ביקורת ספר: חבלים וצלבים

ג'ון ריבוס הוא בלש משטרה מהסוג האפל, מין גרסה מודרנית וסקוטית של פיליפ מארלו. ריבוס חי בגפו, גרוש ואב אכול רגשות אשמה לבת על סף גיל ההתבגרות שהוא בקושי בקשר איתה, רדוף רוחות רפאים מילדות עגומה ואוחז בתיבת פנדורה המאיימת להתפרק ולחשוף שורה של סודות אפלים ומעיקים מעברו הצבאי ביחידה סודית ומיוחדת. הוא שותה יותר מדי, מתעמת יותר מדי, מתקשה לתפקד במסגרת ולפי הספר, אבל הוא מבריק וחכם וישר, הוא מאמין באלוהים, מושך נשים, בלגניסט חסר תקנה שתמיד איכשהו מצליח להיראות טוב, חולה שליטה על סף התפרקות תמידית, אחד שסוחב איתו תמיד איזשהו צער קיומי ובכל זאת יש בו המון קסם. בקיצור, גיבור בלשים קלאסי. ג'ון ריבוס הוא גיבור הספר "חבלים וצלבים" שרואה עכשיו אור בעברית, ובעצם גיבור של סדרת מותחנים שלמה הנושאת את שמו. הוצאת רימונים, שמציגה אותו עכשיו לקורא הישראלי - גם אם באיחור ניכר - שמה פה יד על תרנגולת זהב פוטנציאלית: סדרת הבלש ג'ון ריבוס ש"חבלים וצלבים" הוא הספר הראשון בה שיצא לאור במולדתו ב-1987, כיכבה לאורך 20 שנות קיומה-קיומו ברשימות רבי המכר של הממלכה הבריטית, זיכתה את יוצרה בשלל פרסים ספרותיים בז'אנר המותחנים והבלשים; עשרה מספריה עובדו לטלוויזיה הבריטית, הספרים תורגמו כבר ל-30 שפות והספר הראשון, זה שעכשיו לפנינו, זכה אפילו לצאת במהדורה מיוחדת לאספנים בכריכה קשה במלאת 20 שנה לצאתו לראשונה. תעשו את החשבון לבד. אם רימונים יצליחו להפוך את סדרת הבלשים של איאן רנקין ללהיט מקומי כמו שעשתה הוצאת ידיעות ספרים עם בלשיו של הרלן קובן או שלמרות הצלחה ארוכת שנים ורחבת ממדים בחו"ל הוא ישקע כאן באלמוניות אגף המותחנים המתורגמים (כפי שקרה בעבר במקומותינו לקיי סקרפטה של פטרישיה קורנוול או לבלש ספנסר של רוברט ב. פרקר) - נצטרך להמתין ולראות. דבר אחד ברור: שום דבר כאן לא ממש ברור.


לגיבורו של רנקין יש, כאמור, כל התכונות הנחוצות כדי להתחבב על חובבי ז'אנר המותחנים/ בלשים/ ספרי פשע וכל המאפיינים הנדרשים כדי לחיות חיי מדף וסדרה ארוכים (כפי שאכן היה בחו"ל). אבל כל זה, כפי שמוכיחה ההיסטוריה המו"לית המקומית, לא בהכרח מספיק כדי להיחרת בתודעת הקורא הישראלי ולקנות בה אחיזה. מה קורה לג'ון ריבוס דנן ב"חבלים וצלבים"? ובכן, כמעט הכול. וזה מעניין ומעט יוצא דופן בספר שהוא בעצם נקודת זינוק לסדרה. אם בפותחי סדרות אחרים המחבר עושה לקוראים היכרות עם הגיבור שיחזור ומשרטט קווי מתאר לכיוונים ולהתפתחויות אפשריים לגביו, הרי שכאן המחבר לוקח את הגיבור עד הקצה כמעט בכל דבר, אישי ומקצועי, ובסופו של סיפור לא נותר אלא לשאול, לאן הוא עוד יכול ללכת מכאן הלאה? התשובה, כנראה, טמונה בהמשך הסדרה. כך או כך, ריבוס הנ"ל, שחי ועובד באדינבורו, נקרא להסתפח למצוד משטרתי רחב אחרי חוטף ילדות, שבהמשך מתברר כי הוא גם רוצח אותן. ריבוס, שמנסה לשקם את יחסיו הרופפים עם בתו בת ה-11 ולפתח יחסים עם בלשית שממלאת את תפקיד הדוברת, לא אוהב את מרבית עמיתיו לצוות החקירה ובעיקר לא את הממונה עליה, שבהמשך מתברר לריבוס כי בנו (!), משורר עולה, יוצא עם גרושתו, שאיתה עוד יש לו קצוות נפשיים לא סגורים. וישנם גם המכתבים האנונימיים והסתומים שהוא מקבל, שאינם מתקשרים לכלום, וצללי העבר שפולשים שוב ושוב לשגרת יומו בדיוק ברגע הלא נכון. למשל כשהוא מוצא עצמו במיטה עם אישה זרה ומתעלף שניות אחרי שהוא קולט שניסה לחנוק אותה. המצוד, כמובן, מסתבך והולך ומקבל גוונים מאוד אישיים. הדרך לפתרון התעלומה עוברת גם בפתרון סוגיות לא פתורות מעברו. סגירת מעגל אחד מחייבת קודם סגירת מעגלים אחרים, ויותר אני לא מגלה. זהו מותחן נוסחה יעיל, קריא ומהיר, ספר טיסה - או חופשה או סתם בריחה קטנה בסלון או רגע לפני השינה - קלאסי, עם גיבור סימפתי ואמפאתי, גברי-אך-רגיש, חד מחשבה ומיוסר במידה. אשמח להיפגש איתו שוב בעברית.
שורה תחתונה:
קצת באיחור ובכל זאת - וולקאם למדף העברית, ג'ון ריבוס.
"חבלים וצלבים", מאת איאן רנקין. מאנגלית: ירון פריד. רימונים הוצאה לאור, 241 עמודים עוד על תרבות ובידור:

ביקורת קולנוע: תלוי באוויר

ביקורת ספר: מה שאבד

ביקורת תיאטרון: השחף

יוסי גרבר: העיקר להמשיך לעשות

ביקורת קולנוע: אינוויקטוס