ביקורת ספר: מחלת האבנים

"מחלת האבנים" היא אבנים בכליות, שמהן סובלת גיבורת הספר, סבתה של המספרת, אישה שלכאורה נסחפה במערבולות החיים, אבל בעצם חוללה את מרביתן, בדרך זו או אחרת. על פני 122 עמודים בלבד נדחסת סאגה משפחתית הנפרשת על פני שלושה דורות בסרדיניה, סאגה המתחילה בשנות הארבעים של המאה ה-20, נוגעת ונפצעת במלחמת העולם השנייה ומגיעה עד ימינו. הנכדה היא שמספרת את סיפור משפחתה ובעיקר - את סיפור חייה של סבתה האהובה, אישה שנישאה בגיל מאוחר לאלמן (שאשתו הראשונה נספתה בהפצצת ביתם במלחמה) ונשא אותה אולי מתוך הכרת תודה למשפחתה, שאירחה אותו כשנותר נטול בית ומשפחה. הסבתא הייתה אישה יפהפייה סקסית, שבצעירותה היו לה מחזרים רבים שנמלטו מפניה בגלל שמועות על מכתבי אהבה-זימה ששיגרה אליהם, ואשר נחשדה כמשוגעת; אישה שלא הצליחה לסיים בלידה תקינה שום הריון שנבט בה, למעט אחד, שממנו נולד בנה יחידה, שגדל להיות פסנתרן בינלאומי. זה קרה בדיוק תשעה חודשים אחרי שחזרה ממרחצאות מרפא ביבשת האיטלקית, שאליהם נשלחה לטפל במחלת הכליות ובהם פגשה והתאהבה לראשונה, ובפעם היחידה בחייה, בגבר קטוע רגל, ניצול מהמלחמה. היא ניתקת מאהובה, אך לא מהאהבה. היא משתדלת להיות רעיה צייתנית ומסורה הממלאת את מאווייו של בעלה אך חיה עימו בניכור, ועובדת בחשאי כדי לרכוש לבנה המוכשר והמרוחק ממנה פסנתר, כדי שיוכל להגשים את כישרונו. הנכדה, המספרת, שאותה מגדלת הסבתא כשהבן ואשתו נעים בעולם בין אולמי קונצרטים, נהפכת לכותל הווידויים שלה, ובהמשך גם של אמה. כך יוצרת הבת את סיפור הפסיפס המשפחתי, ההולך ונשלם חתיכה אחרי חתיכה, עד לסוף שבו טמונה הפתעה.


זהו ספר קריא מאוד, קולח ורווי נופים וניחוחות של סרדיניה שעושים חשק לנסוע לשם עכשיו ומיד. ספר מהנה, למרות שלא הייתי מרחיקה לסופרלטיבים המצוטטים על גבו בנוסח "אירוע ספרותי". נסחפתי מהעמוד הראשון אחרי הסבתא הגדולה מהחיים והחיפוש שלה אחרי האהבה, אבל בסופו של מסע קצת התאכזבתי. הרוח המסתורית שנושבת בראשית הסיפור ומפיחה בין דפיו הבטחה גדולה, מתפוגגת בסופו במשב קל בלבד. הקורא קולט מיד את הקרבה הרבה בין הנכדה לסבתה, ובכל זאת טמון לעתים קושי מסוים בקבלת ההנחה כי הסבתא השמיעה באוזני נכדתה, בשפה ישירה-עד-בוטה, וידויים אינטימיים שהנכדה מביאה בשמה. הקושי נובע אולי מהפער המובנה בין שפת המקור והסלנג שלה לבין שפת התרגום, אבל כך או כך, גם אם מדובר בסבתא ובנכדה קו?ליות, קרובות וגלויות ששוררת ביניהן פתיחות רבה, קשה להשתכנע באמינות דיאלוג ביניהן הכולל תיאורי מין מפורטים, משגלים, תנוחות ועזרים נלווים.
שורה תחתונה:
לקרוא ולנסוע לסרדיניה.
"מחלת האבנים", מאת: מילנה אגוס, תרגום: מרים שוסטרמן, הוצאת הספריה החדשה/כתר

עוד על תרבות:

ביקורת קולנוע: מילק

ביקורת ספר: חתונה אוסטרלית

ביקורת טלוויזיה: הבורר

ביקורת תיאטרון: שונאים, סיפור אהבה

ביקורת ספר: צייד בודד הוא הלב