ביקורת ספר: שגיאות קטנות

אישה צעירה בשם כריסטין פולס מתה בדבלין שבאירלנד, אבל לא בנסיבות המופיעות ברשומות. מי שמגלה את הזיוף שעושה הגינקולוג-המיילד הנודע והמבוקש מל גריפין הוא גיסו קוורק, הפתולוג הראשי באותו בית חולים שבו מככב גריפין, אלמן שמעביר את ימיו בין גופות בחדר המתים לבין בקבוקי אלכוהול בפאבים. קוורק אינו יודע מי היא כריסטין פולס המנוחה, ולכאורה אין גם שום סיבה שיתעניין בה. ואולי דווקא משום כך, ומשום שלכאורה אין גם כל סיבה הגיונית לטשטוש נסיבות מותה, הוא אינו מרפה מהעניין, מתעקש לנבור ולשאול ולחקור, גם אחרי שהוא מתחיל להבין שהתסבוכת הנסתרת מן העין היא גדולה, טובענית, אלימה, קרובה ומסוכנת לו הרבה מעבר למה שיכול היה לשער. הגשם שאינו מפסיק לרדת הוא עוד אלמנט של קדרות בסיפור האפלולי שטווה המחבר, כרשת מסועפת של קורים שלוכדת בתוכה את הקורא כמעט מבלי משים, מהפנטת אותו אל תסבוכת הקשרים, העלילות ועלילות המשנה הכורכות את הגיבורים אלה באלה. והגיבורים, אלה נגלים לקורא בהדרגה, כמו ציור שרובדי הצבע הרבים, השונים והמעשירים שלו נגלים בפני המתבונן מזוויות התבוננות שונות. נגלים אחד אחרי השני, כטיפוסים אנושיים מורכבים ושונים מאוד זה מזה, מונעים כל אחד מכוח אישיות שונה, יוצרים ביחד גלריה אנושית מורכבת ומרתקת. זהו רומן מתח אפל המתרחש בשנות החמישים של המאה העשרים משני צידיו של האוקיינוס, בדבלין שבאירלנד ובבוסטון, מסצ'וסטס. מאבקי כוחות ומעמדות, יצרים, כסף, כוחנות, אידיאלים ואידיאלים מעוותים, אמונה דתית ופנאטיות דתית, אהבה ורגשי אשמה, כולם מתערבבים אלה באלה, מתחברים ומתנגשים, נחשפים בהדרגה וחושפים את הגיבורים האחד בפני האחר ובעיקר - כל אחד בפני עצמו, על חולשותיו, פגמיו, הטעויות שעשה והתיקונים שלא יוכל לעשות לעולם.


המחבר, בנג'מין בלאק, הצליח לא רק לברוא עולם בדיוני סבוך ומעניין, אלא גם כזה שנטוע באמינות בנופי התרחשותו, באותו עולם וזמן שבו הכול מתרחש. האווירה האפלולית-מאיימת השורה על הספר הולמת גם היא את הז'אנר כיאה לאותה תקופה, ומזכירה במשהו את ניחוחות סגנונם של סימנון או צ'נדלר. קוורק אמנם איננו בלש בהגדרה, אבל הוא פועל כסוג של בלש, מין בלש בעל כורחו, עוד סוג של גיבור שלכאורה ויתר על חייו שלו, אבל מסרב בעקשנות שאינה ברורה גם לו לוותר על החיים של אחרים. במידה מסוימת האווירה האפלולית מתחילה עוד לפני שהסיפור נפתח, בפרולוג מסתורי אודות תינוקת שנמסרת על רציף נמל, כבר בחתימת המחבר: בנג'מין בלאק. זהו שם עט של הסופר האירי עטור הפרסים (פרס הבוקר בין היתר, על ספרו הנפלא "הים", שיצא בעברית בהוצאת ידיעות ספרים), ג'ון באנוויל. באנוויל אוחז בדעות מוצקות ביותר באשר לז'אנרים שונים של כתיבה ספרותית, ובעיניו כתיבת רומן מתח איננה יצירת אמנות אלא מעשה אומנות, ועל כן בחר לחתום בשם עט ולא בשמו האמיתי. קטונתי מלנהל איתו ויכוח באשר לסוגי וסוגות כתיבה ספרותית, אבל אני אישית סבורה כי בכל הנוגע לספרות, עדיף לעתים מעשה אומנות וירטואוזי מאשר יצירת אמנות נבובה. כך או כך, בלאק-באנוויל הוציא תחת ידיו רומן מתח מצוין, כזה שמדגים היטב את חשיבות הכתיבה כשלעצמה, את ערכו של המעשה הספרותי שבו נבראים דמויות והקשרים ועולם סביב עלילת המתח, והם שמבדילים בין רומן מתח לבין מותחן מן המניין. העלילה, על סבך פיתוליה, מזדחלת לאיטה אל תוך ראשו של הקורא - בנבדל ממותחני בום-טראח המכים בקורא עם פרץ אלימות או גופות מבותרות מן העמוד הראשון - עד שברגע מסוים מתברר שאי אפשר להניח לספר עד שלא נגיע לסופו ולפתרון כל חידותיו.
שורה תחתונה:
רומן מתח מצוין שמזדחל, מסתבך, מתפתל ולא מניח לקורא עד לפתרון כל חידותיו
"שגיאות קטנות" מאת בנג'מין בלאק. מאנגלית: סמדר מילוא. 366 עמודים. הוצאת עם עובד

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד על תרבות ובידור:

פסטיבל האופרה בירושלים ובמצדה

ביקורת ספר: ואולי לא היו

ביקורת קולנוע: אמון

פסטיבל ישראל: 50 מופעים בפעם ה-50

ביקורת תיאטרון: סיגל