נער קריאה

אירועי תרבות מומלצים

ביקורת תיאטרון. אוגוסט: מחוז אוסייג'

סרט חדש: פרוסט/ניקסון