ביקורת ספר: ילדי המלך

"ילדי המלך" הוא כינוי הולם לשלישיית החברים שבמרכז עלילת הספר, אנשים צעירים בוגרי אוניברסיטה יוקרתית, בני טובים מזן האליטות. אבל לא רק. "ילדי המלך" הוא סוג של מחווה ל"בגדי המלך החדשים", לאגדת הילדים, לספר שכותבת מרינה, אחת מגיבורות הסיפור, המתיימר לעסוק בפילוסופיות ובאמירות חבריות שמאחורי אופנות בגדי ילדים. אבל לא רק. "ילדי המלך" מקפל בחובו הרבה מרכיבים שונים, לפעמים לכאורה מנוגדים, שהשורה התחתונה המשותפת לכולם היא ספרות איכותית ומהנה. קלייר מסוד היא סופרת אמריקנית, בת לאם קנדית ואב צרפתי-אלג'יראי שגדלה גם באוסטרליה ובקנדה ולמדה באוניברסיטאות היוקרה ייל וקיימברידג'. ככזו יש בה מצד אחד היכולת לעצב ולשרטט בדיוק משכנע את ההוויה האמריקנית בכלל ואת זו של האליטה הניו יורקית האינטלקטואלית בפרט, ומצד שני גם להשקיף על כל זה קצת מהצד, בניתוק של מי ששייך ולא שייך, ניתוק שמאפשר מבט ביקורתי מפוכח שנובע מהיכרות ומידיעה ומאהבה, אך לא שבוי בהערצה שנטועה בהזדהות ובנאמנות עיוורת. מנקודת המוצא הזו, מצוידת בכישרון סיפור וכתיבה מרשימים, מצליחה מסוד לספר סיפור מורכב, רב דמויות ועלילות, ובתוך כך גם להציג - בלי להעיק, כחלק אינטגראלי מהסיפור - ביקורת נוקבת ומשעשעת על החברה האמריקנית, על האליטה הצעירה והשבעה ועל השפעתם של אירועים היסטוריים על כל אלה. במרכז העלילה, המתפרשת על פני כתשעה חודשים בשנת 2001, שלושה חברים, כולם רווקים על סף גיל 30, כולם מחפשים את עצמם במובן זה או אחר וכולם רוצים לעשות משהו חשוב בחייהם (התשובה המתנשאת לשאיפה העממית יותר "להיות מפורסם"?). עד שזה יקרה להם דניאל עובדת כמפיקת סרטי תעודה בטלוויזיה (שעוסקים בנושאים אשר בעיניה הם לא באמת חשובים), ג'וליוס מתפרנס בקושי מכתיבת ביקורות ועבודות זמניות ומרינה, בתו היפהפייה של אינטלקטואל ועיתונאי נודע (איש רוח בלשון מקומותינו), עדיין גרה עם הוריה (אמה היא פרקליטה שמגנה על חלכאים ונדכאים ושאר חסרי ממון) בדירת הפאר שלהם במנהטן ומתחבטת בספר שהיא מנסה לכתוב על אופנות בגדי ילדים ומשמעותן.


השלושה מתייסרים ביחד, מבזבזים זמן (וכסף, רובו של אחרים) ביחד, מלהגים, משתכרים, מתקשקשים ובאופן כללי מדשדשים בביצה הבועתית הקטנה שלהם עד שלתוכה פולשים שניים שמפרים את האיזון העדין: פרדריק טאב, המכונה בוטי, בן דודה בן ה-20 של מרינה, המתנחל בבית משפחתה, נחוש להפוך לאינטלקטואל רב-השפעה כמו דודו, אביה של מרינה, ואם לא - אז לפחות לחשוף את הדוד הנערץ במערומיו האינטלקטואליים בפני העולם (וכך להטביע חותם), ולודוביק סילי, עורך מגזין אוסטרלי שאין לו אלוהים ולעומת זאת, יש לו תכניות להטביע חותם אינטלקטואלי עולמי משלו ובעצם - לחולל מהפכה. כל מסע ההתבגרות המאוחר הזה מתרחש בשנת 2001 ומגיע לשיא, לשבר, לנקודת מפנה ושינוי, עם אירועי ה-11 בספטמבר. מסוד היא מהסופרים המעטים (עד כה) שהאירוע נוכח בפרוזה שיצרו, ומהבודדים עוד יותר מביניהם שהאירוע הוא באמת חלק אינטגראלי מהסיפור שלהם, ומשולב בו בטבעיות. הרבה נושאים מעוררי מחשבה עולים מבין השורות והדמויות ב"ילדי המלך", החל מתהליך התבגרותם הנפשית של צעירים בימינו, של דור ה"ילדים" שהוריהם מרעיפים עליהם מכל טוב ורק שלא יחסר להם דבר, וכלה בריקנות ובחומרניות של חברת השפע המערבית. אבל מרתק, ואולי מרכזי מכול, הוא נושא הפער בין המציאות לתפיסת המציאות שמסוד מיטיבה כל כך לשרטט ולאפיין. הפער בין תדמיות לבין הדמויות האמיתיות שמאחוריהן, בין הפוזה לפוזיציה, בין מראית עין למראה עיניים. כי ברווח הזה שבין האריזה המנצנצת והמרשרשת לבין הדבר הממשי שהיא עוטפת, כפי שמסוד מדגימה היטב, מסתתרת לעתים תהום פוצעת, הרסנית ואפילו קטלנית.
שורה תחתונה:
סיפור מסע התבגרות מאוחרת, שהוא גם מסמך חברתי מרתק ומעורר מחשבה.
"ילדי המלך", מאת קלייר מסוד. מאנגלית: גרשון גירון. הוצאת כנרת, 496 עמודים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: ילד 44

ביקורת ספר: סביבת עבודה עם מכונת אספרסו

ביקורת ספר: מתי כבר יהיו חדשות טובות

ביקורת ספר: אהבה מטרידה

ביקורת תיאטרון: הרפר ריגן

ביקורת קולנוע: ג'ולי וג'וליה