ביקורת ספר: הכלבים בריגה

"הכלבים בריגה", המותחן פרי עטו של הסופר השוודי הנינג מנקל, הוא השלישי היוצא בעברית ומפגיש את הקורא הישראלי עם הגיבור הסדרתי פותר התעלומות, בלש המשטרה המפקח קורט ואלנדר. בדומה לסדרות ספרים אחרות של בלשים סדרתיים טובים, גם במקרה של המפקח ואלנדר לא נחוצה היכרות קודמת כדי לפתח בקלות אהדה לדמותו ולעקוב בעניין אחרי מהלכיו. ואלנדר של מנקל, אשר כיכב כבר במותחנים קודמים שראו אור בעברית "רוצחים ללא פנים" ו"הסחת דעת" (שניהם מומלצים), הוא גבר בשנות ה-40 לחייו, מפקח בתחנת משטרה בעיר קטנה. בלש מקצוען, יסודי, בעל יושרה, מסור לעבודתו ושוודי בכל הוויית חייו - עניין שמתברר ומתבהר בכל אחד מהספרים בכיכובו ומעניק להם את ייחודם בנוף המותחנים המבוססים על גיבורים חוזרים. בניגוד למעמדו ולמוניטין המקצועיים שלו, בחייו הפרטיים ואלנדר הוא כישלון: יחסיו עם אביו הקשיש טעונים, עכורים ורופפים, הוא גרוש מאשתו שעזבה אותו, וגם יחסיו עם בתו הבוגרת, הלומדת באוניברסיטה בסטוקהולם, רחוקים, קרים ומתוחים. ואלנדר הוא סוג של בלש אפל בגרסה שוודית מודרנית: גבר באמצע החיים, בודד, מדוכדך מחייו האישיים ומהחיים בכלל, תקוע בשגרה מקצועית, תקוע באופן כללי. בקיצור, סוג של גבר הולך לאיבוד, מהסוג הסימפתי מאוד, שהרי ברור לכול כי הוא אדם שאכפת לו, איש ישר ואמין, איש טוב אשר בשל צירוף נסיבות שכזה השתבשו חייו והותירו אותו במין ואקום ריק. עלילת "הכלבים בריגה" מתרחשת בשנת 1991, מיקום שחשוב לדייק בו ולזכור כדי להבין את הרקע לדברים. בדיוק בשלב שבו ואלנדר שוקל ברצינות (יחסית לעצמו) את הרעיון לעזוב את המשטרה ולצאת לעבוד בשוק האבטחה הפרטי, נסחפת לחוף הסמוך סירת הצלה ובה שתי גופות גברים שעונו, לבושות בחליפות יקרות. צוות בראשות ואלנדר פותח בחקירה, שעקבותיה מוליכים למדינות הבלטיות, לגוש הסובייטי לשעבר, שבדיוק אז התפורר והתגבש מחדש במשטריו השונים ובמערכות הכלכלה החדשות שלו. לתחנת המשטרה בשוודיה מגיע עמית ממשטרת ריגה שבלטביה, רב סרן ליאפה, על מנת לסייע בחקירה שקורבנותיה, כך נראה, לטבים. ליאפה הנ"ל שונה מאוד מוואלנדר, התקשורת ביניהם מתנהלת באנגלית שכבדה בפי שניהם, אך בתוך ימים ספורים נוצרות בין השניים קרבה ומערכת של כבוד ואמון הדדי. סוג של ידידות רגעית שנבנית על שורשים מקצועיים. החקירה מועברת למשטרת ריגה, וליאפה עוזב את שוודיה עם התיק.


אלא שמיד עם שובו לריגה הוא נרצח, וממשטרת ריגה מבקשים את סיועו של ואלנדר בחקירת הרצח. ואלנדר יוצא לריגה ומוצא את עצמו לא רק במדינה זרה, אלא בעולם שונה לגמרי משלו. זה לא רק השפה, הנופים, המנהגים, המשטר ונהלי עבודת המשטרה, זהו עולם חברתי ופוליטי שונה לחלוטין, עולם רווי צללים ואופל, חשדנות ועוינות וקודים שוואלנדר אינו בקי בהם או מכיר אותם ואינו מסוגל לפענח. בתוך כל הזרות הזו מבין ואלנדר מהר מאוד כי רב הסמוי על הגלוי. הוא נחשף לראשונה בחייו לאנשים שהחופש איננו מושג מובנה בסיסי בחייהם, נחשף לשלטון הפחד בכל תחומי החיים, לדלות, לעיוות מושגים, לאנשים שנלחמים על זכויות שהוא, כשוודי, כלל אינו מקדיש להן מחשבה, הן כה ברורות וטבעיות לו. הוא נחשף גם למשמעות של מאבקים, לטעם החיים של הנאבקים על רעיונות ועל מושגי יסוד בחיים, לאידיאליזם מהסוג שכבר מזמן אינו חלק מרקמת היסוד היומיומית בשוודיה המקובעת והשבעה. ואלנדר משתדל לסייע בחקירה, אבל מרגיש בעיקר ככלי משחק בידי יותר ויותר גורמים, כשמרכזי בהם הוא אלמנתו של ליאפה, שהוא נשבה בקסמיה. כשחקירת הרצח של ליאפה מסתיימת רשמית הוא עוזב את ריגה, אבל ברור לו שהפרשה לא תמה ולא נשלמה. בעל כורחו, כמעט נגד רצונו וודאי שבניגוד לכל מחשבה הגיונית הטבועה בו ובניגוד לאופיו, הוא נסחף למערבולת האפלה של פענוח התעלומה במקום שבו כללי המשחק שונים וזרים לו לחלוטין ומאיימים איום ממשי על חייו. מנקל מצליח לבנות מותחן יעיל שנשזר היטב במארג עלילה רחב יותר, המאפשר הצצה לבדלנות השוודית המערבית הייחודית מול הסערות הפוליטיות, החברתיות, התרבותיות והכלכליות של המדינות השכנות לה. במרחק נגיעה זה מזה מתקיימים שני עולמות שונים בעליל זה מזה, וההנגדה על רקע המרדף הבלשי נצבעת בצבעים עזים, כהים, מסקרנים ומרתקים. מנקל מוכיח גם הפעם כי הוא יודע לעצב גיבור מעורר סימפתיה ואמפתיה, לרקוח עלילת מתח קולחת ומעניינת ולשתול אותה על רקע תמונה רחבה יותר, מעניינת לא פחות ומעשירה.
שורה תחתונה:
מותחן מהנה שבמרכזו בלש מדוכדך אך סימפתי, המציץ לעולם קרוב-רחוק, מאיים-מפתה.
"הכלבים בריגה", מאת הנינג מנקל. תרגום משוודית: רות שפירא; כנרת הוצאה לאור. 303 עמודים
אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים
עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: מסיבת יום הולדת

השולחן: עבודת כיתה

ביקורת ספר: וודקה ולחם

ביקורת ספר: לנצח את מלאך המוות

ביקורת תיאטרון: נפגעי חרדה

ביקורת ספר: סוף שבוע אחד