ביקורת קולנוע: בוקר טוב אדון פידלמן

"בוקר טוב אדון פידלמן", סרטם של התסריטאי ארז קו-אל והבמאי יוסי מדמוני שהגיע בסוף השבוע לבתי הקולנוע, הוא סיפור קטן על יחסים אבודים בין אב ובנו. יעקב פידלמן הוא רסטורטור של רהיטים עתיקים, מקצוע הולך ונעלם, אומנות שהיא גם אמנות. הוא אלמן, אב לבן יחיד, נוח, שהוא עורך דין בינוני ונשוי לחוה, הנמצאת בהריון מתקדם. פידלמן ובנו הם שני עולמות נפרדים ומנוכרים. האדם הקרוב ביותר לפידלמן הוא שותפו, מלמוד, שמת לפתע (בראשית הסרט), ומותיר את פידלמן לבדו להתמודד לא רק עם הבדידות, אלא גם עם ערמה מעיקה של חובות בסדנה המשותפת שבדרום תל אביב, ועם העובדה שאת חלקו בעסק הוריש לנוח. נוח רוצה להיפטר מהעסק ולמכור את הקרקע ליזמי נדל"ן, עסקה שתסדר אותו בחיים לנצח. אביו, כמובן, לא מוכן לשמוע מזה ומעוניין רק להציל את העסק ולהמשיך בעבודה ובשגרה. לתוך העימות הזה נכנס גורם שלישי בדמותו של אנטון, צעיר בעל ידי זהב (גם לרסטורציה, גם לנגינה) שחיפש בבית המלאכה של פידלמן עבודה זמנית ומוצא בו מפלט. אנטון מצליח להתחבב על פידלמן הזעוף והשתקן ואף מעודד אותו לשפץ פסנתר עתיק שנמצא במקום (ואולי יביא את הישועה הכלכלית). לשם כך הוא מפעיל גם שיטות לא בדיוק כשרות, ועל הדרך גם פותח בסוג של רומן עם חוה ההרה, אשתו הלא מאושרת ולא מסופקת של נוח. סיפורים קטנים הם לא אחת חומר גלם שממנו נבנים סרטים גדולים, אבל הפעם זה לא קורה לטעמי. הסיפור די צפוי וחסר את אותו דבר מה נוסף וחמקמק, אותו חן או טוויסט מייחד שהופך לפעמים גם סיפורים בנאליים לכובשים. אב ובן מנוכרים - ברור, אבל למה בעצם? צעיר שנדחק למשוואה - כן, אבל למה, ממה הוא בורח? אשת הבן ההרה נסחפת לרומן עם הצעיר הזר - בסדר, אבל למה לה? יותר מדי אלמנטים בסיפור הבסיסי נותרים לא ברורים.


אבל הפגם העיקרי לטעמי הוא שהסרט משתרך באיטיות מדכדכת שכולה תוגה-נוגה בין שתיקות רבות משמעות, צילומים אפלוליים והתעכבות ארכנית לעתים על פעולות שונות ובנאליות של הגיבורים (אוכלים ושותקים, מקציעים ושותקים), כאילו להדגיש שזהו סרט של אווירה. אווירת נכאים. ששון גבאי הוא שחקן נפלא ורב הבעה גם כשהוא בעצם לא עושה דבר, כפי שקורה לא אחת בסרט. אבל לא די בשחקן אחד, רב הבעה וכישרון ככל שיהיה, בכדי לשאת משא של סרט עלילתי שלם. נבו קמחי משדר בעיקר סתמיות, הנרי דוד ממשיך להיות בעיקר טוב מראה, ושרה אדלר מדגמנת שוב את הפוזה של המשועממת מהחיים, כולל המבטים הלאים. הסרט הגיע למסכים כאן עטור בפרסים (מפסטיבל סנדאנס ועד פסטיבל ירושלים) ובמועמדויות לפרס אופיר (11), ולמרות זאת, בעיני הוא סוג של החמצה, דווקא בגלל שיש בו סיפור מהסוג שמכיל מרכיבים שיכולים לגעת בכל אחד ובגלל נוכחותו של גבאי, שהוא באמת שחקן נהדר.
שורה תחתונה:
בשביל ששון גבאי, ולחובבי סרטי תוגה-נוגה.
"בוקר טוב אדון פידלמן", דרמה ישראלית. תסריט: ארז קו-אל; בימוי: יוסי מדמוני; צילום: בועז יהונתן יעקב; מוזיקה מקורית: אבי בללי; עריכה: אילה בנגד; הפקה: חיים שריר. משתתפים: ששון גבאי, הנרי דוד, נבו קמחי, שרה אדלר ואחרים עוד על תרבות ובידור:

ספר חדש: דולה אור מאפר

מוזיקה קאמרית: פסטיבל בירושלים

ביקורת תיאטרון: אם יש גן עדן

ביקורת קולנוע: חצות בפריז

ביקורת ספר: טיפות שלג

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות