ביקורת ספר: חדר

בדף העיתונות שצורף ל"חדר", ספרה של אמה דונהיו (בריטית-קנדית), נאמר כי הוא נכתב בהשראת מקרה יוזף פריצל, האוסטרי שכלא את בתו אליזבט ואת ילדיהם במשך שנים במרתף, ובהשראת מקרים דומים לו. אסוציאציית המפלצתיות האנושית הזו אכן חולפת בראש ברגע שמהות העלילה מתבהרת לקורא (עמודים בודדים), אבל בנבדל מהאירועים האמיתיים ואופי סיקורם, שהתמקד בעיקר במפלצת ובמעשיה, הספר הזה לוקח את הקורא למקומות אחרים, מרתקים ומעוררי מחשבה. הגורם המרכזי לכך הוא המספר - ג'ק, ילד בן חמש שחדר הוא כל עולמו. שם נולד, בו הוא גדל עם אמא, שרק אותה הוא באמת מכיר ואוהב. הוא ילד חכם, סקרן, מצחיק ושמח בחלקו. הוא עסוק כל היום - במשחקים עם אמא, במטלות קטנות, בקריאה בספריו המרופטים המעטים ובצפייה בטלוויזיה בעולמות אחרים. ג'ק משוכנע שהיקום נחלק לעולם שבחדר, לחלל החיצון הנשקף מבעד לחלון האטום שבתקרת חדר ולעולמות שהוא צופה בהם בטלוויזיה. ישנו גם ניק הזקן, אותה ישות מאיימת שאמא מקפידה להסתיר אותו מפניה (לכן ג'ק ישן בארון) כשהוא מגיע בלילות (ביפ-ביפ עושים מקשי הקוד כשהוא נכנס), "להחריק את המיטה" עם אמא, אבל ג'ק אף פעם לא דיבר איתו או שיחק איתו. דרך עיניו של ילד בן חמש שחי בבועה, הכול נראה אחרת. מבחינתו, חדר הוא עולם ומלואו, המקום הכי מגונן ובטוח בעולם. מבחינת אמו, זהו כלא בלתי נסבל, שבו היא שבויה זה שבע שנים, קורבן של חטיפה (בגיל 19, בדרך לשיעור בקולג'), התעללות ומעשי אונס מתמשכים. מבחינתו, אין מקום אחר; מבחינתה - היא חייבת להימלט מהמקום. וכך מתכננת אמא תוכנית ומשתפת בה את ג'ק, תוכנית הימלטות מתוך החדר אל מה שבעיניו הוא החלל החיצון. אלא שהחלל החיצון מציב אתגרים וקשיים, פחדים ואימה מסוג אחר. לג'ק - שכל זה חדש לגמרי בשבילו למרות כל מה שראה בטלוויזיה (הוא משוכנע שכל מה שנראה בטלוויזיה איננו אמיתי) וגם לאמא, שנחטפה מכאן אבל חזרה למציאות שונה לגמרי.


דונהיו השכילה לעמת את שני העולמות זה מול זה, להוביל את הסיפור ממסלול המכשולים של האימה המציאותית שבחדר למבוך המתעתע של מציאות מאיימת בעולם שמחוץ לו. המתח לא מתפוגג ברגע שג'ק ואמא נחלצים מתוך החדר, הוא רק משתנה. ואת כל המסלול הזה חווה הקורא דרך עיניו של ג'ק, שבעיניו חדר הוא המקום הנורמלי והעולם שבחוץ הוא באמת סוג של חלל חיצון - לא מוכר, זר, מאיים, דל חמצן ומפחיד. ג'ק הוא ילד-מספר כובש. הראייה המשונה-מעוותת שלו היא סוג של הסתכלות אחרת על מציאות תרבותית, חברתית, פסיכולוגית שהורגלנו בה בעולם המערבי המודרני. היא עשירה בהארות ובתובנות שמאירות את המוכר לנו באור שונה ואחר. כמאמר אותה סיסמת פרסומת מבריקה, שוני - זה כל ההבדל. ועיניו של ג'ק שרואות את השוני, מראות לקורא את ההבדלים. דונהיו מצליחה לדייק ביצירת שפתו, עולמו החווייתי וזווית ראייתו של ילד קטן וחכם. הסיפור, כפי שהוא מספר אותו, מצליח להעביר את כל האימה והזוועה ממעשי מבוגרים בתום של ילדים. הוא מצליח להישאר נאיבי, סקרן-פחדן ותמים לאורך כל הדרך הארוכה שהוא עושה עם אמו, ממציאות אחת לאחרת בעצם. הוא מצליח גם להעביר את כל הפחדים והקשיים של אמו, בשפתו, כפי שילד מבין וקולט אותם. דונהיו מצליחה לשרטט בעזרתו לא רק את קווי המתאר של מעשה הפשע הברור, החד-משמעי והנורא שחווה אמו של ג'ק והוא איתה, אלא גם את תמונת העולם ה"נורמלי", אפוף הצביעות, השקרים, הדעות הקדומות, הסטנדרטים הכפולים, הדרישות, הגיחוך, הרדידות והסובלנות המוגבלת. זהו ספר שלופת את הקורא בגרון מעמודו הראשון, השונה והאחר. ספר שאינו מניח לרגע וקשה עד בלתי אפשרי להניחו. כן, הוא מאוד מותח - והמתח אינו מתפוגג כאמור, כשהאם והבן נחלצים משביים - אבל הוא הרבה מעבר לכך. זהו סיפור על אהבה של אם ובן, על הקשר המיוחד הזה על כל משמעויותיו ונגזרותיו (הילד אינו זקוק לדבר לבד מאמו בגיל הרך הזה, ולכן חדר הוא עולם נפלא בעבורו); סיפור על כוחות הנפש הנדרשים מבני אדם להתמודד עם העולם; סיפור על קשר יוצא דופן ואנשים חריגים, סיפור שמציג תמונה שונה של עולם מוכר; סיפור שנכנס לנשמה ונובר בה.
שורה תחתונה:
ספר שאי אפשר להניח לרגע, סיפור שאינו מניח לקורא לרגע.
"חדר" מאת אמה דונהיו. תרגום מאנגלית: קטיה בנוביץ'. ספרי עליית הגג - ידיעות ספרים; 341 עמודים

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: וויצק

ביקורת קולנוע: גנב עירוני

ביקורת ספר: אדום החזה

ביקורת תיאטרון: רביזור

ביקורת קולנוע: וול סטריט: הכסף מדבר