ביקורת קולנוע: התפשטות

"התפשטות", המותחן החדש של סטיבן סודרבג (שביים וצילם), עושה במיומנות את מה שמותחן קולנועי אמור לעשות: הוא מחזיק את הצופים במתח במשך שעה וחצי, מצליח להפחיד במידה ובה בעת לשכנע שכל זה אפשרי והגיוני, ללחוץ על כל כפתורי האמפתיה-סימפתיה של הצופים ולהציע להם סוללה מרשימה של "טיפוסים" (בגילום כוכבים) כדי להזדהות איתם ולהבין אותם, ובל נשכח: סוף משחרר, שבו הטובים מנצחים והתעלומה נפתרת. מכל הבחינות הללו "התפשטות" הוא הבחירה הנכונה לכל מי שחפץ בבידור מהסוג המותחני, שלא יעיק על המוח שנייה אחת יותר מדי. "התפשטות" עוסק במרדף-מרוץ בינלאומי אחרי רוצח מסוג אחר: וירוס חדש וקטלני, מוטציה שמאיימת על האנושות. בסרט הזה, גם בגרסת המציאות, כבר היינו בווריאציות שונות, גם אם לא קיצוניות ודרמטיות כמו בסרט. אם רק תיזכרו באיומי מגפת הסארס ושפעת החזירים האמיתיות בעליל, ומתחום הבדיון בסרטים כמו "התפרצות" וסדרות טלוויזיה כמו "ניצולים" של הבי-בי-סי, תקבלו מושג במה הסרט עוסק. הפעם מדובר במוטציה חדשה לגמרי של וירוס שלא ברור מהיכן מוצאו וכיצד בדיוק הוא מועבר. ברור רק שהוא מדבק מאוד וקטלני. טובי המדענים, הרופאים והחוקרים ברחבי העולם - במרכז לחקר ומניעת מחלות מידבקות באטלנטה, בארגון הבריאות הבינלאומי, באוניברסיטאות, בשטח ובכלל - מתגייסים למלחמה, שנהפכת כמובן גם למלחמה נגד השעון. סודרברג בונה את הסרט - ואת המתח - כיומן מונה-ימים מרגע איתורה של החולה הראשונה בווירוס החדש. עיקר התעלומה הוא איפה ומה היא נקודת ההתחלה של המוטציה שמתחילה את המגיפה. בהתאם, מניין הימים במרוץ מתחיל מהיום השני, שבו החולה הראשונה כבר חולה ובלי ידיעתה כמובן גם מעבירה את המחלה הלאה. במגיפה כמו במגיפה, גם זו מתפשטת במהירות מבהילה וקורבנותיה צצים במקומות שונים ומרוחקים על פני הגלובוס, ביבשות שונות, כשלכאורה אין שום קשר בין הקורבנות והנדבקים. אבל זה כמובן רק לכאורה, ובסופו של מרדף, הן אחרי פענוח הווירוס ומציאת החיסון לו והן אחרי פתרון התעלומה איך ואיפה כל זה קרה, כל התשובות מתבהרות.


בדרך יש לנו חוקרים מסורים שמחרפים את חייהם, שלא לדבר על הקריירות שלהם, יש תככים פוליטיים, חטיפה, לחצים וקנוניות, עיתונאי-בלוגר חסר מעצורים, היסטריה כללית, ביזה, משמר לאומי, מנוסה, הסגר, נישואים שמתמוטטים וסודות ושקרים שמתגלים. אין גיבור מרכזי אחד, יש שורה של גיבורים מסוגים שונים. וגם הפעם, כמו בסרטים קודמים שלו, הצליח סודרברג לקבץ לקאסט שורה מרשימה של כוכבים (נחוץ מדף ארוך במיוחד לאוסקרים של כולם ביחד), שעובדים כאנסמבל ממושמע של שחקני משנה. היתרון שבדבר, מעבר לקריצה הקופתית כמובן, הוא שהשחקנים הללו (שלכל אחד מהם סיבות משלו להסכים להשתתף בפרויקט כזה בתפקיד קטן למדי) מצליחים לחלץ את דמויותיהם המוגבלות מראש מתחומי הסטריאוטיפים הקטנים שהוקצו להם. גווינית' פאלטרו למשל, כבת' אמהוף (אשתו של מאט דיימון), עושה תפקיד ממש קטן (גם אם חשוב לעלילה) ובהתאם גם זמן המסך שלה. אליוט גולד, כפרופסור גאון שמסייע קצת במחקר, פג ונעלם עוד לפני שהססנים יחליטו אם זה באמת הוא. מאט דיימון עצמו אמנם שב ומבליח לאורך הסרט, אך תפקידו (החשוב לעלילה גם הוא) בסך הכול קטן ומינורי. מי שמצפה ממנו להפוך בשלב כלשהו בעלילה לגיבור גדול - יתאכזב. ג'וד לאו כבלוגר החתרני הוא יותר סוג של נוכחות אפיזודית טורדנית, קצת כמו זבוב שמזמזם מדי פעם ומפריע. ועוד במבטא בריטי לגמרי הפעם. קייט ווינסלט, שוב עם מבטא אמריקני והפעם במראה שלוכי, מגלמת חוקרת גיבורה ואמיצה. מריון קוטיאר הצרפתייה, לעומתה, גם היא רופאה חוקרת שמגיעה לשטח, אבל כזאת שלא נפרדת לשנייה מהשיק הצרפתי הקריר, לא מקמטת או מלכלכת את החולצה (גם החלופית) ולא מזיעה שנייה, אפילו לא מפחד. "התפשטות", כאמור, מספק שעה וחצי של בידור עשוי היטב, המאפשר גם לשחק תוך כדי (אם אתם לא נורא מבוהלים) במשחק הטריוויה "זהה את הכוכב". האמת - הרעיון הבסיסי, של הקלות הבלתי נסבלת שבה הטבע יכול להערים על החכמים והמבריקים שבינינו (ובכך על כולנו), אכן מפחיד מאוד. מפחידות מאוד גם שלל עובדות מדעיות אחרות המשובצות בסרט, שנשען לדברי יוצריו על תחקיר מקיף, מעמיק ודקדקני. למשל אלה אודות דרכי ההידבקות במחלות, כל מה שלא רציתם לדעת על הידיות של ההליכון במכון הכושר, ידית הדלת בשירותים, האוכל במסעדה, חלל המטוס שלוקח אתכם לחופשה חלומית או קעריות הבוטנים בבר. העיקר הבריאות.
שורה תחתונה:
מותחן קצבי, עשוי כהלכה ועטור כוכבים, על נושא מפחיד באמת.
"התפשטות", מותחן אמריקני. תסריט: סקוט ז. ברנס; בימוי וצילום: סטיבן סודרברג; עריכה: סטיבן מיריון; פסקול: קליף מרטינז. משתתפים: לורנס פישבורן, קייט ווינסלט, ג'וד לאו, מאט דיימון, גווינית' פלטרו, מריון קוטיאר, ג'ניפר אהל, אליוט גולד ואחרים. אורך הסרט: 105 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: מימונה

ביקורת ספר: במרחק אור ירח

ביקורת קולנוע: השוטר

ביקורת תיאטרון: אחרון ימיה

ביקורת ספר: נמסיס

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות