חזרה להחיים הטובים

ביקורת ספר: הבת האפלה

בספר "הבת האפלה" מונחים שוב יחסי אמהות ובנות על שולחן הניתוחים הספרותי של אלנה פרנטה, שאינה נרתעת מלגעת בקרביה המודחקים והמושתקים של האמהות
מאת אורית הראל 13/07/11
ביקורת ספר: הבת האפלה
אלנה פרנטה האיטלקייה (שלא באמת קוראים לה כך. היוצרת המוכשרת הזו נחבאת מאחורי פסבדונים) הפליאה כבר בספריה הקודמים, "ימי הנטישה" ו"אהבה מטרידה", לעסוק ביחסים שבתוך המשפחה, ובעיקר בסוגיות של התפתחות וזהות אישה במשפחה - כאם, כבת, כאחות, כבת זוג. גם ב"הבת האפלה" היא עוסקת באישה ובמשפחה, כשהפעם במרכז הסיפור אישה גרושה, אם לשתי בנות בוגרות, בעלת קריירה משלה, שמתמודדת מחדש עם האמהות שלה, עם בחירות עברה ועם עצמה. גם הפעם עושה זאת פרנטה בריכוז מזוקק (164 עמודים בלבד), בכתיבה מאופקת ורבת עוצמה, קריאה וקצבית, באומץ נדיר ובדייקנות רגשית כובשת. לדה, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטת פירנצה, גרושה ואם לשתי בנות בוגרות שנסעו לגור עם אביהן בקנדה, יוצאת לחופשת קיץ בעיירת חוף. שם, על שפת הים, היא נתקלת במשפחה נפוליטנית קולנית וגסת רוח המושכת את תשומת לבה ועניינה מרחוק, משפחה שהדינמיקה שלה מושכת ודוחה אותה חליפות. המשפחה מזכירה לה את שורשיה שלה, הנפוליטניים, את ילדותה בצל אמה, אישה שנכנעה לתכתיבים ולמוסכמות חברתיות וכלאה בתוך האמהות שלל תסכולים אישיים וזעם. המשפחה הזו מזכירה לה את המקום שממנו באה ושממנו ברחה ברגע שבגרה, ואשר כל חייה ניסתה להתרחק ממנו, להיות שונה ממנו. במיוחד צדות את עינה אם צעירה ובתה בת הארבע, שצמודה לבובה כעורה ומרוטה. השתיים כרוכות זו בזו, כשסביבן ואיתן מתעסקים יתר בני המשפחה הקולנית, במין מחול אנושי שלדה מזהה בו זרמים רוחשים נסתרים, מין בבואה חבויה של עצמה ושל עברה המודחק היטב. ההתבוננות מרחוק נהפכת לדיאלוג ישיר כשבאחד הימים הילדה נעלמת על החוף והכול יוצאים למסע חיפושים אחריה. לדה מוצאת את הפעוטה הבוכייה, ולרגע היא המושיעה הגדולה. אלא שבהמשך היא עושה מעשה חסר פשר והיגיון, שגורר שרשרת של התרחשויות שמעוררות מרבצן את כל שדי עברה, מאלצות אותה לשוב ולהתמודד עם החלטות ובחירות ותחושות שחשבה כי סגרה היטב מאחוריה וכי היא שולטת בהן. בתפנית חדה מוסטת החופשה ממסלולה, העלילה מסתחררת למקומות בלתי צפויים והגיבורה מתגלה כאישה שונה לגמרי מתדמיתה הראשונית הגלויה. "הכול נבע ממעשה חסר היגיון שלי אשר, בדיוק משום שלא היה בו היגיון, החלטתי מיד שלא אדבר עליו עם איש. הדברים שהכי קשה לספר עליהם הם אלה שאנו עצמנו לא מצליחים להבין", אומרת-כותבת לדה בראשית הסיפור, שאותו היא מספרת בגוף ראשון. הרבה משפטי מפתח יש בספר, משפטים מעוררי אמפתיה, הזדהות, מחשבות ותהיות, וגם רצון עז לשמר ולצטט. פרנטה נותנת ביטוי להרהורים, למחשבות ולרגשות שבדך כלל נותרים מחוץ לטווח הבטוח, לקונסנזוס, כשמדובר באמהות וביחסי אמהות ובנות. היא עושה זאת בטבעיות נטולת שיפוטיות, בכנות משכנעת, ביושר, באומץ. לא בהתרסה, לא כסיסמה, אלא בתובנות ובמחשבות שמעסיקות ומטרידות את הגיבורה, ובעצם, גם אם במעמקי שתיקות פרטיות לחלוטין, כל אישה שהיא אם לילדים בוגרים.
"כמה טיפשי לחשוב שאת יכולה לספר לילדים שלך לפני שהם לפחות בני חמישים. לשאוף שיסתכלו עליך כעל בן אדם ולא כעל פונקציה", מהרהרת לדה שנזכרת איך כתבה לבנותיה מכתבים זהים בניסיון להסביר להן פרק מסוים בחייה-חייהן, החלטה חריגה שקיבלה והשפיעה מאוד על חייה-חייהן, ואיך השתיים פחות או יותר התעלמו מהמכתב ומתוכנו. לדה עושה בעצם סוג של חשבון נפש מכורח הנסיבות והאירועים. ובחשבון הזה היא אינה עושה הנחות לאיש - לא לבן זוגה לשעבר, לא לסביבה ולחברה שבה היא חיה, לא לבנותיה וממש לא לעצמה. לדה היא אמא לא שגרתית ביותר ממובן אחד, למרות שעל פני השטח היא נראית כאחת האמהות: היא אם דואגת שמדברת בקביעות עם בנותיה גם ממרחקים, שבמשך כמעט 25 שנים טיפלה בהן בכל דבר ועניין, מכביסה וקניות ועד טיפוח חבריהן. רק מול האם הצעירה המתלפפת בבתה הקטנה נפרמת שליטתה בחבילת חייה המאורגנת, והזיכרונות חוזרים ומתקיפים אותה, מאלצים אותה לנהל את הדיאלוג הפנימי שהיא משתיקה זמן רב. בהדרגה צפים ועולים תסכולים ישנים, תחושות קשות, מחשבות על בנותיה, על עצמה, על בחירותיה. כמו ספרה הקודם של פרנטה שיצא בעברית, "אהבה מטרידה", גם הספר הזה נקרא בנשימה עצורה, למרות שממש לא מדובר במותחן במובן המקובל של ההגדרה, ולא מפסיק להפתיע. זהו ספר מהפנט, מאיר ומעורר מחשבה, ספר רגיש ומרגש, שהוא ספר חובה לכל אדם - אישה או גבר - המבקש להבין משהו עמוק יותר על מהות האמהות, משהו מהדברים שבדרך כלל איש אינו מעז לבטא במילים. שורה תחתונה: ספר מהפנט על פניה המושתקים של האמהות. "הבת האפלה", מאת אלנה פרנטה. תרגום מאיטלקית: מירון רפופורט. 164 עמודים. הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ ספרי סימן קריאה/ כנרת, זמורה-ביתן מוציאים לאור אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה: קריאה, ספרים מומלצים עוד על תרבות ובידור: ביקורת תיאטרון: שיץ ביקורת ספר: שחור וכחול סרט תעודה: פלטשקעס ביקורת תיאטרון: אוכלים ביקורת ספר: מקומות אפלים
0  תגובות 0 אהבו


קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עוד בהחיים הטובים

ריצ'ארד קליידרמן בדרך לארץ: 6 עובדות מפתיעות
השם ריצ'ארד קליידרמן היה שגור בכל בית ישראלי חובב מוזיקה בשנות ה-70 וה-80. הפסנתרן והמלחין הצרפתי המחונן עם...
לקריאת הכתבה
מי נהנה מהשנה שהייתה ומי ירצה לשכוח אותה?
שנת ההצלחה שלי אודטה אודטה, צילום: טל גבעוני מה עשה לה את השנה: אחרי שנים אחדות של היעדרות...
לקריאת הכתבה
תערוכת צילום חדשה עושה כבוד לספורט הישראלי
מיקי ברקוביץ' קופץ על הסל וקורע את החוט האחרון שלו, מראדונה כמעט עף באוויר עם הכדורגל, אייל ברקוביץ' ויוסי...
לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה