ביקורת קולנוע: אמא של ולנטינה

הסופרת והמחזאית סביון ליברכט מרבה לעסוק בכתיבתה בשואה, בנוכחותה ובהשפעתה על המשפחתיות הישראלית. גם הסרט "אמא של ולנטינה", שתסריטו מבוסס על נובלה של ליברכט, עוסק בכך. במרכז העלילה ניצבת פולה, ניצולת שואה מפולין, קשישה שחיה לבדה, אם לבן בוגר, נשוי וטרוד בחייו. למרות קשיים פיזיים (נעזרת במקל) ונפשיים (הבדידות) שהולכים ומתרבים, היא מסרבת להפצרות בנה להיעזר בשירותי עובדת זרה, אך נעתרת לרעיון של חברתה פרידל להיעזר בצעירה פולנייה, ששירותיה מוצעים באמצעות כנסייה. לצעירה הפולנייה קוראים ולנטינה, כשמה של מי שהייתה בעבר הרחוק חברתה הטובה ביותר של פולה. ולנטינה הדוברת פולנית בלבד (ואגב, חלק ניכר מהסרט דובר פולנית), היא ישות נחבאת אל הכלים שהגיעה לישראל כדי להרוויח כסף בקלות רבה יותר מאשר במולדתה פולין, על מנת לסייע לאמה במימון ניתוח של אחיה. בשביל פולה היא לא רק זוג ידיים נמרצות ומישהי שדוברת את שפת אמה - בנבדל מבנה היחיד - אלא מין מתת שמיים, מפתח לתיבת זיכרונות רחוקים שהייתה נעולה במשך שנים. אלא שמה שמתחיל כשגרה שנבנית בין מטפלת למטופלת, בין מעסיקה למועסקת, נמשך למחוזות סטריאוטיפיים-מחשידים שבהם מתברר כי ולנטינה התמה לא לגמרי ישרה, ומקבל תפנית לא צפויה וקשה כשפולה, הטובעת בשטף הזיכרונות שהיו סכורים שנים, נקשרת בסימביוזה חולנית לוולנטינה, מבקשת לאמצה (היא מוכנה לשלם לאמה), ומבלבלת לחלוטין בינה לבין ולנטינה של ילדותה שאיתה, כך מתברר, יש לה חשבון נוקב ולא סגור. ככל שפולה שוקעת יותר בזיכרונות, כך היא מאבדת את אחיזתה במציאות ובשפיות, ובהיפוך תפקידים היא הופכת למאיימת על ולנטינה, שמנסה להימלט ממנה. בסופו של דבר היא מבטיחה לאפשר לוולנטינה ללכת לדרכה, אך מתעקשת על ארוחת פרידה, שנהפכת לחיסול חשבונות סופי. זוהי תמצית העלילה של הסרט, שיוצריו, למרבה הצער, לא הצליחו להטעינו בעוצמות הגלומות בסיפור. אולי אלה האמצעים המוגבלים שעמדו לרשותם (התקציב?), אולי משהו אחר, כך או אחרת - הסרט נראה "עני", ומשדר דלות.


זה מתחיל בסטים הסגופים (שנשתכנע שזה חדר שינה של עורך דין מצליח ונשוי בשנית?) והמועטים (הדירה של פולה, קטע רחוב קצר, תחנת מוניות סמלית, שתי מכוניות ועוד שניים-שלושה לוקיישנים מוגבלים), נמשך בהתנהלות איטית-מעצבנת בחלקו הראשון של הסרט (כולל שתיקות מעיקות ומוזיקת "אווירה" מייבבת), תאורה קדורנית תכופה ודמויות משנה ספורות בלבד, כמעט אגביות. אטל קובנסקה מצליחה להפיח חיות בדמותה של פולה בעיקר בחלקו השני של הסרט, כשפולה עוברת שינוי והיא אינה צריכה להישען עוד רק על מבטים נוגים שאמורים לאותת על סודות ומטענים מעיקים. סילביה דרורי כוולנטינה נראית כילדה אבודה ומפגינה גלריה מרשימה של הבעות פנים קטנות ומשתנות, אבל קשה לראות בה, ולו לרגעים אחדים, אופורטוניסטית קרה שגונבת ממעסיקתה. שאר השחקנים והדמויות הם פחות או יותר אפיזודיים, וזה חבל בכלל (שוב, הדלות), ובעיקר כי בהחלט אפשר היה לצקת, ודאי בחלקן, יותר נפח ומשמעות. לבטח בדמותו של שלמה, בנה של פולה, שלכוד במקום התובעני של בן יחיד ודור שני, שהוא לא רק כל משפחתה של אמו, הוא כל עולמה - גם כשהיא מואסת בעולם הזה ומבקשת לחזור לעולם שאיננו עוד. יוסי אולו עושה את שלו במסגרת מגבלות התסריט, אבל ברור לגמרי, היה אפילו מתבקש, שיינתנו לו יותר משקל ונוכחות במאזן הכוחות פולה-ולנטינה-שלמה. למרות שעל פי השעון זהו סרט קצר (שעה ו-10 דקות), מחציתו הראשונה המדשדשת-מתמוססת מעוררת תחושה של ארכנות קצת מנדנדת. וכשמגיעה התפנית בעלילה היא אמנם מאיצה קצת את הקצב ומעוררת עניינים, אבל בגלל שבחלקו הראשון של הסרט לא הונחה לה תשתית הולמת, מרובדת ומנומקת, היא לא מצליחה לטעון את הסרט בדרמה אמיתית, לגעת באמת או לרגש. אם לפני התפנית זה היה עוד סרט על קשישה בודדה ונוגה, אחריה זהו בעיקר סרט על קשישה כזו שירדה מהפסים. וזה חבל, כי התחושה היא שהסרט לא באמת מציג וחושף את האישיות המורכבת שמאחורי האישה שמשתגעת מהזיכרונות, אשר מן הסתם הייתה גם מעוררת יותר אמוציות, עניין ואמפתיה.
שורה תחתונה:
פוטנציאל סיפורי שלא מומש עד הסוף בסרט.
"אמא של ולנטינה", דרמה ישראלית. תסריט: אריק לובצקי, אילנה וייזר-סנש, על פי נובלה מאת סביון ליברכט; בימוי: מתי הררי, אריק לובצקי; צילום: רם שוויקי; עריכה: הילה מיכוביץ סיטון; מוזיקה מקורית: יוסי בבליקי, בועז כהן; עיצוב פסקול: איתי הלוי; הפקה: אלכסנדר רכטר, שרגא בר, יוסי אולו, מתי הררי, אריק לובצקי. משתתפים: אטל קובנסקה, סילביה דרורי, יוסי אולו, רות סגל, אייל כהן ואחרים. אורך הסרט: שעה ו-10 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת ספר: ללא תחליף

ביקורת ספר: סאנסט פארק

ביקורת קולנוע: היורשים

ביקורת תיאטרון: קומדיה של טעויות

ביקורת קולנוע: השבוע שלי עם מרילין

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות