ביקורת ספר: איש מבוקש מאוד

החודש ציין העולם 20 שנה לנפילתה של חומת ברלין, סמלה המובהק ביותר אולי של המלחמה הקרה. מאז התמוססו הגושים, ברית המועצות התפוררה לרסיסים והמלחמה הקרה הפשירה וזלגה בעיקר אל ספרי ההיסטוריה ומדע המדינה. אבל המלחמות לא תמו. הן השתנו. שחור ולבן היטשטשו לגוונים עכורים של אפור. אויבים השתנו, ואיתם ההגדרה של טובים ורעים. וגם המרגלים. ועם כל אלה - גם ספרות הריגול. הסופר הבריטי ג'ון לה-קארה, אמן מותחני הריגול שקנה את תהילתו בעידן המלחמה הקרה עם "המרגל שחזר מן הכפור" ובהמשך עם גיבורו ג'ורג' סמיילי, הוכיח בעשורים שחלפו מאז שאינו איש העבר. הוא ממשיך להיות עם היד על הדופק, גם כשצריך לחפש את נקודת הדופק במקום אחר. גיבוריו לא היו בעבר, ואינם היום, גיבורים במובן הכול-יכול של המונח. גם כשהם לוחמים למען מטרות נכונות, ראויות ונשגבות, מסתכנים ועושים מעשים הרואיים, הם נותרים דמויות מורכבות ואנושיות, גיבורים רחוקים בעליל משלמות. בחולשותיהם טמון כוחם כגיבורים ספרותיים. ספריו מעידים גם שהוא ממשיך להיות מעודכן, לדעת מי נגד מי, איך עובד מה ואיפה. כל הידע הזה אינו מנופנף בפני הקורא בהתרברבות שבה לוקים לא מעט כותבי מותחנים ש"מסבירים" לקורא ההדיוט איך הדברים עובדים, אלא מושחל אל בין השורות והאירועים, נטען ביסודם באגביות טבעית. אנדרסטייטמנט בריטי מהוקצע, כיאה למי שגיבוריו וסגנונו שואבים מהצמצום ומהאיפוק ולא מתפוצצים בזיקוקים, רוח וצלצולים. גם ספרו החדש בעברית של לה-קארה, "איש מבוקש מאוד", ניחן בכל אלה. זהו עוד מפגן יכולות של היוצר, שמצליח גם הפעם להעמיד גלריה של גיבורים שכולם אנטי-גיבורים, לחשוף את מגבלותיו ואת ערוותו של עולם חופשי בהגדרתו אך לכוד בתבניות ופרנואידי בהתנהלותו, ולטוות עלילה קצבית, מותחת, מתוחכמת, רווית אירוניה ומצמררת בריאליזם שלה.


הסיפור הפעם מתרחש בהמבורג שבגרמניה. צירי העלילה המצטלבים הם המלחמה הבינלאומית בטרור ומוגבלותן של מדינות במלחמה הזו, וכפועל יוצא מכך שיטות החקירה של חשודים ומעצרם, שמידת חוקיותם מפוקפקת לעתים, בלשון המעטה. לצד אלה ישנו גם נושא ההגירה הבלתי חוקית, היחס לזרים, זכויות אדם והקונפליקט בין תפיסת עולם דתית-מוסלמית לבין תפיסת עולם חילונית-מודרנית. משפחת מהגרים טורקית הממתינה להסדרת מעמדה החוקי אוספת לביתה מוסלמי צעיר אדוק ומזה רעב, המתגלה כרוסי שהוברח להמבורג. יש לו המון להט, זעם וכסף בכיס, אין לו הסברים משכנעים או הגיוניים לגבי מצבו, מעשיו ומטרותיו. המשפחה מגייסת לעזרתו עורכת דין גרמנייה צעירה ואידיאליסטית, פעילת זכויות אזרח בגוף המסייע למהגרים. היא מצדה מגייסת את עזרתו של בנקאי בריטי בן 60, מנהל ובעלים של בנק פרטי עם עבר עסקי מוכתם. עורכת הדין מתאהבת בלקוח ובאידיאל. הבנקאי מתאהב בה. הצעיר הרוסי מאוהב ברעיון בלתי אפשרי. ומול הברית המשולשת המוזרה שמתהווה ביניהם מתחילים לפעול שירותי ביון שחשדם מתעורר, ובראשם מחלקה של שירות הביון הגרמני שאותה מוביל סוכן אחד, מנוסה ומפוכח. הוא לא לבד. יש לו מתחרים מבית - מחלקות אחרות - ומחוץ: שירותי הביון הבריטיים והאמריקניים. כולם לכאורה משתפים פעולה, לכאורה מבקשים לעשות את הדבר הנכון. כולם למעשה נאבקים ומתחרים זה בזה מי יהיה הראשון לשים את ידיו על החשוד המרכזי. לה-קארה בונה את העלילה ואת המתח בהדרגה, מלפף עוד ועוד חוטים של חוסר ודאות, חשד ואבסורד, לוכד בתסבוכת הגוברת את גיבוריו המונעים מסיבות שונות ומשונות (שלרובן, כמובן, אין שום קשר לשלום העולם). סחרור של אירועים, הטעיות וטעויות מוביל אל סוף שחושף את חולשותיהם של הגיבורים, ולא פחות - את חולשתן של המערכות הממוסדות בעולם החופשי והנאור. חומר למחשבה.
שורה תחתונה:
מותחן חריף ואנושי, המזכיר שוב עד כמה לפעמים הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.
"איש מבוקש מאוד" מאת ג'ון לה-קארה. מאנגלית: יוסי מילוא. הוצאת כנרת. 347 עמודים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: הדוד וניה

ביקורת ספר: הדבר היה ככה

ביקורת תיאטרון: ינטל

ביקורת קולנוע: חמש שעות מפריז

ביקורת ספר: ילדי המלך

ביקורת ספר: ילד 44