ביקורת קולנוע: אלגנטיות של קיפוד

התסריטאית-בימאית מונה אשש יצרה את סרטה "אלגנטיות של קיפוד" על פי רב-המכר הצרפתי באותו השם מאת מוריאל ברברי. עלילתו מתרחשת בין דירות וקומות בבניין פאר בלב פריז, והוא מספר על ידידות מופלאה-מוזרה הנרקמת בין שלושת גיבוריו: פלומה, ילדה בת 11 בדרך ליום הולדתה ה-12 (נקודת ציון מרכזית בסרט), שגרה בבניין עם משפחתה המיוחסת (אביה שר בממשלה, אמה מכורה לפסיכותרפיה ושמפניה ואחותה הגדולה סטודנטית ריקנית ובעיקר כלה-בדרך), והיא סוג של גאונית-כשרונית-חננה בודדה, חמושה במשקפיים ובמצלמת וידאו; השוערת רנה, אישה עובדת באמצע שנות החמישים לחייה, אלמנה דהויה, חמורת-סבר וקמצנית במילים שחיה בדירה קטנה עם המון ספרים וחתול; ויפני מבוגר, עשיר ומסתורי העובר לגור בבניין בגפו ודובר צרפתית שוטפת (ציון מיוחד לשבח לשחקן טוגו איגאוה, שלמד את כל הטקסטים בצרפתית באופן פונטי, ובעצם לא מדבר מילה בשפה). המצלמה היא הכלי וגם חומת המגן של פלומה, בלונדינית נוגה ואובדנית-בהצהרה (בכוונתה לסיים את חייה ביום הולדתה ה-12 נוכח מסקנותיה הנחרצות על החיים ועל העולם), עם נפש של בת 40 מנוסה וחכמה. באמצעות המצלמה היא מתעדת את קורותיה, מנהלת דיאלוג עם הסובבים אותה ועם העולם ומנציחה את מה שאמורים להיות השבועות האחרונים לחייה. פלומה היא התגלמות סטריאוטיפ הגיבורה-הילדה החכמה-אך-בודדה, החננה הכה מוכשרת אך זנוחה נפשית, שרק מחפשת אהבה (מהסוג שמרבה לככב בשנים האחרונות בספרים ובסרטים). לא זו בלבד שיש לה אבחנות חדות ומדויקות על ריקנות חיי האלפיון שאליו משתייכת משפחתה, על כשל נישואי הוריה, הבלי הרוח של אמה ורדידות אחותה, היא גם חובבת ספרים (איך לא), מוכשרת בטירוף בציור (בסרט משולבים קטעי אנימציה חביבים, שהם לכאורה המשך לציוריה), דוברת יפנית בסיסית, סקרנית במובן החיובי של המילה, בעלת חוש צדק מפותח וגם מבינה בפוליטיקה וטובת מראה.


בהיעדר חום ואהבה בבית היא מתחברת עם השוערת של הבניין, רנה, שנראית מבוגרת בהרבה מחמישים וכמה שנותיה, אישה עובדת יעילה ומועילה ובעיקר - אישה שקופה לדיירי הבניין המתנשאים, ביניהם גם בני משפחתה של פלומה. אלא שמאחורי החזות האפרורית-קורקטית מסתתרת תולעת ספרים רצינית (ובעלת ספרייה ענקית), וכפועל יוצא מכך אישה משכילה, בעלת עושר רוחני . כמו שהיא מסבירה לפלומה, דיירי הבניין מקבלים את נוכחותה כי היא השוערת הקלאסית: מכוערת, נרגנת, מנומסת ויעילה. גם הדייר החדש המגיע לבניין, זר ומסתורי, עושה לה סוג של אאוטינג, אך במובן חיובי. קקורו אוזו היפני לא רק מעצב לעצמו דירה שונה לחלוטין וחריגה בנוף הבניין, הוא גם מתייחס לרנה באורח שונה מכל האחרים. בין קקורו לפלומה מתפתחת ידידות בין שווים, שונה ודומה לזו המתפתחת בינה לבין רנה, והיא גם המגשרת-מקדמת קצת את הקשר בין רנה לקקורו. וככה, אט-אט משילות מעצמן שלוש הדמויות הבודדות הללו את קוציהן (קיפוד, כן? ולמי שלא מבין זה גם נאמר במפורש), ומגששות כל אחת בדרכה אחרי האהבה. פלומה בילדותיות-מבוגרת (כלומר עמוסה בתובנות בוגרות לגילה), רנה בנואשות ספקנית-מאופקת וקקורו ברומנטיות מהסוג הישן. למרות שהסרט כורע תחת עומס הגיגי פילוסופיה בגרוש וקלישאות, יש בו אבחנות ואמירות רהוטות. הוא מלוהק ומשוחק בדייקנות, מעוטר באטיודים מאוירים חינניים וארוז באריזה מאוד צרפתית באווירתו, בגינוניו ובעולמו, מדמות הקונסיירג' שיש רק לצרפתים ועד קצה דלת מעלית הברזל דמוית הכלוב, שחורקת-נתקעת בין קומות. כל זה ביחד מעניק שעה וחצי של חוויית חוץ לארץ, משהו לגמרי לא מפה, הן במראות ובאווירה והן בסיפור המלודרמה הרומנטית-עצובה (גם אם מעט פשטנית).
שורה תחתונה:
מלודרמה סימפתית בניחוח צרפתי מעודן.
"אלגנטיות של קיפוד", דרמה צרפתית. תסריט: מונה אשש, לפי ספרה של מוריאל ברברי; בימוי: מונה אשש; צילום: פטריק בלוסייה; עריכה: ג'וליה גרגורי; מוזיקה: גבריאל יארד; הפקה: אן דומיניק טוסן, מארק לומברדו. משתתפים: ז'וסיאן בלאסקו, גראנאס לה גירמיק, טוגו איגאוה, אן ברושה ואחרים. אורך הסרט: 100 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: סטונר

ביקורת קולנוע: התפשטות

ביקורת תיאטרון: מימונה

ביקורת ספר: במרחק אור ירח

ביקורת קולנוע: השוטר

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות