ביקורת ספר: חף מפשע

את הרומן המפותל "חף מפשע", שנקרא לפרקים גם קצת כמו מותחן, כתב דיוויד סאלאי, סופר בריטי ממוצא קנדי, על ברית המועצות של אמצע המאה העשרים, אותה מעצמה קומוניסטית בעלת משטר טוטליטרי שהייתה סגורה ומסוגרת מפני המערב ובפניו מאחורי מסך הברזל האימתני. סאלאי איננו הסופר המערבי היחיד שממקם בשנים האחרונות את זירת ההתרחשות הספרותית שלו בלב המאפליה הסובייטית של אותה תקופה (ע"ע "ילד 44" מאת טום רוב סמית, למשל), אבל הוא עושה זאת באופן ייחודי, הן בעיצוב הגיבור והעלילה והן מבחינה סגנונית. סאלאי מספר את סיפורו של אלכסנדר, סוכן ק.ג.ב (וקודם לכן מ.ג.ב - כל גלגולי המנגנונים הסובייטיים מוצגים בראשית הספר במין "מורה נבוכים" למערכת הסובייטית במאה העשרים, עד שנות השבעים שלה), במקביל בנקודות זמן שונות, שתיים מהן מרכזיות - השנים 1948 ו-1972 ?-שמכל אחת מהן נשלחות זרועות קדימה או אחורה, שבסופו של דבר קושרות את העלילה כולה לרצף מתמשך. זהו אמצעי ספרותי מעניין, מעין כלי לאפשר באמצעותו לגיבור לחוות את חייו וגם להתבונן בהם בראייה לאחור, זו שיש בה כבר את תובנות הזמן שחלף, ההקשר, ההתבגרות וכל מה שקרה בהמשך. אלכסנדר של סאלאי, סוכן נאמן ומסור למשטר ולמולדת, נשלח ב-1948 למרפאה פסיכיאטרית נידחת כדי לחקור שם מוזיקאי שאושפז במקום, יודין שמו. יודין זה נפצע קשה במלחמת העולם השנייה (בעבר נחשב מת) וכתוצאה מכך איבד חלקים ניכרים מזיכרונו ומתפקודיו הקוגניטיביים ועל כן הוא מאושפז. למרות זאת יש מי שחושדים שאובדן הזיכרון נועד להסוות ולחפות על עמדות אנטי ממסדיות שהביע בעבר, ועל כן נשלח אלכסנדר לחקור את הדברים. במרפאה הוא פוגש ברופא המטפל ביודין, פסיכיאטר חוקר בעל שם (יהודי, כמובן) ששמו לוזובסקי ובאשתו, המארחים אותו ימים אחדים בביתם. אלכסנדר, איש מנגנון נאמן, נדרש ללחוץ על הדוקטור להעביר את יודין מהמרפאה, להפסיק את אשפוזו בה. לוזובסקי מסרב, ומה שמתחיל כעיכוב טכני קל בלבד נהפך למחלוקת עקרונית, המובילה להדחתו של לוזובסקי מהמרפאה וממשרתו, האשמתו בפשע ושליחתו למאסר. אשתו מגיעה לעיר הגדולה (סברדלובסק), ובהיעדר כתובת אחרת פונה לעזרתו של הסוכן אלכסנדר, זה שבעצם הביא להרס הקריירה והחיים של בעלה. ממרחק הזמן, כעבור 25 שנה, כשהמערב האימתני מושיט יד ידידותית להפשרה ברקע, מבין אלכסנדר את משמעות מעשיו, לא רק לגבי יודין והרופא אלא גם ובעיקר לגבי עצמו - גירושיו, התרחקותו מאחיו וכן הלאה - ומחפש דרך לחיות עם המציאות שנוצרה, עם הבחירות שעשה, שכולן נבעו מכוונות טובות, אבל כידוע - הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.


אלכסנדר הוא התגלמות של גבר שהולך לאיבוד במבוך חייו. תמיד היה נאמן - למולדת, למשטר, לאישה - אבל איכשהו לא השכיל להבין או לקלוט בשום מישור והיבט שינויים, תמורות, גוונים של אפור. הוא אימץ לעצמו רעיונות וערכים בצורה ממש עיוורת שלא אפשרה לו מעולם להתגמש, להשתנות, לשנות או לצאת נגד. הסיפור שלו מעלה הרהורים בכל הכיוונים הללו - על משמעותם של נאמנות מול בגידה, אהבה, פיוס, מסירות, ציות ואידיאליזם, והכול במישור האישי והכללי. אלכסנדר אוהב את אשתו ונאמן לה על פי כל קנה מידה מקובל, ורק אחרי שהיא עוזבת אותו, כי היא חושדת בו למרות שאין לה סיבה ממשית, הוא מודה - בפניה ובעיקר בפני עצמו - שהתאהב באישה אחרת. הייתה או לא הייתה בגידה? רק אחרי שהוא ואשתו נפרדים סופית הוא מממש את אהבתו לאחרת גם פיזית, אך לא מתמסר לה באמת ונפרד ממנה סופית בתוך זמן קצר של יחסים מוגבלים. הוא מעניש את עצמו, אבל האם די בעונש הזה כדי לסלוח לעצמו? סאלאי טווה עלילה מפותלת, מורכבת, דחוסה ומרומזת. לעתים זה פועל לטובת הספר, מותח את הקורא ומושך אותו אל תוך סבך העלילה (אשם או לא אשם? ומה באמת ידע אלכסנדר בזמן אמת?), לפעמים זה מעיק ומבלבל (מי נגד מי? מאין צצו לפתע עוד גוף ועוד דמות?). בסיכום סופי אפשר לומר שזה שווה את המאמץ, גם אם לא תמיד התפעלתי. הקטעים החזקים בספר בעיני (הם מובחנים זה מזה בסוגי אות) הם החלקים בעלילה שמתרחשים בשנת 1972. "רעש הרקע" שבהם, אירועי ההפשרה בין הגושים - כמו משחק כדורגל נגד מערב גרמניה, התמודדות השחמט פישר-ספסקי או סדרת משחקי הוקי קרח נגד קנדה - הם הרבה מעבר לתפאורה או לגורמים יוצרי אווירה. הם מעניקים הקשר רווי אותנטיות ללבטיו של הגיבור, לתחושות הפספוס וההחמצה שלו, לחרטות ולפקפוקים. פתאום, דווקא נוכח החומות שמתחילות להתפורר, מתברר עד כמה ההתבצרות מאחוריהן הייתה מוטעית, מוטית וחסרת ערך. דווקא באור ההפשרה מסוגל גם אלכסנדר לראות את שלל גווני האפור בחיים שתמיד האמין שהם נשלטים בשחור ולבן.
שורה תחתונה:
ספר מעניין ומאתגר, בעיקר בהרהורים הפילוסופיים שהוא מעורר בעקבותיו.
"חף מפשע" מאת דיוויד סאלאי. תרגום מאנגלית: שרון פרמינגר. הוצאת כתר, 191 עמודים

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: גיבורים

ביקורת קולנוע: תמרה דרו

ביקורת ספר: חדר

ביקורת תיאטרון: וויצק

ביקורת קולנוע: גנב עירוני